בית משפט לתביעות קטנות בחיפה | ת"ק 32859-09-17 מור לאופר נ נסר אל דין ואח

אתר המשפט

בפני . כבוד השופטת קרן מרגולין-פלדמן. התובעת. קרן מור לאופר. נגד. הנתבעים. 1.חוסין נסר אל דין. 2.מוסך המרכז החדש בע"מ. פסק דין. לפניי תביעה קטנה במסגרתה ביקשה התובעת לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשאת בנזקיה הנובעים מעסקה לרכישת רכב.. טענות הצדדים -. טענות התובעת -. התובעת, ביחד עם בעלה, התעניינו ברכישת רכב שמור, יד ראשונה ובעל קילומטראז נמוך. כך, איתרו השניים את הרכב דנן – רכב מסוג טויוטה (להלן: הרכב), שנת ייצור 2013, אשר היה שייך לנתבע 1, אדם כבן 70, ואשר נרכש על ידו ישירות מהיבואן. . מחיר המחירון של הרכב עמד על סך של 107,000 ₪ והנתבע דרש עבור הרכב סך של 113,500 ₪, סכום אשר הושפע משכלול הק"מ הנמוך (45,600) וחיוב בגין וו גרירה, אותו סירב להוריד (ואשר לגביו נטען כי שימש את הנתבע במקרה אחד ויחיד).. לטענת התובעת, הנתבע 1 הינו בעלים של בית מטבחיים בכפר כסרא, אשר נמצא כ- 700 מטר מעל פני הים והדרך אליו רצופה בעליות תלולות וקשות.. לטענתה, סיכמה עם הנתבע 1 כי ייקחו את הרכב לבדיקה במכון מורשה עובר לרכישתו, הוא הנתבע 2, ואם הרכב יימצא תקין – יירכש על ידה. . עובר לבדיקה הבהיר הנתבע כי בדלת האחורית של הרכב פגיעת פח הנובעת ממעורבות בתאונה קלה, במסגרתה פגע לשיטתו טרקטורון בחלקו האחורי של הרכב.. סיכום הבדיקה (בכתב יד, שכן המדפסת לא הייתה תקינה – נספח 3) לא הראה בעיות חריגות (צמיגים קדמיים יבשים, מצבר פג תוקף, מעיכות בדלת אחורית, צורך בעדכון תוכנת גיר ועוד), ובנסיבות אלו החליטו התובעת ובעלה לרכוש את הרכב במחיר המבוקש.. יום למחרת הבדיקה ומכיוון שכאמור המדפסת לא עבדה וסיכום הבדיקה נרשם באופן ידני – התקשר בעלה של התובעת אל נציג הנתבעת 2, וזה שלח לו עותק מודפס של תוצאות הבדיקה. . ראוי לציין כי בין שני סיכומי הבדיקה קיים שוני, כך שבעוד בסעיף 12 בדו"ח המודפס רשום "בלאי דיסקיות", בהתייחס לרכיב תיבת ההילוכים, הרי שבדו"ח הידני רשום "תיבת הילוכים עדכון תוכנת גיר".. בעקבות רעשים שנשמעו בנסיעה הראשונה ברכב, פנו התובעת ובעלה למוסך מורשה של טויוטה, והציגו אף את דו"ח הבדיקה שבידיהם. מנהל המוסך ציין כי האמור בסעיף 12 לדו"ח הבדיקה המודפס אינו נכון, שכן לדבריו אין כלל דיסקיות למערכת הגיר ברכב זה, בהיותו גיר רציף. משכך פנה בעלה של התובעת לנציג הנתבעת 2 פעם נוספת, האיר את עיניו להערות בעניין, וזה העביר לו דו"ח נוסף, מתוקן, הקובע בסעיף 12 כי מערכת העברת הכוח תקינה.. בבדיקה במוסך המורשה נמצא כי קיימת שחיקה מוגברת קיצונית בחלק הפנימי של הצמיגים, הנובעת ככל הנראה מעומס יתר על הסרן האחורי.. לאחר מספר ימים בעלה של התובעת לקח את הרכב למכון לכיוון פרונט, שם התברר כי הקפיצים האחוריים ברכב שקעו עקב עומס רב, וזאת לאחר שהדו"חות שהוצאו על ידי הנתבעת 2 הראו כי הקפיצים תקינים. המכון קבע כי לא ניתן לכוון את המתלה האחורי בשל שחיקת הקפיצים.. בנוסף, בעלה של התובעת פנה לצמיגי זוארץ על מנת שיבדקו את הצמיגים. הבדיקה העלתה כי הצמיגים האחוריים של הרכב שחוקים בצורה חריגה, לכן התובעת ובעלה החליטו להחליף את שני הצמיגים האחוריים של הרכב. . זאת ועוד, התובעת ובעלה פנו אל פחח לצורך תיקון הדלת האחורית, וזה טען כי הפגיעה בדלת המטען נעשתה מכף ריתום של עגלה. הפחח ציין בפני התובעת ובעלה כי על הרכב הועמסו משקלים חריגים אשר הסבו לו נזקים.. התובעת ובעלה הזמינו חוות דעת שמאית, מזו עלה כי הרכב הועמס במשקל יתר באופן קיצוני, כן עלתה שחיקה מוגברת של צמיגי הרכב האחוריים שגורמת לנזק לכל מערכת המתלה האחורי. השמאי העריך את הנזק בסך של 28,399 ₪ (מהם 12,366 ₪ בגין ירידת ערך).. התובעת טוענת כי הנתבע 1 הטעה אותה ואת בעלה שעה שניהל עימם מו"מ בחוסר תו"ל, תוך הסתרת עובדות מהותיות ותוך מסירת גרסה החוטאת לאמת בכל הנוגע להיקף השימוש בוו הגרירה, וממילא בכל הנוגע למשקלים שהועמסו על הרכב, ואילו הנתבעת 2 התרשלה כלפיהם כאשר לא חשפה לפניהם את כל העובדות המהותיות והפגמים הקיימים ברכב, על אף חובתה כלפיהם.. . התובעת ציינה כי פנתה ביחד עם בעלה לנתבע 1 ולנתבעת 2 בטרם הגשת התביעה אך הנתבעת 2 התנערה מאחריות והנתבע 1 טען שהרכב לא גרר למעט פעם אחת.. התובעת ביקשה לציין כי ידוע לה שלאחר מכירת הרכב דנן, רכש הנתבע 1 רכב זהה, ואף עליו התקין וו גרירה, דבר המלמד על כך שלנתבע 1 יש צורך בקיומו של וו גרירה.. בסך הכל הועמדה אם כן התביעה על סך של 33,350 ₪, בהם 28,399 ₪ שיעור הנזקים על פי חוות הדעת, ו-4,951 ₪, בגין ימי העבודה שנאלץ בעלה של התובעת להפסיד לשם טיפול במקרה.. טענות הנתבע 1 – . הנתבע 1 (להלן: הנתבע) טען כי התובעת רכשה ממנו את הרכב במצבו כפי שהוא, למרות ממצאי הבדיקה, ולאחר שהוא עצמו שטח בפני התובעת ובעלה את מלוא הפרטים והמידע בנוגע למצבו של הרכב. לטענתו, התובעת ובעלה אף נסעו בעצמם ברכב נסיעת מבחן, התרשמו ממנו, לקחו אותו לבדיקה ובחרו לרכוש אותו לאור מצבו השפיר.. הנתבע טען כי קנה את הרכב מסוכנות טויוטה כחדש עם וו גרירה מתוך מחשבה שירכוש עגלה לשימוש ביתי, אלא שלבסוף לא רכש כלל עגלה, ועשה שימוש בוו הגרירה פעם אחת ויחידה, לשם הובלת חפצי בתו, שעה שנישאה. . לעניין טענת התובעת לפיה הוא בעליו של בית מטבחיים, טען כי מעולם לא היה בעלים של בית מטבחיים, ואף ציין שמאז שנת 2012 הוא לא עובד בשל בעיות בריאותיות, והוא משמש מאז כאימאם ביישוב מגוריו.. הנתבע ציין כי הוא איננו מבין ברכבים וכי תמיד טיפל ברכבו באמצעות מוסך החברה. . לדבריו, מעיון בהיסטורית הטיפולים של הרכב עולה כי הרכב נבדק בנסיעת מבחן על ידי בוחן, סמוך לאחר רכישתו על ידי התובעת, ולא נמצאה ולא הודגמה שום תקלה לבולמים האחוריים. . בנוסף הפנה הנתבע את תשומת הלב לכך שמעיון בהיסטורית הטיפולים של הרכב עולה כי כחודשיים לאחר רכישתו נערך טיפול 60,000 ק"מ לרכב ובו לא הוזכרה כל בעיה ברכב מבין התקלות המפורטות בדו"ח השמאי. לטענתו, יש בדברים אלו כדי ללמד כי הכשלים שהעלה מכון כיוון הפרונט במכתב שצורף לכתב התביעה הם שקריים, וזויפו כדי להכשיר את התביעה. . טענות הנתבעת 2 – . הנתבעת 2 (להלן: הנתבעת) טוענת כי כל הליקויים שנמצאו ברכב לאחר הבדיקה הועברו לבעלה של התובעת בכתב יד ובטופס בדיקה אחיד. כן, הוסבר לטענתה לבעלה של התובעת כי משמעות הליקויים, חומרתם והערכת מחיר לתיקונם יש לקבל ממוסך מורשה או שמאי רכב לפי הצורך בלבד ובאחריותו.. עוד טוענת הנתבעת, כי בבדיקה אין ביכולתה לקבוע את משמעות הליקוי וחומרתו אלא להצביע על ליקוי כללי בלבד, וכך היה לגבי תוכנת הגיר. לשיטתה, על התובעת מוטלת החובה לפנות למוסך מורשה שיבדוק את משמעות הליקוי וחומרתו.. הנתבעת טוענת כי חוות הדעת השמאית שצירפה התובעת אינה מהווה חוות דעת מקצועית, וכף טענה גם ביחס לכל אחד ממכתבי המוסכים אשר צורפו לכתב התביעה. לשיטתה, מסמכים אלו "הוזמנו" על ידי התובעת. . הנתבעת מפנה תשומת הלב למכתב מיום 1.5.17 המעיד לכאורה על ביצוע בדיקה ברכב ביום 23.4.17 במוסך המורשה, שעה שמטופס היסטוריית הטיפולים של הרכב עולה כי הרכב כלל לא נבדק במוסך המורשה ביום זה. . בנוסף, טוענת הנתבעת לניתוק הקשר הסיבתי, שכן מרבית הבדיקות נערכו לרכב בחלוף למעלה מחודש ימים ממועד בדיקתו אצלה.. בסופו של דבר – הנתבעת הכחישה או רוב סעיפי כתב התביעה וטענה להעדר אחריות שלה לנזקים הנטענים. לדבריה, בדקה את הרכב והוא נמצא תקין למעט הליקויים שצוינו, והתובעת הייתה צריכה לבצע את הבדיקה במוסך המורשה של טויוטה טרם רכשה את הרכב, ואם לא עשתה כן – אין לה להלין אלא על עצמה.. הנתבעת ביקשה להפנות תשומת הלב לעובדה שבטופס הבדיקה ציינה כי "יש צורך לתקן לכוון זווית מתלה, רעידות יתר".. דיון – . ביום 10.6.18 התקיים כאן דיון בתובענה. מטעם התובעת העיד בעלה, מי שהוצג על ידם כמי שבקיא יותר בפרטי המקרה, וכן העידו כאן הנתבע עצמו, ומר מסאלחה, נציג הנתבעת.. לאחר ששמעתי את העדויות מצאתי כי הנתבע הותיר רושם בלתי מהימן על ביהמ"ש, עדותו נמצאה בעיניי פתלתלה ומתחמקת, וניכר כי זה בחר ליתן תשובות חלקיות או משתנות, שעה שהשאלות שהופנו אליו עשויות היו להסגיר את שארע בפועל בכל הנוגע למצג שהוצג כלפי התובעת, וממילא בכל הנוגע לשימוש שנעשה בפועל בוו הגרירה ברכב.. כך בין היתר, כאשר תחילה העיד באופן נחרץ כי אין לו או למי מבני משפחתו בית מטבחיים, וכי לא העמיד שירותי הובלה לבשר לאחר, ולאחר מכן התברר כי לבנו של הנתבע אטליז המצוי בסמוך לבית מגוריהם.. בעלה של התובעת הותיר לעומת זאת רושם מהימן על ביהמ"ש, ולא מצאתי מדוע שלא להאמין לדבריו בנוגע לאופן התפתחות הדברים, חילופי הדברים בינו לבין הנתבע במועד הרכישה והמצג שהוצג לו בזמן אמת.. זה הבהיר בתחילה כיצד נודע לו על אודות קיומו של בית המטבחיים, מהו המידע שאסף מאז המקרה אודות שיווק הבשר על ידי הנתבע או מי מבני משפחתו, ונראה מופתע מגרסתו הראשונית של הנתבע (שהועלתה לאחר שמיעת עדותו שלו), לפיה אין ולא היה לו או למי מבני משפחתו בית מטבחיים. כאשר הציג בעלה של התובעת לנתבע שאלות בעניין והציג לפניו גרסה עובדתית סדורה ומלאה לעניין המצג שהציג לו, נסיבות תיאור העסק בפניו והמעמד כולו, או אז התברר כי בסמוך לבית המגורים אכן מצויה סככה גדולה (או מחסן גדול) בה מנהל בנו של הנתבע אטליז.. כל אלו הביאו אותי לכלל מסקנה כי יש להעדיף את הגרסה לפיה מסייע הנתבע (בין בעצמו ובין באמצעות אחרים) בשיווק הבשר אל האטליז ו/או לחנויות נוספות, ואני רואה בהתאמה להעדיף את הגרסה העובדתית לפיה שימש וו הגרירה בפועל לשם העמדת עגלה להובלת הבשר, על פני הגרסה לפיה וו הגרירה שימש את הנתבע פעם אחת ויחידה בחייו, להובלת חפציה האישיים של בתו בלבד.. זאת ועוד, בעלה של התובעת הציג לפני ביהמ"ש תמונות המלמדות על אופי הפגיעה בדלת האחורית ברכב, וכן על פגיעות דומות ברכב אחר אשר נעשה בו שימוש בוו גרירה ובעגלה רתומה, ולאחר שעיינתי בתמונות נחה דעתי כי אופי הפגיעה בדלת האחורית תואם שימוש בוו גרירה בתנאי דרך שהם ככל הנראה אינם אופטימליים, וכל אלו מתיישבים הן עם בעלותו של בנו של הנתבע על אטליז המצוי בסמוך לבית המגורים, הן עם העובדה שאין חולק כי הנתבע מתגורר בכסרא, והן עם הרושם שנותר מעדותו הישירה של הנתבע לפניי. . המכתבים אשר צורפו לכתב התביעה מלמדים על כך שמספר בעלי מקצוע שונים (מכון לכיוון פרונט, מוסך מורשה, צמיגאי ושמאי) הבחינו ברכב בנטיה של המתלה האחורי, שחיקה של הקפיצים האחוריים ושחיקה מוגברת של החלק הפנימי בצמיגיו האחוריים של הרכב (איש איש לפי תחום התמחותו). רוצה לומר, אף לו היה ממש כי איזה מחוות הדעת/המכתבים הוא "מוזמן" הרי שבהצטברם כולם יחד יש בהם כדי חיזוק של ממש לגרסת התובעת, לפיה הועמס על חלקו האחורי של הרכב (ככל הנראה באמצעות עגלה רתומה) משקל כבד, אשר היה בו כדי להשפיע על מצב המכלולים האחוריים של הרכב.. ועוד, העובדה שבדו"ח היסטוריית הטיפולים של הרכב לא צוין כי הרכב נבדק ביום 23.4.17 אין בה כדי ללמד כי בדיקה כאמור לא נערכה. משהופק מכתב על ידי המוסך המורשה ביום 1.5.17, מועד הנקוב בדו"ח האמור, ובמכתב זה צוין כי הרכב נבדק ביום 23.4.17, חזקה כי זה אכן נבדק כאמור, אך לא טופל (ניכר כי ביום 23.4.17 אובחנו הכשלים בצמיגים אך לא בוצע כל טיפול לתיקונם).. ודוק, יכול היה עורך המכתב מטעם המוסך המורשה, אשר הפיק את המכתב ביום 1.5.17, להפיק מכתב שאינו נוקב ביום בו נעשתה בדיקה לרכב, ולהסתפק במועד עריכת המכתב בלבד. משמצא לנכון להוסיף ולציין כי הבדיקה נערכה קודם לכן, יש בכך כדי לחזק את מהימנות המכתב ולהעיד על נכונות הדברים דווקא.. אציין כי העובדה שבדו"ח היסטוריית הטיפולים לא צוינו התקלות הנזכרות גם היא אין בה כדי להעיד על העדרן, וזאת מששוכנעתי כי הסוגיות שנבחנו שם, ואשר מוזכרות בדו"ח, ממילא אינן מתייחסות למכלולים נשוא התביעה כאן. לא למותר לציין כי דו"ח היסטוריית הטיפולים מתעדכן על ידי אותו מוסך מורשה אשר הפיק לכאורה את המכתב נספח 6 לכתב התביעה, ולו סבר כי בין השניים סתירה, חזקה כי היה מיישבה באמצעות ציון הדברים בדו"ח.. מכל אלו דומני כי סביר יותר להניח כי ברכב נערך שימוש להובלת מטענים כבדים אשר יצרו עומס יתר על המתלה האחורי, ובהתאמה על חלקם הפנימי של צמיגי הרכב וקפיציו, מאשר שלא נעשה שימוש כזה, הן בשים לב לממצאים שנמצאו ברכב על ידי בעלי המקצוע השונים והן בשים לב לעדותו המגומגמת-משהו של הנתבע בעניין זה.. למעלה מן הצורך אציין כי משצוין בזכרון הדברים כי וו הגרירה יוסר מן הרכב, ומשאין חולק כי הנתבע עמד בסופו של יום על הותרת וו הגרירה מחובר, סביר יותר להניח כי הנתבע הציג לפני התובעת ובעלה מצג משל בכוונתו לחבר וו גרירה אל רכבו החדש (ולימים הבהיר כי הוא מעדיף לחבר וו חדש על פני זה הישן) מאשר שלא הציג מצג כאמור.. מעבר לכל אלו שוכנעתי כי התובעת מעוניינת היתה ברכב שמור, ותעיד על כך העובדה שנסעה עד לכפר כסרא כדי לאתר רכב, מתוך ידיעה שמדובר ברכב יד ראשונה אשר גמע מספר מועט של קילומטרים. עובדה זו יש בה כדי ללמד על כך שלו ידעה התובעת מלכתחילה כי ברכב נעשה שימוש לצורך הובלת משקלים כבדים בתנאי דרך קשים, לא היתה מתקשרת בעסקה, ולכל הפחות לא היתה מתקשרת בה במתכונתה, קרי בתשלום סכום הגבוה משווי השוק של הרכב על פי מחירון לוי יצחק, כבמקרה דנן.. מכל האמור אני קובעת כי הנתבע בחר להסתיר מידע מהותי מעיני התובעת, ומצג זה הוא שהוביל אותה להתקשר בעסקה במתכונתה הנוכחית.. התובעת כאמור לא ביקשה לבטל את העסקה שנערכה זה מכבר, אך ביקשה לחייב את הנתבע לפצותה בגין נזקיה הנובעים מהצורך לתקן את הרכב ולהביאו למצב בו סברה שהוא מצוי בעת עריכת ההסכם, קרי, ביטול חלקי של ההסכם – בכל הנוגע לשיעור התמורה, ואני מקבלת את תביעתה בעניין זה.. אשר לתביעת התובעת כנגד הנתבעת אבהיר כי בעניין זה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בטענה כי זו התרשלה כלפיה בביצוע הבדיקה לרכב.. הואיל ואין חולק כי התובעת פנתה אל הנתבעת לשם קבלת חוות דעתה בנוגע לכשלים הקיימים ברכב עובר לרכישתו על ידה, אני קובעת כי לנתבעת חובת זהירות כלפי התובעת לערוך בדיקתה באופן מקצועי, מכח הכשרתה מחד, ובשים לב להסתמכותה של התובעת (ככל רוכש סביר) על הערכותיה כבסיס לניהול מו"מ לרכישת הרכב על ידה מנגד. בהתאמה, מצופה כי הנתבעת תפעל בהתאם למיטב המומחיות של מכון בדיקה סביר לשם איתור התקלות ברכב והצפתן לפני התובעת, ואם לא עשתה כן – התרשלה כלפיה. . חובה זו כוללת את החובה לאתר את התקלות (ולא לקבוע את עלויות תיקונן ו/או דרך התיקון הנכונה להן), ובעניין זה למעשה אין מחלוקת בין הצדדים.. עיון בדו"חות השונים שנערכו על ידי הנתבעת מלמד על כי באלו נערכו שינויים על פי הצורך והדרישה לאחר מעשה, זאת שעה שהדו"ח אמור וצריך לשקף תמונת מצב נכונה בזמן הבדיקה. הגם שאין חולק כי השינויים אינם מתייחסים לסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים כאן, וממילא אין בין שינויים אלו ובין הנזק שנגרם לתובעת לטענתה כל קשר סיבתי, הרי שיש בהתנהלות זו כדי ללמד לכאורה על חוסר יסודיות באופן ביצוע הבדיקה, וכדי להעלות חשש לחוסר כשירות בביצוע הבדיקה עצמה.. לענייננו עולה מעיון בכל דו"חות הבדיקה כי אלו הציפו (פעם אחר פעם) בעיות במתלה הקדמי, ובצמיגים הקדמיים, אך אין בהם, באופן מובהק למדי, כל התייחסות לבעיות בחלקו האחורי של הרכב/המרכב או הצמיגים.. בהתאמה, ובשים לב לכך שמצאתי לקבל את גרסת התובעת לפיה, כתוצאה מהעמסת משקלים כבדים בעגלה הרתומה באמצעות וו הגרירה לחלקו האחורי של הרכב, נגרם נזק למכלולים האחוריים, דומני כי ניתן היה לצפות מבודק רכב סביר, הממלא תפקידו ככזה, כי יוכל לזהות שינוי במבנה המתלה האחורי, הקפיצים האחוריים, וממילא גם בחלקם הפנימי של הצמיגים האחוריים, שעה שיבדוק רכב אשר בו עיוותים באלו כאמור. . אין זה מצופה כי במסגרת הדו"ח שיערוך יציין זה כי מדובר בכשלים שמקורם דווקא בהעמסת משקלים על גבי וו הגרירה, כשם שאין זה מצופה כי זה יקבע מהו שיעור עלות תיקונם של רכיבים אלו, אך הפניה לכשלים ברכיבים אלו ראוי שתהיה לנגד עיני הרוכשים, בה יוכלו לעשות שימוש כראות עיניהם עובר לרכישת הרכב, וקודם לקיומה של התחייבות כספית מצידם.. טענות נציג הנתבעת לפניי, לפיה לא אמור הדו"ח לשקף בנפרד התייחסות ל"קפיצים" על אף קיומה של עמודה כזו בדו"ח הממוחשב, כמו גם טענתו לפיה כאשר צוין שיש בעיה במתלה הקדמי, כוונת הדברים היא "גם" למתלה האחורי, משל מדובר במכלול אחד שאינו דורש התייחסות נפרדת, נמצאו בעיניי סתומות ובלתי סבירות, ואלו אינן מתיישבות לטעמי עם השכל הישר.. דומני כי בנסיבות אלו, כאשר הנתבעת מצאה לנכון לציין מפורשות (ברחל בתך הקטנה) התייחסות לבעיות במתלה קדמי מבלי שתוסיף התייחסות גם לעניין המתלה האחורי, ושעה שבחרה לציין לצד סוגיית הקפיצים כי אלו נמצאו תקינים, ולצד סוגיית הצמיגים כי קיימת שחיקה רק בצמיגים הקדמיים, יש לקבוע כי זו הפרה את חובת הזהירות החלה עליה.. הפרה זו הובילה לרכישת הרכב בתנאי הרכישה המפורטים לעיל, מבלי שהתובעת תהיה ערה לנתונים הנכונים והמלאים של הרכב, המעידים על העמסת יתר ועל שחיקתו, ועל כן בהתאמה גרמה התרשלות זו לתובעת לנזקים, כמתואר בחוות הדעת השמאית.. לאחר ששוכנעתי כי הרכב נבדק על ידי התובעת במוסך מורשה ימים ספורים לאחר הקניה, וכן לאחר שמצאתי כי קיימת סבירות גבוהה יותר לכך שהליקויים שנמצאו באותו מועד מקורם זהה למקור הליקויים שנמצאו בהמשך, בתוך תקופה של כחודש ימים, על ידי מומחים ואנשי מקצוע נוספים אליהם פנו התובעת ובעלה לאחר מכן – אני קובעת כי שוכנעתי בקיומו של קשר סיבתי בין הליקויים החסרים בדו"ח הבדיקה לבין הנזקים נשוא חוות הדעת השמאית שצירפה התובעת. . אציין כי הנתבעת טענה, שביחס לנזק הפח בדלת האחורית של הרכב, וממילא בהתאמה בנוגע לידיעותיה של התובעת ביחס להיקף השימוש שנעשה בוו הגרירה, נטען מפי מוכר הרכב (הנתבע) במעמד הבדיקה כי נזק זה מקורו בגרירת עגלה, ואולם בודק הרכב מטעמה, אשר היה לכאורה נוכח במעמד שיחה זו, לא הובא על ידה לכאן כדי להעיד על הדברים, ובעניין זה פועלת לחובת הנתבעת החזקה לפיה לא הובא לעדות מחשש פן בעדותו ימסור גרסה המנוגדת לאמור בכתב הגנתה בעניין.. מכל אלו, ובהתאמה, אני מקבלת גם את התביעה כנגד הנתבעת, בכל הנוגע לנזקים הדורשים תיקון על פי דו"ח השמאי שצורף.. מלבד שיעור הנזקים המפורטים כאמור בדו"ח השמאי ביקשה התובעת לחייב את הנתבעים בתשלום נזקיה הנובעים מהפסד ימי עבודה של בעלה, ואולם בהקשר אחרון זה לא צירפה התובעת מסמכים אשר יעידו על ימי ההיעדרות האמורים ועל שיעור שכרו של בעלה, לשם הוכחת שיעור הנזק. כלל הוא כי על בעל דין להוכיח את שיעור נזקיו, במיוחד מקום שבו ניתן להוכיח את אלו באמצעות מסמכים.. מכל האמור, אני רואה לנכון לקבל את עיקר התביעה ולחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 28,399 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 13.9.17, ועד יום התשלום בפועל.. כן אני רואה לנכון לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט בגין ההליך כאן בסך כולל של 1,200 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.. לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.. המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום. . ניתן היום, כ"ט סיוון תשע"ח, 12 יוני 2018, בהעדר הצדדים.




Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*


אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.