בית משפט השלום ברחובות | 08 אוקטובר 2018 | תא"ק 3902-07-14 מלמד נ מלמד ואח

מספר בקשה:5. לפני . כב הרשם הבכיר אייל דוד. המבקש-הנתבע. יהודה מלמדע"י ב"כ עו"ד שגיב דפנה. נגד. המשיבה-התובעת. צביה מלמדע"י ב"כ עו"ד יפעת בן אבי בראון. החלטה. בבקשה לביטול פסק דין. רקע. 1.ביום 02/07/14 הגישה המשיבה במסגרת התיק דנן, תביעה כספית על סך של 555,834.43 ₪, כנגד המבקש וכן כנגד 7 נתבעים נוספים. כל הנתבעים ובכללם המבקש, לא הגישו כתב הגנה במועד. לכן, ביום 29/09/14 ניתן נגדם פסק דין על מלוא סכום התביעה בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. . הבקשה דנן. 2.ביום 08/08/18, הגיש המבקש "בקשה דחופה מאוד לביטול פסק דין". במסגרת הבקשה, מבוקש להורות כדלקמן: . א.פסק הדין שניתן בתיק דנן, בטל מחמת טעות והטעיה. . ב.להורות לרשם ההוצל"פ הנכבד לבטל את כל ההליכים בתיק הוצל"פ שמספרו . 514031-06-18, כנגד כל החייבים. . תמצית טענות המבקש. 3.המבקש והמשיבה הינם בני משפחה. המשיבה הלוותה למבקש כספים עבור פעילות עסקית שכשלה, בה היה מעורב שותף נוסף אשר פגע כלכלית במבקש. אף בנה של המשיבה היה מעורב בעסקים הנ"ל. בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים במס תיקים, כאשר בסופם ניתנה פסיקתא מחמת טעות והטעיה ונפתח תיק הוצל"פ לביצוע פסק הדין. יובהר כי בטרם מתן הפסיקתא, נחתם בין הצדדים הסדר שאושר על ידי בית המשפט, אולם בהסכם נפלו שגיאות רבות ואף צורפו חייבים נוספים לתיק ההוצל"פ למרות שלא היו צדדים להליך. . 4.בשנת 1999 הגישה המשיבה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, במסגרת תמ"ש 37110/99. הצדדים לתביעה זו היו "התובעת" – מלמד צביה; הנתבעים מצד שני – מלמד יהודה, מלמד בצלאל ומיכל ומלמד אילן, שכונו בהסכם "מלמד" וכן הנתבעים מצד שלישי – מלמד שרון, מלמד מרים ויהב רומה, שכונו בהסכם "המשיבים". ההסדר אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה וצורף כנספח א לבקשה. בהסדר נפלו מס טעויות סופר, שלטענת המבקש אחת מהן לא תוקנה עד היום. בבקשה מופיע פירוט נוסף של הטעויות שנפלו, לטענת המבקש, בהסדר. . 5.הטעיות התובעת בתיק דנן – פסק הדין ניתן בהעדר הגנה מטעם הנתבעים. כתב התביעה רווי בחצאי אמיתות ומידע שגוי, במטרה לתת לתובעת את מבוקשה, מבלי לשפוט משפט צדק. . 6.נימוקים משפטיים לבקשה – התובעת התנהלה בחוסר תום לב כשהמתינה במשך כ- 20 שנים לפתיחת תיק ההוצל"פ, כאשר בכל אותה עת היא פעלה במישורים "חברתיים" מול הלווה וגרמה לו להבין כי יש דרך משפחתית לסילוק החוב; עיקרון חקר האמת הינו עיקרון חשוב וכן זכותו של המבקש לקבל את יומו בבית המשפט, מה שלא קרה בתביעה דנן. המשיבה הטעתה את בית המשפט במטרה לקבל החלטה שמטיבה עמה, אף במחיר של פגיעה בחקר האמת ובבית המשפט; פסק הדין ניתן בהסתמך על מידע שגוי ולא מדויק שניתן ע"י המשיבה ולכן על בית המשפט לבטלו כיוון שאינו צודק; המבקש לא הגיש כתב הגנה, שכן, היה שרוי במצב רפואי קשה אשר דרש ממנו החלפת קוצב לב ומצבו הרפואי הקשה היקשה עליו להתייחס לטרדות היום יום; הותרת פסק הדין על כנו תגרום לפגיעה חמורה במבקש ועידוד תובעים לנקוט בהליכים כדי להטעות את בית המשפט ולזכות בכסף שלא מגיע להם. . תמצית תגובת המשיבה . 7.המדובר בבקשה חצופה, הרצופה טענות שקריות, הסתרת מידע, סילוף מידע, הטעייה וניסיון להתל בבית המשפט הנכבד. כתב התביעה הומצא למבקש ביום 3.7.14. לאחר קבלת כתב התביעה התקשר המבקש אל משרדה של ב"כ המשיבה ואף הגיע לפגישות לבדו, יחד עם בנה של המשיבה ועם הנתבעת – מיכל מלמד, במטרה להגיע להסדר תשלומים, אשר לא יצא אל הפועל. ביום 13.11.15 קיבל המבקש העתק פסק הדין שניתן כנגדו, כאשר ההמצאה בוצעה באמצעות הדבקה בביקור השלישי במענו של המבקש. . 8.לאחר המצאת פסק הדין, הגיע המבקש בבהלה למשרדה של ב"כ המשיבה והציע הצעות שונות ומשונות לתשלום חוב, במסגרתן הבטיח, יחד עם הנתבעת – מיכל מלמד, כי הם בשלבי קבלת הלוואה המובטחת במשכנתא על הדירה וכספי ההלוואה יועברו למשיבה. בנוסף נטען כי שכרו ייצוג משפטי לצורך רישום הזכויות בדירה על שמם. זאת, כדי לאפשר להם ליטול הלוואת משכנתא. לצורך זה הם ביקשו ארכה של חודש – חודשיים, להעברת הכסף למשיבה. . 9.ביום 20.9.16 נשלח מכתב התראה טרם פתיחת תיק ההוצל"פ. המשיבה ביקשה מבא כוחה, פעם אחר פעם, באמצעות בנה – יוסף מלמד, להמתין עם פתיחת תיק ההוצל"פ, שכן מדובר בבני משפחה שהבטיחו לשלם את החוב במהרה. לבסוף הבינה המשיבה כי מדובר במרמה ובניצול גילה המבוגר ואין בכוונתו של מי מהנתבעים לשלם את החוב. תיק ההוצל"פ נפתח רק בשנת 2018, כאשר למעשה עמד לרשות הנתבעים פרק זמן של 4 שנים לתשלום החוב מושא פסק הדין. . 10.לעניין הסכם הפשרה שלטענת המבקש ניתן בבית המשפט לענייני משפחה, הסכם זה לא יצא אל הפועל. בסיסו של ההסכם הינו סילוק המשכנתא על הנכס, עד ליום 31.8.99. דבר זה לא התבצע. המבקש צירף אישור סילוק משכנתא משנת 2017, כ- 10 שנים לאחר הסכם הפשרה. . 11.טענותיו של המבקש כי היה שותף של בנה של המשיבה וכי שילם מדי פעם בפעם כספים על חשבון החוב, הינן שקריות ולא צורפה כל ראיה לתמיכה בטענות אלו. הסכם הפשרה אליו מפנה המבקש מהווה ראיה כי הינו אכן חייב כספים למשיבה. המבקש "שכח" כי מדובר בהלוואה שנטל מהמשיבה ובגינה אף חתם על אין ספור שטרי ערבות ושטרי חוב. . 12.בהיתר העסקה נקבע כי איחור בהחזר הלוואה יגרור אחריו קנס בסך של 9,900 ₪ לחודש. לכן, אם חלילה יבוטל פסק הדין, תעתור המשיבה לתיקון סכום התביעה, באופן שיגדיל אותו במאות אלפי ₪. . 13.המבקש הגיש את בקשתו באיחור של שנים, מבלי שהגיש בקשה להארכת מועד ומבלי שהעלה טיעונים מוצדקים למחדלו ודי בכך כדי לדחות את בקשתו. לאחר שקיבל המבקש את האזהרה בתיק ההוצל"פ, הוא טלפן למשרד ב"כ המשיבה וביקש להגיע להסדר תשלומים של 1,000 ₪ בחודש. המבקש לא מיהר להגיש בקשה לביטול פסק הדין ועשה זאת רק לאחר שהוטלו עיקולים. המדובר בהגנת בדים ולפיכך מבוקש להורות על דחיית הבקשה לביטול פסק הדין. . תשובת המבקש. 14.המבקש עשה ועושה בימים אלו ניסיונות להגיע להבנה ולהסדר עם המשיבה, שכן, אין ברצונו להתעלם מחובותיו, אולם ניכר כי כל רצונה של המשיבה הוא לפעול לעשיית עושר ולא במשפט, שכן, לידתו של פסק הדין הינה בחטא. במהלך השנים התקיימה התנהלות בין הצדדים, המשיבה היתה מודעת למצבו של המבקש, שקיבל ממנה זמן להתארגן לצורך תשלום החוב. על המבקש היה לשלם את המשכנתא ולא לסלקה לאלתר, שכן, אחרת, מדוע לא הגישה תביעה מיד משלא סולקה המשכנתא? . דיון והכרעה. 15.ככל שעסקינן בשאלה האם יש לבטל את פסק הדין, ההלכה שהשתרשה קובעת:. "כידוע, בבקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות הנתבע, יש לבחון את הסיבה לאי ההתייצבות וכן את סיכויי הצלחתו של הנתבע, אם יבוטל פסק הדין. בפסיקה נאמר, כי שאלת סיכויי ההגנה היא השאלה העיקרית. מקום שנתבע מצביע על סיכוי לכאורה לזכות במשפט, אם יבוטל פסק הדין, ניתן למחול לו על רשלנות או הזנחה בהימנעותו להתגונן, תוך פיצוי הצד שכנגד בהוצאות. אלא, שהדברים אמורים בבעל דין שהתרשל ולא בבעל דין אשר מדעת התעלם מההליך המשפטי וגילה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין. במקרה כזה, רשאי השופט לדחות את הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, על אף סיכוייו של הנתבע להצליח בהגנתו (השוו: ע"א 625/68 מפעל הבניה נ החברה הדרומית, פ"ד כג(2) 721 (1969) וההפניה שם)." ר רע"א 6905/11 גולדנברג נ רובנר ואח (פורסם בנבו). (ההדגשה שלי א.ד). 16.דהיינו, אף אם מתברר כי כתב ההגנה לא הוגש במועד כתוצאה מאי הבנה או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקשת ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבימ"ש, ייטה בימ"ש לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין ולברר את המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים, מבלי לשלול מהמבקש את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות. . מן הכלל אל הפרט. 17.במקרה שלפנינו, כתב התביעה נמסר למבקש כדין ביום 3.7.14 ופסק הדין ניתן בהעדר הגנה ביום 29.9.14. לרשות המבקש וכן לרשות הנתבעים האחרים עמד פרק זמן מספיק להגשת כתב הגנה. בסעיף 34 לבקשה טען המבקש כי לא הגיש כתב הגנה, שכן, היה שרוי במצב רפואי קשה אשר דרש ממנו החלפת קוצב לב. יחד עם זאת, מעיון בנספח ד לבקשה, עולה כי השתלת קוצב הלב בוצעה רק ביום 8.7.18. המבקש לא המציא אישור רלוונטי כלשהו המתייחס למצבו הרפואי בעת קבלת כתב התביעה בחודש יולי 2014. . יתר על כן, גם לו סבל המבקש מבעיות בריאותיות בעת הרלוונטית להגשת כתב הגנה, היה באפשרותו לפנות בעצמו או באמצעות בן/ת משפחה או חבר/ה, אל בית המשפט, בבקשה מתאימה להארכת המועד להגשת כתב הגנה. זאת, מבלי להתייחס לעובדה שאף יתר הנתבעים, לא טרחו להגיש כתב הגנה במועד ולכן ניתן פסק הדין כנגד כל הנתבעים. . 18.אני מקבל את טענת המשיבה כי המבקש קיבל את פסק הדין כבר ביום 13.11.15 – בנסיבות אלו לא מצאתי בבקשה נימוק המצדיק את הגשת הבקשה לביטול פסק הדין באיחור כה רב, רק ביום 8.8.18. מבלי שהוגשה בקשה להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. בתשובתו לתגובת המשיבה, לא חלק המבקש על טענות המשיבה כי פנה פעמים רבות לב"כ המשיבה, במטרה להסדיר את תשלום החוב, אולם כל ההבטחות שניתנו על ידו, התגלו כהבטחות שווא. זאת , מעבר לעובדה שהמבקש לא צירף אסמכתא כלשהי לביסוס טענתו כי שילם למשיבה חלק מהחוב. . 19.המבקש מבסס את טיעוניו במסגרת הבקשה דנן, על שינוי הסכם שנחתם במסגרת הליך שהתנהל בבית משפט לענייני משפחה. המבקש טוען כי ההסכם נחתם בהטיה ובמרמה. לא הובא שום נימוק המסביר את מקור סמכותו של בית משפט השלום להתערב בהסכם שאושר בבית משפט לענייני משפחה. . 20.במקרה דנן, היה באפשרותו של המבקש להעלות את טענותיו במסגרת כתב הגנה שלא טרח להגיש במועד. בנסיבות אלו ,אין מדובר בראיות שהמבקש לא יכול היה להשיגן קודם לכן, "בשקידה סבירה". על כן לא ניתן לקבוע, ולו באופן לכאורי, כי המקרה מתאים לבחינה אם יש לבטל את פסק הדין החלוט, אם לאו.. 21.מעבר לכך, הבקשה דנן הוגשה על ידי המבקש בלבד כך שלא ברור לי מה מקור הסמכות להגשת בקשה לביטול העיקולים שהוטלו על נכסי כלל הנתבעים.. סוף דבר. 22.לפיכך ,אני מורה על דחיית הבקשה ופסק הדין יוותר על כנו. אני מחייב את המבקש לשלם למשיבה באמצעות ב"כ, הוצאות בקשה זו בסך של 1,500 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מיום קבלת העתק החלטה זו.. המזכירות תמציא העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.. ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ט, 08 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.




Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*


אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.