בית משפט השלום בנתניה | ת"א 69329-06-17 בורגנסקי 3 נתניה נ כראדי

כתב אישום עו"ד אבנר מנסוביץ'

מספר בקשה:7. בפני . כבוד השופט אלי ברנד. מבקשת. נציגות ועד הבית בורגנסקי 3 נתניה. נגד. משיב. כראדי דניאל. ב"כ המבקשת: עו"ד יעקב גנים. ב"כ המשיב: עו"ד יואב הר עוז. החלטה. לפני בקשת המבקשת-התובעת למינוי דחוף של מומחה מטעם בית המשפט, זאת בגדר תובענה העוסקת בטענת המבקשת כי אריחים מן החיפוי החיצוני של בנין המגורים שהיא מייצגת צונחים וכי האחריות לענין זה מוטלת על המשיב-הנתבע שהיה היזם אשר מכר לדיירים בבנין את דירותיהם.. המבקשת הגישה חוות דעת מהנדס מטעמה על פיו מדובר בליקוי בטיחותי חמור אשר מהווה סיכון ממשי לנפשם של העוברים בקרבתו.. יוער כי חוות דעת זו לא צורפה פיזית אל עותקי כתב התביעה שהוגש לתיק בית המשפט ושהומצא לצד שכנגד רק באחרונה.. לאור הסיכון הנזכר בחוות הדעת הקדמתי את ישיבת קדם המשפט במטרה לדון בין היתר בבקשה האמורה על מנת לקדם בדחיפות את פתרון הבעיה ולהסיר את המפגע, ובתום הישיבה ביקש ב"כ המשיב שהות בת 7 ימים להגיב על הבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט.. כעת הוגשה התגובה על פיה אין המשיב מתנגד לבקשה ובלבד שלא ישא בהוצאות שכר המומחה.. יוער כי בקשר לתביעה גופה מעלה המשיב, בין היתר, טענות התיישנות ופקיעת אחריות וכן שיהוי מופלג ולפיכך טוען כי גם אם ימצא כי המפגע הנטען אכן קיים אין האחריות רובצת לפתחו, וזו אחת מטענותיו בתמיכה לעמדתו שאין מקום להטיל עליו את הוצאות שכר המומחה בשלב הנוכחי.. תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי – "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין.". לאור האמור בתקנה זו לבית המשפט הזכות למנות מומחה מטעמו גם טרם הוגשו חוות דעת מטעם שני הצדדים ואף ללא הסכמת הצדדים, אולם שמחתי כי בנסיבותיו של מקרה זה הבין גם המשיב את הצורך החיוני במתן מענה מהיר לסכנה ונתן הסכמתו העקרונית למינוי המומחה מטעם בית המשפט כבר בשלב הנוכחי, טרם שהוגשה חוות דעת מטעמו.. תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן –. "מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת:. (1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין;. (2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה.". לאור האמור ומאחר שאף לא עלתה בקשה מצד מי מן הצדדים לסטות מהסדר דיוני זה הרי שעקרונית אין צורך כי תוגש חוות דעת מטעם הנתבע אשר טרם עשה כן וניתן להסתפק בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ובכך יוכל גם לחסוך בהוצאות שהוא מבקש עתה לצמצם.. עם זאת, אם חפצים הצדדים כי עמדותיהם לענין הליקויים שיהיה על המומחה מטעם בית המשפט לבחון יוצגו לפניו גם באמצעות חוות דעת מומחים מטעמם אינני מוצא סיבה למנוע זאת מהם.. לפיכך, יוכלו הצדדים להגיש למומחה חוות דעת מומחה מטעמם, המבקשת את חוות הדעת שהוגשה כבר לתיק בית המשפט ואף המשיב יוכל לעשות כן ככל שימצא להביא חוות דעת מטעמו.. מאחר שעסקינן בתיק שהדחיפות בפתרון הבעיה העומדת בבסיסו גדולה ראוי כי בדיקת המומחה וקבלת חוות דעתו תקודם במהירות האפשרית.. בתגובתו מבקש המשיב גם להורות למבקשת לשכור יועץ בטיחות נוכח האמור בחוות דעת המומחה מטעמה, אולם בנסיבות בהן ימונה מומחה מטעם בית המשפט ולאור האמור לעיל אינני מוצא כי יש להורות על כך כבר בשלב זה וככל שימצא המומחה מטעם בית המשפט לנכון להעזר בשירותי יועץ בטיחות מובן כי אאפשר זאת.. אשר לשאלת הנשיאה בשכר המומחה, דבר יום ביומו ממנים בתי המשפט מומחים בתיקים בהם יש בפי נתבע גם טענות לעצם אחריותו מנימוקים שונים, כאשר גם בירור ענין זה יוצא לעיתים קרובות נשכר ממינוי המומחה, וממילא בסיומו של ההליך ניתן להורות על השבת הוצאה זו לצד שנמצא כי לא היתה הצדקה כי ישא בה.. לאור האמור ישאו הצדדים בשלב הנוכחי בשכר המומחה בחלקים שווים.. בסעיף 6 לתגובה מוסיף המשיב וטוען כי בשל קבלת חוות הדעת מטעם התובעת אך בימים האחרונים טרם היה סיפק בידו לגבש עמדה בשאלה האם להגיש הודעה לצדדים שלישיים.. גם לענין זה נראה כי תהיה תרומה בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, שכן ממילא קובעת תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי כי – "בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת".. ברי כי ככל שלאחר קבלת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ולאור מסקנותיה יסבור הנתבע כי לאור ממצאיה יש מקום לתקן את כתב ההגנה יוכל לעשות זאת אף ללא נטילת רשות וכי ככל שימצא לאחר קבלת חוות הדעת ולאור מסקנותיה כי יש מקום להגשת הודעה לצד שלישי – החלטה אשר ברי כי תהיה מושכלת יותר לאחר קבלת חוות הדעת – יוכל לעתור לכך תוך אותו מועד, וזולת אם יוצג נימוק כבד משקל שלא להתיר זאת יש להניח כי אעתר לבקשה.. לאור האמור ועל פי הקביעות השונות ימונה המומחה מטעם בית המשפט בהחלטה נפרדת בה ינתנו הוראות קונקרטיות לענין אופן ההתנהלות מולו.. אעיר כי מאחר שאין לפני בקשה לסעד מיידי נוסף הנוגע לשמירת בטחונם של העוברים והשבים בצמוד לבנין שמייצגת המבקשת אינני מעניק כל סעד שכזה אולם על המבקשת לנקוט מיוזמתה ובהקדם האפשרי אמצעים על מנת להגן על העוברים במקום מפני הסכנה, אם טרם עשתה כן, על פי הוראות הדין ובדומה לרוח הציווי המקראי (דברים כ"ב, ח) – "… וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ" (הגם שעוסק הוא בנסיבות שונות).. ניתנה היום, ו תמוז תשע"ח, 19 יוני 2018, בהעדר הצדדים.




היה הראשון להגיב

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*


This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.