בית משפט השלום בתל אביב – יפו | תא"מ 29974-10-17 איי.אר.טי.וי תקשורת בע"מ נ רבך

מספר בקשה: 4. לפני כבוד הרשם דורון יעקבי. המבקש:. יוסף רבך. נגד. המשיבה:. איי.אר.טי.וי תקשורת בע"מ. . החלטה. מונחת בפני בקשה לביטול פס"ד אשר ניתן ביום ה- 17.12.17.. ביום 18.10.17, הגישה המשיבה לתיק ביהמ"ש תביעת כספית בסדר דין מהיר ע"ס 35,000 ₪ בגין תשלום ביתר ששולם לטענתה למבקש. . מדובר בתשלום שהסכימה המשיבה לשלם לטענתה למבקש לפנים משורת הדין תוך הסכמה לשים סוף למחלוקת בין הצדדים. לטענת המשיבה, המבקש לא עמד בהסכם, המשיך להטריד את המשיבה ונציגיה, סרב לחתום על מסמך הסילוק, ולבסוף גם הגיש תביעה כנגד המשיבה.. נוכח הפרת ההסכם מצד המבקש, תובעת המשיבה לחייב את המבקש להשיב לה את הסכום ששולם ביתר לפנים משורת הדין, בתוספת הוצאותיה לרבות שכ"ט עו"ד, וכן פיצוי בגין פגיעה בשמה הטוב.. פס"ד נסמך על אישור מסירה מיום 18.10.17 ותצהיר המוסר שביצע את מסירת כתב התביעה בבית הדר דפנה בתל-אביב, בעת שהתקיים במקום דיון בתביעה קטנה שהגיש המבקש כנגד המשיבה. המסירה בוצעה למבקש אשר חתם על אישור קבלה. . הארכת מועד:. הבקשה לביטול פס"ד הוגשה בתיק ביום 8.2.18 כ-52 יום לאחר הינתן פסה"ד. . המבקש מציין בבקשתו שנודע לו על פסק הדין ב- 1.2.18 לאחר שקיבלו בדואר, ולפיכך לטענתו מוגשת בקשה זו במועדה.. מבדיקה בתיק ביהמ"ש עולה כי פסה"ד נשלח ע"י המזכירות ב- 18.12.17 בדאר רגיל, והמשיבה אינה מעלה טענה כלשהי לעניין מועד הקבלה של פסה"ד ע"י המבקש.. נראה כי למבקש נודע על פסק הדין עם קבלתו בדואר ביום 1.2.18 ולפיכך מוגשת בקשה זו במועדה.. ביטול מחובת הצדק:. פס"ד נסמך על אישור מסירה מיום 18.10.17 ותצהיר המוסר שביצע את מסירת כתב התביעה בבית הדר דפנה בתל-אביב, בעת שהתקיים במקום דיון בתביעה קטנה שהגיש המבקש כנגד המשיבה. המסירה בוצעה למבקש אשר חתם על אישור קבלה. . המבקש טוען כי כתב התביעה נמסר לו בניגוד לקבוע בתקנות כשהוא חסר ציון של מספר ההליך, וללא צרוף הזמנה לדין כמתבקש. המבקש טוען כי פנה למנהלי המשיבה וביקש כי המסירה תבוצע באמצעות בית המשפט לשם קבלת מספר הליך ומועד להגשת כתב הגנה.. טענות המשיבה:. המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקש בהוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין. . המשיבה מכחישה טענת המבקש לפיה פנה לנציגי המשיבה על מנת להיווכח שכתב התביעה אכן הוגש במסגרת הליך משפטי, ולא בכדי הוא לא הציג כל ראייה שהוא אכן פנה בבקשה לקבלת פרטי התיק וסורב ע"י נציג במשיבה.. זאת ועוד, ביום 25.10.17 לאחר הדיון ולאחר קבלת כתב התביעה וההזמנה לדין, המבקש פנה בווטסאפ לנציג המשיבה רונן ושם הוא ציין שחור על גבי לבן כדלקמן: "… כעט בהתאם להחלטתכם לקבל את הצעת הפשרה אחליט אם להגיש לשופטת את הראיות החדשות שיראו לה ששוב שיקרתם בדיון ולבקש שהיא תכריע סופית או להגיש את התביעה בבית משפט השלום ולאחד שם את שני התיקים של התביעות שלכם ושלי". משמע המבקש מציע לאחד את שתי התביעות דהיינו הוא היה מודע לקיומה של התביעה הנוספת בתיק דנן. (העתק מהודעת ווטסאפ ששלח המבקש לנציג במשיבה ביום 25.10.17 צורף לתגובה).. עוד טוענת המשיבה כי המבקש ידע אודות התביעה שהוגשה נגדו כל כל פרטיה כפי שבא לידי ביטוי בדיון בתיק אחר בעניינו שמס 48402-01-17 .. כתב התביעה הומצא כדין למבקש כך גם פסק הדין שניתן נגדו בתיק.. המבקש מודה שביום 18.10.17 הוא קיבל לידיו את כתב התביעה ובחתימתו אישר את קבלתה, משמע הוא מודה שהוא ידע על קיומם של ההליכים נגדו.. המבקש קיבל את כתב התביעה כדין בצרוף הזמנה לדין ודבריו כאילו התביעה נמסרה לו בהעדרם אין בה אמת.. מעיון בטענות הצדדים על נספחיהם, נראה כי בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה על צרופותיו ע"י שליח. השליח צירף אישור מסירה ותצהיר תומך בדבר נסיבות המסירה. המבקש מאשר כי קיבל את כתב התביעה אך טוען כי היה חסר בפרטי ההליך וההזמנה כדין. המבקש טוען כי פנה למשיבה להשלמת הפרטים/מסמכים. המשיבה מכחישה וטוענת שלא נעשתה כל פנייה. המבקש לא צירף אסמכתא המעידה על פנייה כלשהי בכתב להשלמת המסמכים/פרטים, ומנגד על פי המסמכים שצורפו עולה כי בתכתובת של המבקש למשיבה לא צויין כי חסרים פרטים ומסמכים להשלמה אלא בקשה לאחד תובענות. . לפיכך, הגעתי למסקנה כי פסה"ד אינו פגום ואין לבטלו "מחובת הצדק".. ביטול משיקול דעת ביהמ"ש:. באשר לשיקול דעת בימ"ש יש לחלק לשניים : "סיבת המחדל" וסיכויי ההצלחה".. באשר לסיבת המחדל, כאמור, אין מדובר במחדל של המבקש.. "סיכויי הצלחה" – . זו השאלה החשובה יותר. המבחן הוא מבחן של "הגנה אפשרית" ולאו דווקא בטוחה. הנטל המוטל על המבקשים הוא לשכנע שלכאורה יש להם הגנה אם יוכיחו אותה. בימ"ש מפעיל את סמכותו תוך מתן משקל רב לזכות הגישה לערכאות ותוך חתירה לתוצאה מידתית. . לטענת המבקש, עפ"י ההסכם בין הצדדים היה אמור לקבל תשלום גם בגין 50% מרווחי הפרויקט, ולפיכך המשיבה היא זו שחייבת לו כספים. המשיבה היא זו שהפרה לטענת המבקש הסכם הפשרה עת סירבה ליתן לו לעיין בספרי החשבונות. כמו כן, לאענת המבקש הצדדים לא הגיעו לכדי הסכם פשרה בעניין הכספים שהמבקש טוען כי מגיעים לו מהמשיבה.. הסעדים המבוקשים בכתב התביעה (השבת סכום ששולם ביתר,שכ"ט עו"ד ופיצוי בגין הפגיעה בשם הטוב) דרושים בירור עובדתי וראייתי שאין מקומן להתברר במסגרת הבקשה לביטול פס"ד כי אם במסגרת ההליך העיקרי. שכ"ט עו"ד ופיצוי בגין פגיעה בשם הטוב מסורים לסמכותו של בימ"ש להכריע בעניין. המחלוקת לגבי הכספים שהמשיבה טוענת כי שילמה ביתר, והאם לפנים משורת הדין אם לאו, והאם היתה הפרה של הסכם הפשרה של מי מהצדדים, כל אילו כאמור דרושים בירור ראייתי המצדיק ביטול פס"ד משיקול דעת בית משפט.. נראה כי מבקש עמד בנטל המוטל עליו עפ"י הפסיקה ופרט טענות הגנה הראויות לברור וליבון עובדתי וראייתי, שאין מקומן במסגרת בקשה לביטול פס"ד כי אם בהליך העיקרי לאחר עיון בראיות ושמיעת עדים.. בימ"ש מפעיל את סמכותו תוך מתן משקל רב לזכות הגישה לערכאות ותוך חתירה לתוצאה מידתית. . לפיכך, הגעתי למסקנה כי יש לבטל את פסה"ד משיקול דעת.. סוף דבר:. לאחר עיון בטיעוני הצדדים נחה דעתי כי אין מקום לבטל את פס"ד "מחובת הצדק" ואולם יש מקום לבטל משיקול דעת בימ"ש.. לאור כל האמור לעייל, אני מורה כי פס"ד יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה בסך כולל של 1,800 ש"ח. הסך הנ"ל ישולם לידי המשיבה באמצעות ב"כ במשרדו בתוך 15 יום ויהווה תנאי לביטול פס"ד שאם לא כן יוותר פס"ד על כנו.. הצדדים ימסרו הודעה מתאימה לתיק בדבר תשלום/אי תשלום ההוצאות לצורך מתן הוראות ניהול הליכים בתיק.. התיק ייקבע לתז"פ.. ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ח, 27 יוני 2018, בהעדר הצדדים.




Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*


אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.