בית משפט השלום בנצרת | תא"מ 34356-12-16 שרקאוי ואח נ הראל חברה לביטוח בע"מ ואח

כתב אישום עו"ד אבנר מנסוביץ'

בפני . כב הרשם הבכיר ריאד קודסי. תובעים. 1.פאיז שרקאוי. 2.רולא שרקאוי. נגד. נתבעים. הראל חברה לביטוח בע"מ. . פסק דין. לפניי תביעה כספית לתשלום סכום של 16,246 ₪.. העובדות וטענות הצדדים:. ביום 13.8.15 נהג התובע 1 (להלן: "התובע") ברכב מסוג סיאט, שהיה באותה עת בבעלות התובעת 2, ובמהלך נסיעה לאחור התנגש בקיר ונפגע רכבו בחלק האחורי ימני. לטענת התובע, נסיעתו לאחור הייתה במטרה לפנות את הכביש למעבר אוטובוס בדרך צרה. . במועד התאונה הרכב היה מבוטח בביטוח מקיף אצל הנתבעת.. התובע טוען, כי מיד לאחר התאונה, הודיע לסוכן, ונשלחה הודעה לחברת הביטוח בדבר התאונה, ובהתאם להנחיות הסוכן, הוא העביר את הרכב למוסך משארקה בעפולה, שהינו מוסך הסדר של הנתבעת, ושמאי מטעם הנתבעת בדק את הרכב ואמד את הנזקים שנגרמו לרכב. אולם, מספר ימים לאחר מכן, הנתבעת הודיעה כי היא מבטלת את אישור התיקון בשל הטענה כי ביום התאונה, רישיון הנהיגה של התובע לא היה בתוקף, בשל פסילה ממשרד הרישוי.. התובע תיקון את הרכב במוסף משארקה, ושילם למוסך באופן פרטי, והגיש תביעה זו לפיצוי מכוח פוליסת הביטוח.. הנתבעת טוענת, כי יש לדחות את התביעה נגדה מאחר ולאירוע התאונה אין כיסוי ביטוחי, התובע נהג ברכב במועד התאונה כשהוא מצוי בשלילת רישיון; רישיונו נשלל ביום 6.1.15 וזאת בשל שיטת הניקוד ואי מעבר קורס נהיגה מונעת, לכן, משעברו יותר מ- 8 חודשים מיום הפסילה ועד למועד התאונה, פסילתו הינה מהותית ולא מנהלתית מאחר ולשם קבלת רישיון, על התובע לעבור קורס ומבחן נהיגה מונעת. . התובע טען כי, במועד התאונה לא ידע כי רישיונו היה בפסילה, הוא מעולם לא קיבל את המכתב שנשלח אליו ממשרד הרישוי ביום 22.11.14 לפיו עליו להפקיד את רישיונו, והוא לא ידע כי ביום 6.1.15 רישיונו נפסל מחשובית. בנוסף, לאחר התאונה ולאחר שנודע לו כי הנתבעת מסרבת לשלם לו פיצויים בשל פסילת הרישיון, הוא פנה למשרד הרישוי, והעלה טענות לגופו של עניין בדבר הפסילה, קיבל דחיות ולבסוף, ביום 3.3.16 הפסילה בוטלה.. דיון והכרעה:. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, והתרשמתי מעדיהם באופן בלתי אמצעי, הגעתי למסקנה כי יש מקום לקבל את התביעה;. בהתאם להוראות תקנה 214טז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ינומק פסק הדין בתמצית.. המחלוקת הניטשת בין הצדדים הינה, האם במועד התאונה התובע ידע כי רישיונו נפסל על ידי משרד הרישוי בהתאם להודעה שנשלחה אליו ביום 22.11.2014.. אין חולק בין הצדדים, כי משרד הרישוי שלח הודעה לתובע שעליו להפקיד את רישיונו וכי הוא פסול מלנהוג בשל שיטת הניקוד, אלא שהתובע טען שהוא לא קיבל את מכתב משרד הרישוי, אילו הנתבעת טענה כי, משנשלח המכתב בדואר רשום, חזקה שהתובע קיבל וידע על הפסילה, ולראיה, בפנייתו למשרד הרישוי לאחר התאונה, ביום 26.8.15, הוא לא העלה כל טענה בדבר אי קבלת מכתב הפסילה.. השאלה העיקרית בתביעה לפניי, הינה האם התובע ידע, בזמן התאונה, כי הוא פסול מלנהוג ברכב. . המסגרת הנורמטיבית: כבר נקבע בפסיקה, כי הדין הפלילי מחייב שייוודע לנאשם דבר שלילת רישיונו, וכי לצורך החלת סעיף 67 לפקודת התעבורה (שעניינו עבירה של נהיגה תוך כדי פסילה), הנפסל צריך לדעת כי הוא פסול מלנהוג ואין די בידיעה קונסטרוקיבית ( ע"א 11924/05 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ. עזבון המנוחה בתיה ממו ז"ל (פורסם בנבו)). עוד המשיך ביהמ"ש, בעניין שומרה, וקבע כי : "כך בדין הפלילי ובעניין זה, נראה כי הדין האזרחי ראוי לו שילך בעקבותיו. לדעה זו שותף גם פרופ אנגלרד, אשר אימץ את פסיקת הערכאות הדיוניות בסוגיה וקבע כי "פסילת רישיון אינה תקפה כלפי הנוהג כל עוד לא הודע עליה… פסילת הרישיון, בתור שכזו, אינה שלמה כל עוד לא הודעה לנוהג" (יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים 259 (מהדורה שלישית, 2005) והאסמכתאות שם)." [ההדגשה אינה במקור – ר.ק] (שם, ע 4510).. על הכרעה זו חזרה כב השופט צ ברון בת"א (מחוזי ת"א) 1222/07 צואלחי אשרף נ המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול", [פורסם בנבו], כך:. "הנה כי-כן, הדין הפלילי מחייב שייוודע לנאשם דבר שלילת רישיונו. כך בדין הפלילי ובעניין זה נראה כי הדין האזרחי ראוי לו שילך בעקבותיו (ראה ע"א 11924/05 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ עזבון המנוחה בתיה ממו ז"ל ואח ([פורסם בנבו], 20.6.07))." (שם, ע 1052).. העולה מן המקובץ, כי ידיעת הנהג הינה תנאי להתגבשות שלילת הרישיון, וכל עוד לא נודע הדבר לנהג אין הוא עובר על החוק. עוד עולה כי בית המשפט העליון החיל חובה זו אף על הדין האזרחי.. בת"א (מחוזי ירושלים) 6201/04 עזבון המנוח נתנאל חאדגג ז"ל נ הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 18.03.2008) נקבע כי:. "קביעה זו נכונה וראויה היא, מאחר שהתליית רישיון הנהיגה ללא ידיעת הנהג יכול ותגרור בעקבותיה תוצאות הרות אסון שאינן מידתיות כלל ועיקר, בין היתר, ניהול הליכי משפט ארוכים ומורכבים בניגוד למטרת קביעת האחריות המוחלטת בחוק הפיצויים, ושלילת פיצויים אף במקרים בהם נעשתה העבירה לכאורה בתום לב. דברים אלו מקבלים משנה תוקף לאור היות רישיון הנהיגה נכס (זכות) של הנהג, והזכות הקניינית הוכרה כזכות חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (עוד ראו: ערר (נצרת) 313/08 מדינת ישראל נ זיידן בן חילמי סיידה, [פורסם בנבו]). שלילת זכות יסוד ראוי לה שתיעשה בדרך הראויה ותוך שקילת הכלול האינטרסים." . אני מסכים, כי קיימת חזקה בדבר ביצוע המסירה שקבועה בסעיף 57ג לפקודת הראיות [נוסח חדש] , תשל"א – 1971, אולם, חזקה זו אינה חלוטה והיא ניתנת לסתירה. . על כך עמד בית המשפט בע"א 544/93 ראש עירית טירת כרמל נ אפרים כהן, [פורסם בנבו], באלו המילים:. "אלא שהחזקה הראייתית בדבר ביצוע המסירה, אינה חלוטה אלא לכאורית וניתנת לסתירה על ידי מי שהמכתב דוור אליו, גם אם הוכח שהמכתב נשלח בדואר רשום ל"מענו הידוע לאחרונה" (כשאין אישור מסירה). שהרי לא יעלה על הדעת, כי בעצם משלוח ההודעה, ולו בדואר רשום, עלולה לצמוח (כבעניינו) תוצאה "חריפה ומרחיקת לכת" (כאמור בבג"צ 319/63 חג עבד-אללה כלף נ יושב ראש המועצה המקומית גת, פ"ד יח(200 ,197 (1), אפילו לא הגיע המסמך, מסיבה כלשהי, כלל לידי הנמען, ואין הוא יודע על מירוץ הזמן." (שם, ע 924).. ומן הכלל אל הפרט; אני סבור כי, התובע הצליח להוכיח כי, הוא לא ידע ולא קיבל את המכתב מיום 22.11.15. אנמק;. האישור של רשות הדואר בדבר המצאת המכתב מיום 22.11.14 (ת/3) מעיד על כך כי בוצעו 3 ביקורים לכתובת של בית התובע, וביום 16.12.14, המכתב הונח בפתח דלת הנמען. הסוכן, מר עימאד קנאנבה, העיד לפניי כי, בכניסה לביתו של התובע אין מקום להניח את המכתב, מדובר בבית עם שערים חשמליים חיצוניים שפונה לרחוב ואין תיבת דואר ליד הבית ( עמ 3, שורות 18-20). . עדותו של הסוכן, חוזקה בתמונות שהוגשו לתיק בהן רואים כי, הבית אכן עם שערים חשמליים חיצוניים ואין כל מקום המיועד להניח דברי דואר ואין כל תיבת דואר במקום. מכאן, שהנחת דבר הדואר לא יכולה הייתה להיות מונחת בפתח הבית, אלא לכל היותר ליד הכניסה, על הרחוב. מקום שבוודאי אינו יכול להבטיח הגעת המכתב ליעדו.. הנחת המכתב מחוץ לבית, ליד הרחוב עלולה להביא למצב שהמכתב יילקח בידי מאן דהוא או שהמכתב יעוף מנשיבת רוח וכו; בנסיבות אלו, משהוצגו תמונות הבית והסוכן העיד על כך, כי הבית מגודר עם שערים חשמליים, לא עומדת יותר החזקה כי המכתב הגיע לתובע.. כמו כן, התמונות שצורפו ועדות הסוכן כפי שפורט לעיל, מחזקות את עדות התובע כי הוא לא קיבל את הודעת הפסילה ( ראה עמ 4, שורה 27). ואין בשני המכתבים הקודמים שנשלחו ב- 22.10.13 ו- 23.3.14 כדי ללמד על קבלת המכתב מושא המחלוקת. . בנוסף, העובדה כי, עם היוודע דבר הפסילה לתובע, הוא מיד פנה למשרד הרישוי והעלה בפניהם טענות לגופה של הפסילה, דבר אשר הביא בסופו של יום לביטול הפסילה, מחזקת את עדותו בדבר אי ידיעתו; לתובע היו טענות לגופם של דברים כנגד הפסילה, ואם היה מקבל את ההודעה בדבר הפסילה , סביר כי היה מיד פועל ומבטל את הפסילה כפי שקרה בפועל, טענותיו לא היו טכניות, והן התקבלו, מכאן, שלא הייתה לתובע כל סיבה לקבל את המכתב של הפסילה, ולהחליט להתעלם ממנו ולהמשיך לנהוג בידיעה כי רישיונו ייפסל, כאשר יש בפיו טענות חזקות כנגד עצם הפסילה, שכאמור התקבלו ופסילתו בוטלה ב- 3.3.16.. מכל המקובץ לעיל, מסקנתי היא כי, במועד התאונה, התובע לא ידע שרישיונו היה פסול, ועל כן, פוליסת הביטוח הייתה תקפה, ומכוחה חלה על הנתבעת החובה לפצות את התובעים בנזקיהם כתוצאה מהתאונה מושא התביעה.. הנזק:. בפתח הדיון לפניי, ביום 28.5.18, הסכימו הצדדים על סכום הנזק הישיר שנגרם לנזק בשיעור של 10,011 ₪ בקיזוז השתתפות עצמית בשיעור 950 ₪, כך שהסכום שווה ל- 9,061 ₪. כמו כן, הוסכם כי רכיב ירידת הערך יימחק. הצדדים היו חלוקים בדבר הדרישה לפיצוי בגין עוגמת נפש ונסיעות.. לא מצאתי מקום לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש, אולם יש מקום לפסוק הוצאות נסיעות בשיעור של 700 ₪.. סוף דבר;. אני מורה לנתבעת לשלם לתובעים ביחד ולחוד סכום של 9,761 ₪ בנוסף, להוצאות משפט בשיעור של 700 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, הסכומים יישאו הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.. המזכירות תסגור את התיק ותשלח פסק דין זה לצדדים.. ניתן היום, י"ח כסלו תשע"ט, 26 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.




היה הראשון להגיב

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*


This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.