בית משפט השלום בעכו | תא"מ 18513-03-17 קולורס הגליל בע"מ נ עדי אלומניום שמאכה בע"מ

כתב אישום עו"ד אבנר מנסוביץ'

בפני . כבוד הרשם הבכיר ראמי נאסר. התובעת:. קולורס הגליל בע"מ. נגד. הנתבעת:. עדי אלומניום שמאכה בע"מ. פסק דין. רקע ועיקר טענות הצדדים:. התובעת, חברה העוסקת בצביעת פרופילים של אלומיניום ומתכות, הגישה ביום 08.03.2017 תביעה כספית נגד הנתבעת בטענה, כי ביצעה עבור הנתבעת עבודות שונות של צביעת פרופילי אלומיניום ו/או מתכות, וכי הנתבעת לא שילמה לה את כל התמורה המגיעה וכי נותר לה חוב כספי על סך 16,014 ₪ (קרן). . הנתבעת מצידה הכחישה את טענות התובעת וטענה, כי נהגה לשלוח לתובעת חומרי גלם של אלומיניום לצביעה, והתובעת הייתה מבצעת את העבודות ועם סיומן מודיעה לנתבעת והצדדים מסכמים אופן משלוח הסחורה לאחר שקילתה בשנית. תנאי התשלום היו שוטף + 30. אשר ליתרת החוב הנטענת, טענה הנתבעת כי שלחה לתובעת משאית כדי להעמיס את האלומיניום שנשלח לצביעה כחומר גלם, אך התובעת סירבה להעמיס את הסחורה ועיכבה את הסחורה אצלה, ועל כן לא קיים חוב לתשלום לתובעת.. ביום 11.12.2017 התקיימה ישיבה מקדמית, אשר במהלכה עלה הצורך בהגשת תצהירים משלימים בסוגיית מסירת הסחורה לנתבעת. בישיבה מקדמית נוספת מיום 29.01.2018 (לאחר הגשת התצהירים המשלימים), ניסיתי להביא את הצדדים להסכמות כוללות, אך המהלך לא צלח. בשל כך, קבעתי ישיבת הוכחות ליום 06.06.2018.. בפתח דיון ההוכחות התייצבו המצהירים של התובעת, אולם המצהירים מטעם הנתבעת לא התייצבו, וזאת ללא סיבה מוצדקת. לכן קבעתי, כי הישיבה תתקיים ללא המצהירים של הנתבעת, כפוף להוראת תקנה 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").. דיון והכרעה:. אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה ולכלל החומר שהוגש לתיק והוצג בפניי (למעט תצהירי הנתבעת ונספחיהם), וכן התרשמתי מהעדים של התובעת באופן ישיר ובחנתי סיכומי ב"כ הצדדים ובהעדר התייצבות המצהירים מטעם הנתבעת לדיון ההוכחות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. להלן יובאו נימוקיי לכך.. הואיל ומדובר בתביעה בסדר דין מהיר, פסק הדין יהיה מנומק בתמצית כמצוות תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדד הדין האזרחי. . התביעה שלפניי נובעת מהתחשבנות בין מזמין עבודה למבצע עבודה. . העובדות בעיקרן, אינן שנויות במחלוקת. אין מחלוקת באשר לתנאי ההתקשרות בין הצדדים, לאופן ביצוע העבודות ואספקת הסחורה לצביעה אצל התובעת. . המחלוקת העיקרית בין הצדדים מתמקדת בעבודות צביעת אלומיניום שבוצעו בחודש 06/2016 ומסירת הסחורה לנתבעת. לטענת התובעת, הנתבעת לא שילמה את תמורת העבודות; לטענת הנתבעת היא לא קיבלה את הסחורה בחזרה ועל כן לא קיים חוב לתשלום.. כידוע, בהליך האזרחי אין התובע נדרש להוכיח את תביעתו מעבר לספק סביר אלא להוכיח כי גרסתו, העולה מן העובדות אותן הציג, מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסת הנתבע. זאת ועוד, גם אם חומר הראיות מותיר חללים ופרשיות סתומות, בית המשפט אינו מנוע מלקבוע כי בעל דין פלוני עמד בנטל השכנוע, במידה הדרושה להוכחת טענתו. יתרה מכך, הנושא בנטל השכנוע יכול לעמוד בנטל זה גם אם הביא רק ראיות לכאורה, וזאת כאשר יריבו לא הביא ראיות להפריך ולאזן את מאזן ההסתברויות  (ראו: ע"א 1278/15 מחמוד עבאס נ מועצה מקומית גת (30.08.2016) והאסמכתאות המצוטטות שם).. מטעם התובעת הוגשו שני תצהירים: תצהיר המנהל והבעלים של התובעת, מר סרחאן מוחמד, ותצהיר משלים מטעם הגב נדגדה זייליקוביץ אשר עובדת אצל התובעת במזכירות ובהנהלת חשבונות. מטעם הנתבעת הוגשו שני תצהירים: תצהיר נציג הנתבעת מר שי שמאכה, ותצהיר משלים מטעם אליהו שמאכה, נהג הנתבעת.. המצהירים מטעם הנתבעת לא התייצבו לדיון ההוכחות. דיון זה נועד לחקירתם הנגדית של המצהירים מטעם שני הצדדים. אינני רואה מקום להאריך כאן בנסיבות שהביאו לכך שהמצהירים לא התייצבו לדיון ההוכחות משקבעתי בהחלטתי בפתח דיון ההוכחות כי הדיון יתקיים במעמד המצהירים של התובעת וכמצוות תקנה 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי. אולם אומר בקצרה כי הנימוקים שהועלו לאי התייצבות המצהירים של הנתבעת לא הניחו את דעתי כי אין ביכולתם להגיע לבית המשפט. . נוסף על כך, ומאחר וסברתי שהשאלה – האם הוכחה התביעה מתוך הראיות של התובעת אינה שאלה שהתשובה עליה מובנת מאליה, ולו לנוכח כמות הראיות שבכתב – ציינתי כי דיון ההוכחות יתנהל כמצוות תקנה 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, המחייבת את התובעת להוכיח את התביעה עד כמה שהנטל לעשות כן מוטל עליה. . לאחר שבחנתי טענות הצדדים והתרשמתי באופן ישיר מעדות המצהירים של התובעת, מקובלת עלי טענת התובעת כי הוכיחה, על פי העדויות שהביאה (תצהירים ומסמכים וחקירות עדי התביעה) את התביעה כנגד הנתבעת. אדגיש, כי קביעה זו מבוססת רק על ראיות התובעת כולל חקירת עדיהם כפי שנשמעה בדיון ההוכחות, ואינה מבוססת כלל על ראיות הנתבעת לרבות תצהירים ומסמכים בכתב, שלא נשמעו. יודגש, כי תצהירי הנתבעת על נספחיהם אינם בגדר ראיה משלא נחקרו המצהירים מחמת אי התייצבותם ואין להתייחס אליהם בעת ההכרעה בתיק (ראו והשווה: ת"א (מרכז) 10870-12-08 זהבה רובנר נ פסי גולדנברג (26.12.2010)).. תביעת התובעת מבוססת על שני תצהירים ועל המסמכים הבאים: כרטסת הנהלת חשבונות; חשבוניות ריכוז מחודש 06/2016; תעודות משלוח של הנתבעת; הזמנות לקוח של התובעת; תעודות משלוח של התובעת. סך החוב שעל-פי טענת התובעת הנתבעת חייבת לה בהתאם למסמכים הנ"ל עומד על 16,014 ₪, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית על סך 16,120 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.. המצהירה מטעם התובעת הגב נדגדה זייליקוביץ הצהירה, כי בחודש 06/2016 העבירה הנתבעת למפעל התובעת פרופילים של אלומיניום לצביעה בהתאם ל- 4 תעודות משלוח שהנפיקה הנתבעת בעצמה עבור התובעת, וכי לאחר קבלת הסחורה הנפיקה התובעת 4 הזמנות לקוח. לאחר ביצוע העבודות על ידי הנתבעת, התקשרה הגב נדגדה לנתבעת והודיעה על סיום העבודות על מנת שהנתבעת תעמיס את הסחורה, והנתבעת שלחה נהגה מטעמה שהעמיס את הסחורה וחתם על שתי תעודות משלוח. . שני המצהירים מטעם התובעת נחקרו בדיון ההוכחות בחקירה נגדית ועדותם לא נסתרה. התרשמתי שעדותם מהימנה. התובעת באמצעות התצהירים והמסכמים שצירפה להם הצליחה להעביר את הנטל המשני של הבאת ראיות לסתור אל עברה של הנתבעת. אולם, היעדרן של ראיות מטעם הנתבעת, בפרט מקום בו הנתבעת מייחסת לתובעת טענת זיוף חתימות של תעודות המשלוח וליקויים נוספים בהתנהלות לרבות אי העמסת הסחורה, מחלישה עד מאוד הגנתה של הנתבעת. בהיעדר ראיות מטעם הנתבעת, נשמטת יכולתה של הנתבעת, להרים את נטל המשני המוטל עליה.  . יודגש, כי התובעת ביססה את תביעתה על מסמכים רבים שחלקם הם מסמכי הנתבעת והמחלוקת העיקרית בין הצדדים התמקדה בשאלת "העמסת הסחורה" על ידי הנתבעת. בעניין זה הוגשו תצהירים משלימים על שני הצדדים. עיינתי בחשבונית הריכוז של התובעת, הזמנות העבודות ותעודות המשלוח ובחנתי בקפידה מסמכים אלה, ומצאתי כי יש בכוחם כדי לבסס את טענות התובעת בדבר ביצוע העבודות ובדבר הובלת ועמסת הסחורה על ידי הנתבעת.    . באשר לתעודות המשלוח שהנפיקה התובעת, ואשר מתנוססת על גביהן חתימה של נציג הנתבעת, המאשרת את קבלת הסחורה, שמעתי את הסברי ועדות המצהירה מטעם התובעת לאופן הנפקת תעודות המשלוח והשתכנעתי מתעודות המשלוח והמסמכים הנוספים שצורפו על ידי התובעת לרבות חשבונית המס, כי ניתן ללמוד אודות התחייבות הנתבעת לשאת בתשלום הסך של 16,014 ₪. עיון במסמכים מראה, כי קיים קשר במספר האסמכתאות והתאריכים של תעודות המשלוח של הנתבעת לבין תעודות המשלוח של התובעת, הזמנות העבודה וחשבונית המס.. בהקשר זה אציין, כי הדרישה להנפקת תעודות משלוח מתחייבת מהוראת סעיף 8 להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג-1973 בדבר ניהול תקין של הנהלת החשבונות של הנישום.. אין בעצם הנפקתה של תעודת המשלוח, כשלעצמה, כדי ליצור התחייבות מצד הנתבעת לשלם לתובעת. מדובר בתיעוד פנים.. סעיף 8 להוראות מס הכנסות הנ"ל קובע יש לערוך תיעוד פנים שהוא תעודת משלוח "לכל משלוח מן העסק של הטובין שהינם מלאי בעסקו של הנישום, לרבות הובלת טובין כאמור שטרם נמכרו, בין הרכבו של הנישום ובין ברכבו של אדם אחר, אלא אם נערכה חשבונית באותו מועד ..". אותו סעיף מונה את הפרטים שעל תעודת המשלוח לכלול ובכלל זה תאריך משלוח, שם הלקוח ומענו, תיאור הטובים, הכמות וחתימת הנישום או אדם מטעמנו.. על מנת שתיעוד הפנים יהווה שירות בתשלום ולא רק אסמכתה פנימית למשלוח יש לפעול לפי סעיף 9 (א) להוראות הנ"ל, ולהנפיק חשבונית מס עבור כל מכירה או עבור מספר מכירות לאותו לקוח. אותו סעיף מונה את הפרטים שעל חשבונית המס לכלול ובכלל זה, תאריך, מחיר היחידה וסכום החשבונות. . מסקנתי משילוב ההוראות הנ"ל, היא בכדי שתעודת המשלוח תהווה ראיה לקיומה של עבודת הובלה הכרוכה בתשלום, על הטוען להציג חשבונית מס המשויכת לתעודת המשלוח, דבר שאכן נעשה בנסיבות העניין שלפנינו.  . כאן ראיתי להעיר, כי לא ברור למה הנתבעת אשר טענה כי לא קיבלה את הסחורה חזרה מהתובעת, לא הגישה תביעה נגד התובעת בגין "חומר הגלם" שנשלח לתובעת לצביעה בשווי של עשרות אלפי שקלים (לפי עדות המצהירה מטעם התובעת) ואשר לשיטתה נשאר כאמור אצל התובעת.. סוף דבר:. סיכומו של דבר, דין טענת התובעת להתקבל. . לאור זאת, אני קובע, כי על הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה בסך 16,120 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ב- 08.03.2017 ועד מועד התשלום המלא בפועל. . כמו כן, כן אני מחייב את הנתבעת להשיב לתובעת את אגרת בית המשפט ששולמה על ידי התובעת בסך 750 ₪, וכן לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪, כאשר סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. . המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.. ניתן היום, כ"ז סיוון תשע"ח, 10 יוני 2018, בהעדר הצדדים.




היה הראשון להגיב

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*


This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.