בית משפט לתביעות קטנות בירושלים | ת"ק 33224-04-17 יעקובשוילי נ סלקום ישראל בע"מ ואח

אתר המשפט

בפני . כב הרשמת הבכירה עדי בר-טל. תובע. שותא יעקובשוילי. נגד. נתבעת. סלקום ישראל בע"מ. . פסק דין. מדובר בתביעה כספית בסך 33,399 ₪, אשר הוגשה בתחילה כנגד הנתבעת וכן כנגד משרד התקשורת, לשכת הסיוע המשפטי ובית המשפט בתל אביב (כך מנוסח כתב התביעה). התביעה נוסחה בשורה אחת, ולפיה הנתבעת, חברת סלקום, סיפקה מכשיר לא תקין וכן גנבה כספים וגרמה לטרדה לתובע.. הנתבעות הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל היעדר עילה. בנוגע לגופי המדינה, התובע לא פירט מהי עילת התביעה בגינה גופים אלו נתבעו. בנוגע לחברת סלקום, טענה הנתבעת, אף היא כי דלות העובדות והטענות כנגדה אינם מאפשרים לה להגיש כתב הגנה, זאת בין היתר, בהיעדר עילת תביעה.. הבקשות הועברו להתייחסות התובע, ובהיעדר התייחסותו, ניתן ביום 13.6.17 פסק דין ולפיו נמחקה התביעה כנגד כלל הנתבעים, ללא צו להוצאות, וזאת בהיעדר עילה כנגד הנתבעים.. ביום 18.6.17 ביקש התובע "להחיות" את תביעתו, וטען כי חברת סלקום מכרה לו מכשיר לא תקין וכי המכשירים הוחזרו אליה, אך בית משפט השלום במחוז תל אביב לא השיב לו את הכספים.. ביום 19.6.17 נתן בית המשפט החלטה ולפיה, בטרם החייאת התביעה, על התובע להגיש תביעה מתוקנת הכוללת את הנתבעים אשר לתובע עילת תביעה ברורה כנגדם. כמו כן הובהר לתובע, כי עליו לפרט ולהבהיר את הטענות המופנות כלפי הנתבע הרלוונטי וכן לצרף מסמכים לצורך הוכחת טענותיו.. ביום 16.8.17 הגיש התובע תביעה מתוקנת, אשר הופנתה אך ורק כלפי הנתבעת הנדונה, חברת סלקום. במסגרת תביעה זו טען התובע כי רכש שני מכשירי טלפון ואחד מהם לא היה תקין ולא עבד. הנתבעת סירבה להשיב לו את הכספים ואף נטלה ממנו 1,000 ₪ נוספים מלבד התשלומים החודשיים בגין המכשירים.. בנוסף הגיש התובע בקשה ולפיה הנתבעת תמסור את דוחות השיחות שלטענתן בוצעו מהמכשירים.. הנתבעת בכתב הגנתה טענה, כי מדובר בתביעת סרק. הנתבעת הבהירה כי באוקטובר 2013 ביצע התובע עסקת שדרוג לשני מנויים שהיו ברשותו. במסגרת עסקה זו בוצע שדרוג של מכשירים ל – zte kiss בעלות של 1,259.69 ₪ למכשיר, כאשר התשלום חולק ל 36 תשלומים חודשיים (נספח א לכתב ההגנה).. לטענת הנתבעת, עם קבלת המכשירים, ביצע התובע שיחות. במנוי המסתיים בספרות 7961 ביצע התובע במהלך חודשים אוקטובר – נובמבר 2013 כ – 180 שיחות. במנוי המסתיים בספרות 6040 ביצע התובע 20 שיחות במהלך חודשים אלו. . נוכח האמור טוענת הנתבעת, כי כאשר התובע הגיע לסניפה וביקש להחזיר את המכשירים, היא סירבה, שכן התובע עשה שימוש במכשירים ולא חלה עליה כל חובה לקבלם בחזרה לאחר שבוצע בהם שימוש.. הנתבעת טענה, כי התובע לא טען באותה העת שאחד המכשירים אינו תקין. טענתו הסתכמה בכך שהוא מבקש את ביטול העסקה; אולם לפנים משורת הדין, הסכימה הנתבעת, כי יבוצע שינוי עסקאות, וזאת בתנאי שהתובע ישיב לנתבעת את המכשירים והאביזרים בשלמותם. עוד הובהר, כי מדובר בשינוי עסקה ולא בביטולה. לתובע ניתנה האפשרות לעשות כן עד ליום 21.11.13 (נספח ב לתביעה). התובע סירב לכך, ופנה שוב ושוב בבקשה לבטל את העסקאות. משלא נענה, הגיע לסניף הנתבעת והותיר שם את המכשירים. התובע סירב להגיע ולקחת את המכשירים אותם נטש. הנתבעת המשיכה לחייב את התובע בגין עלות המכשירים, בהתאם לעסקה שנחתמה. לטענת הנתבעת לא נפל כל פגם בהתנהלותה. יתירה מזאת, הבהירה הנתבעת כי פעלה לגביית החוב כלפיה בתיק הוצל"פ 18001-02-15 שם הגיע התובע להסדר תשלומים עם הנתבעת בגין המכשירים נשוא התביעה.. במענה לכתב ההגנה טען התובע כי בהליך שהתקיים בבית המשפט במחוז תל אביב טענה הנתבעת כי המכשירים כלל לא הושבו לה וכי טענה זו אינה נכונה, בהינתן כי היום מודה הנתבעת שהתובע הותיר את המכשירים אצלה.. ביום 12.3.18 התקיים דיון.. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובבקשות שהוגשו, מצאתי כי דין התביעה להידחות.. במהלך הדיון הציג התובע את פרוטוקול הדיון שהתקיים במסגרת ת"ת 18001-02-15 בתל אביב (מוצג ת/1). לאחר הדיון הגיש התובע מסמכים נוספים הקשורים להליך שהתנהל בתל אביב. לנוכח הגשת מסמכים אלו, התבקשו הצדדים להבהיר כיצד הסתיים ההליך אשר נדון בבית משפט השלום בתל אביב, ואשר כטענת הצדדים, עסק באותם שני מכשירים ובאותן טענות. כמו כן התבקשה הנתבעת לצרף את דוחות השיחות אשר נדרשה להגישם ולא עשתה כן.. הנתבעת הגישה תגובה, ובמסגרתה הבהירה כי ביום 16.8.15 ניתנה לתובע רשות להתגונן עד לסכום של 2,600 ₪ ובכפוף לפיקדון בסך 1,000 ₪ (פרוטוקול הדיון וכן ההחלטה צורפו). התובע שילם לנתבעת סך של 2,830 ₪. ביום 19.8.15 הגיעו הצדדים להסדר פשרה במסגרתו הוסכם כי בכפוף להעברת סך של 1,000 ₪ מקופת בית המשפט, ייסגר תיק ההוצאה לפועל (התיק במסגרתו נתבע התובע, בין היתר, בגין המכשירים נשוא ההליך הנדון). בהתאם נסגר בהסכמה התיק שנוהל בבית משפט השלום בת"א (ת"ת 18001-02-15).. עולה איפוא, כי הסוגיות העולות מהתיק הנדון נדונו והוכרעו בעבר בבית משפט השלום בתל אביב. הגם שהחלטת הרשם הבכיר צכנוביץ, על ביטול מועד ההוכחות וביטול החלטתו בדבר מתן הרשות להגן, לא הוכתרה כפסק דין, כי אם כהחלטה, הרי שמדובר היה בפסק דין שנתן תוקף להסדר בין הצדדים וסגר הלכה למעשה את ההליך. התובע מושתק כיום מלהעלות טענות כנגד אותו הסכם עליו הסכים ואשר במסגרתו ויתרה הנתבעת על חלק מן החוב. התובע אף אינו רשאי היום לטעון, כי הנתבעת גבתה ממנו סך של 1,000 ₪ שלא כדין מתוך קופת בית המשפט, בהינתן כי כעולה ממסמכי ההליך שנוהל בתל אביב, התובע נתן הסכמתו לכך ובתמורה לכך ויתרה הנתבעת על המשך ניהול התיק וסגרה אותו. התובע אף לא יכול לטעון כיום, במסגרת ההליך הנדון, כי הנתבעת הטעתה את בית המשפט בתל אביב, מקום בו טענה שהוא לא השיב את המכשירים לידיה. החלטת כב הרשם הבכיר צכנוביץ, בוטלה בהסכמת הצדדים. התובע הסכים לפשרה וטענות בעניין ההליך ההוא, יכולות להיטען היום, אך ורק במסגרת תביעה לביטול הסדר הפשרה, ככל שקיימות לתובע עילות לביטול אותו הסדר. מכל מקום בית משפט לתביעות קטנות אינו האכסניה המתאימה לכך.. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, גם לגופו של עניין יאמר, כי קיים קושי בטענות התובע. התובע טוען כי אחד המכשירים לא היה תקין כבר מלכתחילה. מנגד מציגה הנתבעת דו"ח פירוט שיחות, אשר ממנו עולה כי התובע במהלך ימים ספורים, ביצע למעלה מ – 120 שיחות במכשיר אחד ובמכשיר השני כ – 20 שיחות (ראה פלט השיחות שהגישה הנתבעת המפרט אף את יעדי השיחות וכן עמ 3 שורות 1-4 לפרוטוקול). אציין כי הדוחות הועברו לתגובת התובע, אולם התובע בחר שלא להגיב על דוחות אלו.. משעשה התובע שימוש במכשירים, הנתבעת אינה מחוייבת בביטול העסקה. לא ניתן לקבל כיום את טענת התובע ולפיה אחד מהמכשירים לא היה תקין מלכתחילה ולא עבד (עמ 1 שורות 27-28). התובע אף טען, כי לאחר מספר ימים גילה שהמחיר שנגבה ממנו בעבור המכשירים היה גבוה ממחיר השוק של אותם מכשירים. בפועל, לנוכח פניותיו המרובות של התובע, ולפנים משורת הדין, הנתבעת הסכימה בשנת 2013 לבצע שינוי עסקה – לבטל עסקה אחת ולשנות את השניה – התובע לא שיתף פעולה (עמ 3 שורות 5-8). במצב דברים זה אין לתובע כל עילת תביעה כנגד הנתבעת, לבטח לא כאשר טענות התובע כבר הועלו בהליך שהתנהל והסתיים בבית משפט השלום בתל אביב.. עוד אציין, כי בסופו של דבר נטש התובע את המכשירים באחד מסניפי הנתבעת. נטישה זו, ללא הסכמת הנתבעת, אין בה כדי לשנות את המצב העובדתי ולפיו התובע לא עמד בתנאים שניתנו לו, והיה עליו לשלם את עלות המכשירים, בהתאם להסכם עליו חתם.. אציין, כי בהליך שהתנהל בבית משפט השלום בתל אביב, התובע היה מיוצג על ידי לשכת הסיוע המשפטי.. אשר על כן התביעה נדחית. ככל שהתובע מבקש להשיג על הסדר הפשרה עליו הסכים, עליו לעשות כן באופן מפורש ובאמצעות ההליך הנכון.. כמו כן אני פוסקת כי התובע ישלם לנתבעת הוצאות ההליך הנדון בסך 500 ₪. . המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים. . בקשת רשות לערער בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בירושלים.. ניתן היום, ג אייר תשע"ח, 18 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.




Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*


אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.