בית משפט השלום בירושלים | ת"א 49217-10-13 שריקי נ טייר ואח

הפרקליטות נגד ליאון בגיו, בן פשרל, שלמה פשרל

בפני . כב השופטת מרים ליפשיץ-פריבס. תובע ישי גבריאל שריקי ת.ז. 025555378 . ע"י ב"כ עוה"ד אורי דניאל ועידן עזרא . נגד. נתבעים. 1.עידו טייר ת.ז. 034525931 . ע"י ב"כ עוה"ד מאיר לפלר ואח. 2.יחיאל מרום ת.ז. 024535072 . ע"י ב"כ עוה"ד סיגל עזריה ואיריס אלקוצר . 3.FELICE DE GRANDI (ניתן פסק דין). 4.CENTAURIS INC (ניתן פסק דין). פסק דין. מונחת לפני תביעה כספית בעילה חוזית ונזיקית והתעשרות שלא כדין על סך של 1,202,153 ₪ בגין עסקה לרכישת זהב באפריקה שכשלה. . רקע:. התובע (להלן גם – "שריקי"), איש עסקים , בעל חברה להשכרת לימוזינות הרחיב את עסקיו לרכישת זהב. בשנת 2011 נוצר קשר עסקי בינו ובין נתבעים 1-2 (ייקראו להלן- "הנתבעים") לרכישת זהב באפריקה באמצעות נתבעים 3-4. עסקה ראשונה מאפריל 2012 לא עלתה יפה וכספים שהשקיע התובע בעסקה, בסך של 166,000 דולר, הושבו לו. בחלוף שלושה חודשים, השקיע התובע סך של 285,000 דולר לרכישת זהב. גם עסקה זו לא צלחה, אך כספו לא הוחזר לו , מה שהביא להגשת התביעה. . טענות התובע:. טוען התובע כי במהלך שנת 2011 החל לעסוק בסחר בזהב. במסגרת עיסוקו זה ובאמצעות מכר משותף, הוא התוודע לנתבע 1 (להלן גם – "עידו") שהציג עצמו כבעל ניסיון וקשרים בתחום הסחר בזהב. עידו ליווה אותו בעסקאות הראשונות לרכישת זהב מסוחרים בישראל ובמכירת הזהב ללקוחות בארץ ובעולם. בתמורה לכך, הוא שילם לעידו דמי תיווך בשיעור של 0.25%-0.5% מסכום העסקה ונוצר ביניהם אמון במהלך אותה תקופה. . במהלך שנת 2012 הכיר לו עידו את הנתבע 2 (להלן גם-"יחיאל") שהציג עצמו בפניו כבעל קשרים טובים במדינות אפריקה. השניים, אמרו לו כי בעסקאות באפריקה הם מסתייעים בנתבע 3 (להלן גם – "פליצה") שהוא אזרח שוויצרי בעלים ומנהל של הנתבעת 4 (להלן גם- "חב סנטאוריס"). פליצה , כך נאמר לו הוא אדם אמין, בעל נכסים העוסק בסחר בזהב וכי הוא או חב סנטאוריס בעלים של חברת בת בשם "סנטאוריס קונגו" (להלן-"סנטאוריס קונגו") המפעילה בקונגו מכרה זהב וחנות לזהב. לדבריהם, הם הבעלים של חברה בקפריסין LTD GFA (להלן-"GFA") באמצעותה הם מנהלים את עסקיהם מול פליצה וחב סנטאוריס וכי בין החברות, קיים הסכם לביצוע עסקאות בזהב. . עידו ויחיאל בקשו ממנו להשקיע עשרות אלפי דולרים ברכישת זהב באמצעות חב סנטאוריס וטענו כי רווחיו מעסקאות אלה יהיה בין 10% ל- 12%. בתמורה, דרשו כי הרווחים יחולקו שווה בשווה בינו לבינם. נוכח חששו מהעסקה, הסכימו הנתבעים לערוב לו באופן אישי ל- 80% מהשקעותיו בעסקאות עם הנתבעים 3-4 ולכך הוא הסכים. . טוען התובע כי הוא התנה את הסכמתו לעסקה לרכישת זהב מנתבעים 3-4 בכך שכספו יוחזק על ידם בשוויץ ויועבר לסנטאוריס קונגו בהדרגתיות, כל פעם בשווי של ק"ג זהב בודד בלבד ובסך של כ- 40 אלף דולר. רק לאחר שק"ג הזהב הראשון יהיה מאובטח, יועברו הכספים לרכישת ק"ג נוסף (להלן-"מנגנון התשלום") ובכך תצומצם החשיפה לסיכון כספי ההשקעה שיועברו לאפריקה. החשיפה המקסימלית תעמוד בהתאם לכך על סך 8,000 דולר לק"ג זהב (20% מהעלות). עידו ויחיאל, אישרו את תנאיו אלו והתחייבו לדאוג לכך שמנגנון התשלום ייושם. . ביום 12.04.12 העביר התובע לחב סנטאוריס סך של 166,000 דולר אלא שהעסקה, לא יצאה אל הפועל וכספו הוחזר לו כחודשיים לאחר מכן (להלן- "העסקה הראשונה"). ב- 25.07.12 העביר שוב התובע לחב סנטאוריס בהוראת הנתבעים, סך של 285,000 דולר השווה בשקלים במועד ההעברה ל- 1,157,670 ₪ (להלן-"העסקה השנייה"). העברת הכספים נעשתה לאור ההסכמה על מנגנון התשלום וערבות אישית של הנתבעים (אישור העברת הכספים בעסקה שנייה, צורף כנספח 1 לכתב התביעה). משנוכח התובע כי העסקה השנייה לא מתממשת, הוא פנה לנתבעים וביקש לקבל עדכונים בנוגע לה. במהלך חודשים אוגוסט – ספטמבר 2012 העלו הנתבעים תירוצים בירוקרטיים וטכניים לעיכוב בהשלמת העסקה והודיעו לו כי הם מטפלים בכך. במהלך חודש ספטמבר 2012 התברר לו במפתיע כי הנתבעים לא מלאו אחר מנגנון התשלום שנקבע כתנאי להשקעתו וכי מלוא סכום ההשקעה הועבר לסנטאוריס קונגו ונעלם בנסיבות שאינן ידועות. הנתבעים טענו כי נתבעים 3-4 הפרו את התחייבותם להעברת תשלומים לפי המנגנון האמור וכי הם ימשיכו במאמציהם להשיב לו את כספו, מה שלא הועיל. . מכאן התביעה בעילה החוזית בשל הפרת תנאי ההתקשרות ומכוח הערבות; בעילה נזיקית בהתרשלות בטיפול בעסקה השנייה וכן מכוח דיני נאמנות והשליחות ובעילה של עשיית עושר ולא במשפט. . טענות הנתבע 1:. לטענת עידו, במהלך שנת 2011 פנה אליו שריקי בבקשה שיסייע לו למכור זהב שבבעלותו לסוחרי זהב בבלגיה. כך נרקם ביניהם שיתוף פעולה בעסקאות שונות, בהיותו המתווך בין שריקי לסוחרי זהב עמם הוא עבד. פליצה, הוא סוחר זהב מוכר והבעלים של חב סנטאוריס וחב סנטאוריס קונגו. לסנטאוריס קונגו אין מכרה זהב בקונגו, כי אם חנות לסחר בזהב. במהלך שנת 2011 הוא ויחיאל תיווכו בין שריקי ובין פליצה לצורך עסקה במסגרתה ביקש שריקי לרכוש זהב בסך של 165,966 דולר. בעסקה זו, חב קפריסאית בשם GFA LTD (להלן-" GFA") שהוא אינו בעל מניות או נושא משרה בה, התקשרה עם חב סנטאוריס בהסכם לרכישת זהב במימונה עבור שריקי (נספח 1 לכתב ההגנה) בעוד שריקי התחייב לשלם ל GFA את התמורה. הסכם הרכישה שהוצג היה ספציפי לעסקה זו ולא הסכם מסגרת כפי טענת התובע. . מאחר והזהב לא סופק ע"י פליצה, דרש שריקי מפליצה לקבל את כספו בחזרה. פליצה דרש כי הדרישה לקבלת החזר הכספים תהיה מאת GFA הואיל והסכם הרכישה נערך עמה ומכתב כאמור נשלח לפליצה ביוני 2012 (נספח 2 לכתב ההגנה). במענה לאותה דרישה החזירה חב סנטאוריס ישירות לחשבון הבנק של שריקי את כספי השקעתו (נספח 3 לכתב ההגנה). . העסקה נשוא התביעה (כהגדרתה בפסק הדין– "העסקה השנייה") כלל לא הייתה קשורה לעסקאות קודמות שנעשו בין התובע לנתבעים. העסקה הראשונה בוצעה בתיווך שלו ושל יחיאל כאמור לאור ובכפוף להסכמה של פליצה לערוב כלפיהם ל- 60% מסכום העסקה ובהתאם לכך, הם הסכימו לתת ערבות לשריקי על סך של 80% מסכום העסקה. אלא מאי, ערבות זו פקעה עם החזרת מלוא הסכום מהעסקה הראשונה לתובע. . כחודשיים לאחר העסקה הראשונה, בסוף חודש יולי 2012, פנה שריקי לפליצה ישירות ולא בתיווך שלו ושל יחיאל, על מנת לנסות לרכוש באמצעותו זהב מקונגו. בדיעבד הסתבר לנתבעים כי שריקי העביר לפליצה סך של 285,000$ לרכישת הזהב (להלן- "הכספים") מבלי שעידו היה מעורב בעסקה השנייה. הוא לא העביר כספים כלשהם בגינה ואף לא היה ערב לה. ביני לביני הוא סייע לשריקי בעניין עסקאותיו בראותו בו לקוח פוטנציאלי לעסקאות נוספות. . שריקי , ידע כל העת כי הכספים שהעביר לפליצה יועברו לקונגו לרכישת הזהב ולא סוכם על מנגנון לתשלום באיזו מהעסקאות. שריקי אף עמד בקשר ישיר עם פליצה כל העת ואילו הוא, אף שהיה מכותב בתכתובת ביניהם, כמעט ולא נטל בה חלק פעיל. . בחודש אוקטובר 2012 הודיע פליצה כי עובד של סנטאוריס קונגו מעל בכספי ההשקעה של שריקי (המכתב צורף כנספח 4 לכתב ההגנה) ואז פנה שריקי אליו ואל יחיאל בבקשה שיסייעו לו לקבל מפליצה בחזרה את כספי ההשקעה. הוא עצמו נעתר לכך לפנים משורת הדין ופנה תחילה לפליצה על מנת שהלה ינסה להשיב את הכספים, מה שלא הועיל. ביום 1.11.12 שלח שריקי אליו ואל יחיאל מכתב דרישה להשבת הכספים מבלי שנאמר בו כי הם ערבים לעסקה השנייה. אף שהוא הכחיש את אחריותו לעסקה זו הוא ניאות לסייע לשריקי אך מאמציו, לא נשאו פרי. לאורך כל התקופה , המשיכו לשרור ביניהם יחסי אמון ואף בוצעו עסקאות נוספות מה שמעיד כי שריקי לא ראה בו אחראי לעסקה השנייה ותוצאותיה. . לפיכך נטען כי דין התביעה כנגדו להידחות בהיעדר אחריות לעסקה השנייה שהוא אף לא היה ערב לה כי אם לעסקה הראשונה, שהסתיימה קודם לכן. . טענות הנתבע 2: . לטענת יחיאל, עידו הכיר לו את שריקי ושניהם תיווכו בינו ובין הנתבעים 3-4 בעסקה הראשונה לרכישת זהב. לאחר שעסקה זו לא צלחה, הוא פעל להחזרת כספו של שריקי. לו עצמו , לא היה כל קשר ישיר עם שריקי והם נפגשו פעמיים לכל היותר. לאחר כישלון העסקה הראשונה ומשהוחזרה לשריקי השקעתו בה, הוא גמר אומר שלא להמשיך בתיווך בעסקאות נוספות והוא אף הודיע לעידו כי הוא נוסע לאנגולה למשך חצי שנה, לניהול פרויקט בתחום הביטחון. . מאוחר יותר ובדיעבד נודע לו מעידו כי שריקי פנה ישירות לנתבעים 3-4 לצורך ביצוע עסקאות נוספות ללא תיווך שלו בהן וכי עסקה לרכישת זהב מחב סנטאוריס כשלה והזהב כמו גם כספי ההשקעה, לא הועברו לשריקי. הוא נענה לבקשה של עידו ממנו לסייע בניסוח מכתב משריקי לחב סנטאוריס. כך עשה, מתוך רצון טוב בלבד לסייע לשריקי. . בנסבות בהן הוא לא ידע על העסקה השנייה אלא בדיעבד; היעדר פנייה שלו לשריקי להעברת הכספים ואף ללא הוראה כלשהי שלו בקשר לעסקה השנייה ובעת, שלא התקבלה כל תמורה אצלו מאיזו מהעסקאות אין לא כל אחריות לתוצאותיה ודין התביעה נגדו להידחות. . עוד טען יחיאל, כי הסכמתו להיות ערב ניתנה לעסקה הראשונה בלבד ובשיעור של 10% לגביו ו-10% הערבות של עידו , מסכום העסקה. ואילו נתבעים 3-4 , התחייבו לערוב ל-60% מהכספים שהועברו אליהם בעסקה הראשונה. . ביום 10.03.14 ניתן פסק דין ע"י סגן הנשיא כב השופט ארנברג ביריבות עם נתבעים 3-4 בהיעדר הגנה ובפני התנהל הדיון בעניינם של יתר הנתבעים. . דיון והכרעה: . המחלוקות: . אין חולק כי היתה התקשרות בין התובע לנתבעים לתיווך של עידו ויחיאל בקנייה ומכירה של זהב מאפריקה עבור שריקי באמצעות הנתבעים 3-4. מוסכם כי נכשלה העסקה הראשונה, שהנתבעים היו ערבים לחלק מסכומה, אשר במסגרתה העביר התובע לחב סנטאוריס סך של 166 אלף דולר וכי הושב לתובע כספו ממנה. . המחלוקת היא בעיקרה אם היתה התקשרות בין התובע והנתבעים בנוגע לעסקה השנייה. בנוסף, נחלקו הצדדים בנוגע להתקשרות הראשונה בשאלת תנאיה: אם נקבע בה מנגנון התשלום וכן על שיעור הערבות של הנתבעים לה, מה שעשוי להשליך על החבות של השניים ככל שייקבע כי ההתקשרות ביניהם היתה בהסכם מסגרת, לעסקה הראשונה כמו גם לעסקה השנייה. . במסכת העובדתית נשמעו עדויות והוצגו מסמכים, הודעות דוא"ל והקלטות לעייפה שכללו גרסאות שונות ולעיתים, אף סותרות בנוגע לקשר העסקי וטיבו. כל זאת שעה שהמסחר בזהב באפריקה כרוך בסיכון וחשיפה כלכלית כנטען בכתב התביעה מה שהביא ליצירת מנגנוני בטחון לפי דידו ובעוד ההתקשרות נעשתה בעל פה בכלל זה הערבות של הנתבעים. . הצדדים, נחלקו אם כן בנוגע למסגרת המשפטית של העסקה הראשונה כמו גם השנייה, ככל שאכן נוצרה ביניהם ו/או עם מי מהנתבעים ; בענין מעמדם של הנתבעים בחב GFA שרכשה את הזהב מחב סנטאוריס; גובה הערבות ואם נקבע מנגנון לתשלום בהדרגה או שמא לא. לצורך הכרעה במחלוקת בשאלת הפרת ההסכם והתרשלות הנתבעים אדרש לבחינת השאלה אם עסקינן בהסכם מסגרת למספר עסקאות או רק לעסקה הראשונה ומתי נודע לנתבעים, על העברת הכספים בעסקה השנייה בסך של 285,000 $ משריקי לחב סנטאוריס ועל אחריותם לגביה. . הסכם מסגרת: . עסקינן בעסקאות בהן השקיע התובע ממיטב כספו על מנת לרכוש זהב באפריקה בעוד הסכמות ו/או הסכמים נעשו בעל פה וללא הסכם בכתב לצדו. נכון הדבר גם לעניין הערבות שניתנה בעל פה בדומה למנגנון התשלום, בהעברת כספים בהדרגתיות ובכפוף לקבלת ק"ג זהב בכל פעם, שהתובע טען שהוסכם עליו בעל פה. בנוסף לא נאמר בעניין תקופת ההסכם ומועדי ביצוע התחייבויות מכוחו, בין אם ההסכם הוא הסכם מסגרת ובין לעסקה הראשונה בלבד. בהתאמה לכך, גם לא נקבעו בהסכם סנקציות בגין הפרתו. . עידו הציג הסכם שנערך ביום 30.3.2012 בין חב סנטאוריס לחב GFA עליו נראית רק חתימה אחת של GFA לכאורה (נספח 2 לתצהירו) לפיו התחייבה GFA לשלם לחב סנטאוריס עבור זהב שיירכש עבורה. בהסכם זה, אין הוראות בנוגע לכמות הזהב שיירכש במסגרתו ו/או פרטים אחרים המעידים כי הוא נערך כטענת הנתבעים לצורך ביצוע העסקה הראשונה בלבד עם שריקי. לא נקבעה באותו הסכם תקופת ההתקשרות והוראותיו נוגעות בעיקר לאופן העברת התמורה לחב סנטאוריס עבור זהב שיוזמן ממנה ובנוגע לאיכות של הזהב. . הנתבעים טענו בתצהיריהם כי GFA מעורבת בעסקה הראשונה נוכח דרישה של פליצה מהם לעבוד מול חברה בעלת רישיון לסחר במתכות יקרות. לדברי יחיאל, הוא שוחח עם הבעלים של GFA מר במבוס כריסטופידוס (להלן-"במבוס") שהסכים שהעסקה תבוצע באמצעות החברה שבבעלותו בכפוף לתשלום עמלה. הדברים, מתיישבים עם פרטיו של מר במבוס בהסכם GFA ועם התחייבויותיו כלפי חב סנטאוריס (עמ 5 להסכם, נספח 2 לתצהיר של עידו). . יחיאל צירף לתצהירו הסכם אחר בין חב סנטאוריס לGFA עליו מתנוססות שתי חתימות, של חב סנטאוריס וחב סנטאוריס קונגו, לכאורה (להלן-"הסכם סנטאוריס" , עמ 2-4 לנספח א לתצהירו של יחיאל). הסכם זה, שונה מההסכם שהציג עידו אליו נדרשתי בסעיף 27 לפסק הדין ומבלי שעידו הכחיש את קיומו של הסכם זה. בהסכם סנטאוריס, נקבע סכום השקעה בסך של חצי מיליון דולר; מקום האספקה של הזהב בבלגיה או היכן שיורה המזמין – GFA אופן העברת התמורה ושיעור העמלה. בסעיף 9 בו נקבעה ערבות של חב סנטאוריס להשקעה בשיעור של 60% מסכומה. . לדברי יחיאל (סעיף 7 לתצהירו) חב סנטאוריס התחייבה לתת ערבות בשיעור של 60% מסכום ההשקעה ואילו שריקי , ביקש ממנו ומעידו להיות ערבים ל-40% הנותרים. לכך הם סרבו והסכימו לערוב רק ל-20% מההשקעה (בדומה לגרסה של עידו, בסעיף 18 לתצהירו). . התובע העיד כי נפגש עם הנתבעים במרץ 2012 בלטרון, שם הם הציגו לו את המתווה לעסקה לפיו הוא ישקיע כספים באמצעות חברה קפריסאית שהם בעליה (עמ 27 שורות 15-20) והכחיש כי הוצג בפניו הסכם בנוגע לרכישת הזהב. משהוצג בפניו הסכם סנטאוריס, השיב התובע: "זה מסמך אני חושב שכן קבלתי את זה" (עמ 28 שורה 21). בהמשך חקירתו אמר: "לא קבלתי עותק, ואם כתבתי, בפגישה הם אומרים שמתווה היה ערבות של פליצה אליהם הם גם אמרו לי בעל פה. ש. הכל אצלך בעל פה, אבל אתה אומר פה שהם הציגו לך הסכם ולא קבלת עותק? ת. כן. ש. מי היו הצדדים להסכם? ת. חיליק ועדו. ש. מי היו הצדדים? ת. היה שם את סנטריוס ואת ג. אפ. איי- שזה חיליק. ש. השם של עידו היה רשום? ת. אני לא זוכר. לא קראתי את זה" (עמ 28 שורה 25 עד עמ 29 שורה 1). משהופנה התובע לסעיף הערבות בהסכם סנטאוריס ונישאל אם זה ההסכם שהוצג בפניו השיב: "יכול להיות. לא זוכר את ההסכם במדויק, אין לי עותק…"(עמ 29 שורה 5) ובעוד הוא מודה כי פרט להסכם סנטאוריס לא נערכו ונחתמו הסכמים בכתב והכל נעשה בעל פה (עמ 28 שורות 25-28). . מכל האמור עולה כי ההתקשרות בין הצדדים נעשתה בידיעת התובע כי רכישת הזהב עבורו תיעשה באמצעות GFA וכפי התנאי שהעמיד פליצה לעידו ויחיאל להתקשרות עמה כאמור (נספח 2 לתצהירו של עידו ; נספח א לתצהירו של יחיאל) מבלי שהדבר ניסתר בחקירת הנתבעים. התרשמתי כי הסכם סנטאוריס הוצג לתובע בפגישותיו עם הנתבעים והיטב היה ידוע לו המבנה המשפטי שיצרו הנתבעים, כולם, לצורך ביצוע העסקה עמו דווקא , מה שמעיד על הסכמות הצדדים לביצוע עסקאות שונות ולא רק העסקה הראשונה. בהסכם של GFA שהציג עידו אין כמות זהב נקובה , גם לא בסכום העסקה הראשונה בלבד ואילו בהסכם סנטאוריס שהציג יחיאל ההתקשרות בהיקף של חצי מיליון דולר. סכום, הגבוה בהרבה מסכום העסקה הראשונה. . בכך יש כדי להעיד כי ההתקשרות בין התובע לנתבעים, שההסכמים עם חב סנטאוריס נעשו בזיקה להתקשרות בין התובע לנתבעים כהסכם מסגרת לקשירת עסקאות שונות ולא רק לעסקה הראשונה. אם לא כן, על מה ולמה תתקשר GFA בהסכם אם חב סנטאוריס בסכומים גבוהים בהרבה מסכום העסקה הראשונה ומבלי שנטען או הוכח בראיות הנתבעים כי היו קשרים עסקיים אחרים בין אותן החברות כי אם לטובת התובע שבפני. כך גם עולה מההתנהלות של התובע ועידו בנוגע לעסקה השנייה אליה אדרש להלן. . הערבות: . חוזה ערבות, הוא חוזה לכל דבר ועניין וחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 חל גם הוא עליו. סעיף 3 לחוק הערבות, תשכ"ז- 1967 קובע: "הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה או בהתחייבותו של הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה..". מלשון אותה הוראה עולה כי אין דרישת הכתב ליצירת הסכם ערבות מחייב (ע"א 421/70 שרה פליגמן נ סילוויה לוי ואח, 7.12.70). עם זאת הלכה פסוקה כי חוזה ערבות אינו חוזה רגיל הואיל ויש בו כדי ליצור חיובים משפטיים וכלכליים של הערב. מכאן ש "יש לנהוג בכובד ראש בעת בחינת התנאים להתקיימותו של אותו חוזה" (ע"א (תל אביב) 1011/01 ניצולת הקרטל בע"מ נ דניר דננברג , 5.11.02; ע"א (חיפה) 4754/07 ‏ ע.פ. כוכב חמש (1990) בע"מ נ רגב הנדסת חשמל בע"מ , 29.10.08; ע"א 457/89 זהבה כהן ואח נ. שלמה שפילברג , פ"ד מה (2) 177). . בעניינינו, הודו בהגינותם הנתבעים כי הם הסכימו בעל פה להיות ערבים להסכם. הסכם, שקבעתי כי הוא הסכם מסגרת לעסקאות זהב שונות, עד לסכום כולל של חצי מיליון דולר כפי הסכם סנטאוריס שנועד להגשים את ההסכם בין התובע לנתבעים. בכך, יש כדי להשליך על הערבות שנתנה במסגרת הסכם המסגרת. לגביה, עולות מספר שאלות: הן אם הנתבעים אכן התחייבו לתת ערבות לתובע ומה שיעורה מסכום ההשקעה. והן, אם הערבות תקפה גם בנוגע לעסקה השנייה לאור נסבות ההתקשרות של שריקי באותה עסקה. . בכתב ההגנה טען עידו (סעיף 12.7) כי פליצה הסכים לתת לו וליחיאל ערבות על 60% מסכום העסקה הראשונה ולכן, הם הסכימו לתת לתובע ערבות על סך 80% מאותה עסקה. בשונה מכך טען יחיאל כי לאורך כל הדרך הסכימו נתבעים 3-4 להעמיד ערבות של 60% ואילו הוא ועידו הסכימו לאור זאת לתת לו ערבות של 20% (סעיף 13 בכתב ההגנה, סעיפים 9-10 לתצהיר של יחיאל). בתצהיר של עידו , שונתה גרסתו ונטען כי הערבות אותה הוא נתן לשריקי ביחד עם יחיאל , עמדה על 20% מסכום ההשקעה של התובע בעסקה הראשונה (סעיף 18 לתצהירו; סעיפים 3, 64 לסיכומיוׂ) ובחקירתו אמר כי אכן נתן ערבות בעל פה בשיעור של 10% הוא ו-10% יחיאל , בשל "ראייה ארוכת טווח שרוצים לעשות דברים יחד…" ובעוד הלקוח מעמיד זאת כתנאי לעסקה (עמ 65 שורות 8-18 ו-29-33). מנגד טען שריקי, כי הערבות האישית שנתנו לו הנתבעים עמדה על 80% מסך השקעתו, הן עסקה הראשונה והן בשנייה ומפנה כראייה לתמלול של שיחות בינו ובין עידו שהתקיימו לאחר העסקה השנייה. . בחנתי תחילה את העדויות, התמלילים והמסמכים לעניין שיעור הערבות עליה הוסכם ובהמשך, אדרש לשאלת תוקפה בנוגע לעסקה השנייה. . שיעור הערבות: . בהסכם סנטאוריס התחייבה סנטאוריס כלפי GFA לערוב ל- 60% מגובה ההשקעה (סעיף 9). התחייבות זו היא כלפי GFA ולא כלפי התובע או הנתבעים 1-2 אשר אינם צדדים לו. אותו הסכם, עניינו ליצור צינור לרכישת זהב מחב סנטאוריס וחב קונגו סנטאוריס בדמות חברת GFA. לפיכך, בחנתי את הראיות בעניין הערבות שנתנו הנתבעים לתובע. . יחיאל, כלל לא נחקר על גרסתו לפיה שיעור הערבות שלו ביחד עם עידו הוא 20% מסכום העסקה הראשונה שנעשתה בעל פה. שונים הדברים בעניין עידו שנחקר ארוכות בעניין הערבות ואף שוחח על שיעור הערבות בשיחותיו עם שריקי (שהוקלטו ותומללו והוגשו מטעם התובע). לדברי עידו, הוא ויחיאל נתנו לשריקי ערבות, כל אחד בשיעור של 10% מסכום העסקה: "בעסקה הראשונה, היה מנגנון אחרי שישבנו היה ישיבה, וזה נוגע לשאלה. ישבנו ביחד אני וחיליק והחלטנו שסכום שאנו יכולים לעמוד בו שכל אחד ב-10% וזה לא נכתב זה נאמר בעל פה מול שריקי וכך החלה העסקה הראשונה. לא נתנו שום ערבות פיזית" (עמ 65 שורות 29-31). עובר לכך הסביר עידו : "..בדרך כלל בעסקאות זהב המתווך לא אמור להיות ערב אלא מתווך, מכוח היותו מתווך, בקשר הספציפי עם התובע התבצעו כמה וכמה עסקאות בנוגע לישראל ובלגיה. יכול להיות נוהל כזה, אם יש ראיה ארוכת טווח שרוצים לעשות דברים ביחד, עסקאות אחרות בא הצד השני אומר שלא רוצה לשים את כל הכסף כי יש סיכוי להפסיד, המשקיע מבקש שיהיה לי חלק, ויהיה סיכוי שאתה תנסה להציל לא רק את הכסף שלו אלא גם את שלך" (עמ 65 שורות 8-12). . התובע העיד בעניין הערבות : "ההבנה שלי, כי אני לא יודע מה בין החברות. הם ישנים בשקט. יש להם ערבות סגורה של 60% מסנטריוס, לגי.אף.אי לעדו וחיליק, שזה הם, לא עשיתי עסקה עם חברה אלא איתם, הם בלבד. האמונה שלי שהם אמרו שהם בטוחים ב-60% לכן התחייבו לי שאנחנו נסתכן חצי חצי, 20% ו-20% כל אחד. סנטריוס אליהם ב-60% וה- 40% הנותרים חצי חצי, 20% ו- 20%. אני והם ביחד" (עמ 29 שורות 29-33). הנה כי כן, התובע עצמו הבין כי הערבות היא של סנטאוריס לGFA כי אם טען כי הנתבעים, עידו ויחיאל הם GFA. טענה זו על היותם בעלי מניות בGFA לא הוכחה וגם אין לה נפקות, שעה שהתובע לא ביקש להרים את מסך ההתאגדות של החברה. מה עוד וכפי שנקבע בע"א 4612/95 מתתיהו נ שטיל, פ"ד נא(4) 769, מפי כב השופט ת אור בהסכמת כב השופטת ד בייניש (כתוארה דאז) וכב השופטת ט שטרסברג-כהן: "חובת זהירות אישית של נושא המשרה אינה צומחת מעצם הכהונה בתפקיד. לכן, לא ניתן לעגן את חובת הזהירות של דירקטור בתאגיד כלפי צדדים שלישיים על חובתם הכללית של דירקטורים לפקח על פעולות התאגיד, ונדרשים נתונים נוספים המגבשים את חובת הזהירות האישית שלו" (עמ 791). יפים הדברים מקל וחומר משלא נסתרה גרסת הנתבעים לפיה הם כלל אינם בעלי מניות או נושאי משרה ב GFA (סעיף 16 לתצהירו של עידו; סעיף 6 לתצהירו של יחיאל) וכל שהוכח, שיחיאל שלח מכתב בשמה של אותה חברה וכי עידו קושר עצמו אליה אך לא כנושא משרה (עמ 7-9 בנספח 24 לתצהירו של שריקי). . לא זו אף זו, מעדות התובע אני למדה כי הוא הבין והאמין שהנתבעים לוקחים סיכון עצמי של 20% בלבד ולא כפי טענתו לערבות בשיעור של 80%. ועוד, בשיחה בין שריקי ועידו מיום 26.10.12 אומר שריקי: "איזה בטוחה יש להם? אין להם בטוחה, יש פה רק ערבות של החברה שלו.. אם החברה הזאת פושטת את הרגל אז אין ערבות, מת. הרי אם חברה פושטת רגל אין ערבות לא? ..זה חברה מול חברה, אני רוצה לראות את ה.. מה שאני מבין ממכם, זה חברה מול ח.. אתם חתמתם מולו חברה מול חברה" (עמ 3 שורות 12-18 לנספח 15 לתצהירו). מכאן עולה כי בזמן אמת, הבין התובע שהערבות נתנה מחב סנטאוריס ל GFA ולא לנתבעים ובהדגישו כי הסיכון שלהם בשיעור של 20% בגין ערבותם. . . בסיכומיו, היפנה התובע לחלקי שיחות בינו ובין עידו מהם לטענתו עולה כי הנתבעים ערבים ל-90% מסכום השקעתו (סעיף 12 לסיכומים). טענה זו מהווה שינוי חזית ומכל מקום לא מצאתי כי יש בשיחות אלו משום הודאת בעל דין לערבות בשיעור של 80% או -90%. במה דברים אמורים: בתמליל שיחה (נספח 14 לתצהירו של התובע) אומר עידו: "ההסכם שלנו אומר.. אומר שכל אחד מ…משלושתנו אמור.. אמור לשאת ב..ב.. בשלושים או לא זוכר כמה אחוזים, לא משנה" קרי: ערבות בשיעור של כ-30% ואילו שריקי משיב לו: "לא, לא, לא. יש לכם …לא נכון, יש לכם 80% ממנו ואנחנו מתחלקים ב-10% הנוספים" עידו מאשר זאת אמנם פעמיים באותו חלק של השיחה: "עידו: "נכון" שריקי: אני 10 אחוזים אתם צריכים לדאוג לי ל-90 אחוז. עידו: נכון… בדיוק" (עמ 5 בנספח 14 לתצהיר של שריקי). להתרשמותי, בדבריו אלו מכוון עידו לאפשרות לקבל מחב סנטאוריס כספים בגין הערבות שלה לGFA שתאפשר העברה של הכספים לשריקי עם מימוש הערבות של סנטאוריס. יתירה מכך, מתמלילי שיחות אחרות עולה כי עידו ושריקי, לא דייקו שניהם בעניין שיעור הערבות של חב סנטאוריס שנקבעה בהסכם GFA כי היא בשיעור של 60% . עידו אף ביקש במסגרת השיחה, לעיין במסמכים כדי לידע מה שיעור הערבות. . בתמליל שיחה בין שריקי ועידו מיום 26.10.12 לעניין הערבות של פליצה דווקא, להבדיל מערבות הנתבעים, אומר עידו: "תשמע, הוא כולל העו"ד שלו חתומים על 80% מהכסף, 80% אחוז מהכסף יש שם בטוחה, הם יצטרכו להמציא בטוחה" וממשיך: "הוא נתן על זה אם אני זוכר , אני לא יודע אני צריך להסתכל בזה, היום יום שישי וזה יום לחץ, אז יום ראשון אני אסתכל עוד פעם על המסמכים, אם אני זוכר נכון הוא (פליצה – מ.ל.) נתן ערבות אישית על שמ…חתימה של עו"ד שלו על 80% מערך הכסף, שחוזר מקסימום תוך 48 שעות , זה היה, זה היה הסיכום"(מוספר עמ 79 בנספח 15 לתצהיר של שריקי). חשוב מכך, בשיחה אחרת ביניהם מיום 5.12.12 (נספח 19 לתצהירו של שריקי , מוספר כעמ 136 בנספחים) אומר שריקי: "ההרגשה שלי כאילו… ההרגשה שלי כאילו זה אתה… הייתם כשנפגשנו והכל, אמרתי לו…"אנחנו ערבים על ה-60% , יש לנו סגור מהחברה שלו, סגור. 60%…" ומשיב עידו: יש, נכון. שריקי: אנחנו עוד 20% במקרה הגרוע, אתה 20% הפסדת במקרה הגרוע…"(שורות 1-8). כך גם, לא נסתרה הגרסה של יחיאל בנוגע לגובה הערבות שניתנה בעל פה לה הסכימו הנתבעים- שניהם, ללא טענה של שריקי לקיומה של אבחנה ביניהם, ולפיה הערבות תעמוד על 10% לכל אחד מהם , מסכום ההשקעה. . הוכח, כי לאחר שהוצג בפני התובע הסכם חב סנטאוריס והערבות בשיעור 60% מסכום העסקה שהעמידה חב סנטאוריס בה התובע שם בין השאר את מבטחו, הוא הסכים להתקשר בהסכם עם הנתבעים. אוסיף ואומר כי התרשמתי מתמלילי השיחות בינו ובין עידו, בעיצומו של הטיפול בעסקה השנייה, כי שריקי נטל עליו סיכון כלכלי ברצונו להתקשר בעסקאות זהב ובהיזקקו לחברות זרות, קרי: הנתבעת 4 וGFA , לביצוען. שכן, מכלל תמלילי השיחות עם עידו שנערכו לאחר שהעסקה השנייה עלתה על שרטון, למדתי על נחישותו להמשיך בעסקאות זהב גם אם תוך נטילת סיכונים, ביוזמותיו לעסקאות אחרות בתיווך של עידו גם בסכומים גבוהים עשרות מונים מהעסקה השנייה ולהשלמת עסקאות אחרות שכבר נוצרו בתיווכו (ראו בין השאר נספחים 18-21 לתצהירו של שריקי). . עתה נותר לבחון אם אותה הערבות, נסובה על עסקה אחת – הראשונה בלבד או שמא גם על העסקה השנייה, במסגרתה העביר שריקי לחב סנטאוריס סך של 285 אלף דולר, מה שאינו מצוי במחלוקת.. ערבות לעסקה השנייה:. לאור טיבה של ערבות, המטילה על הערב חיובים כספיים ומשפטיים חמורים, על התובע הנטל להוכיח את גדריה. על אלו עסקאות, באלו סכומים ולאיזו תקופה תחול הערבות.. . כפי שיובא בהרחבה להלן, נמצאה תשתית ראייתית שונה בעניינו של כל אחד מהנתבעים בקשר לערבות שלו לעסקה השנייה. יפים הדברים בפרט לעניין התנהגות כל נתבע לאחר העברת הכספים ע"י שריקי לחב סנטאוריס בגין העסקה השנייה , מעורבותו ו/או הודאתו באחריותו לטיפול בעסקה זו . . בחנתי תחילה את המחלוקת האמורה, ביריבות עם עידו. בכתב ההגנה טען עידו כי העברת הכספים לפליצה בעסקה השנייה נעשתה ישירות ע"י שריקי וללא מעורבותו וכי הוא למד עליה בדיעבד (סעיף 13). בדומה לכך אמר עידו בתצהירו: "בסוף חודש יולי 2012 (או בסמוך לכך) פנה שריקי ישירות אל פליצה בניסיון לרכוש זהב מקונגו, וזאת ללא כל קשר אלי וללא כל ידיעתי" (סעיף 24 ). . ביום 27.07.12 שלח התובע הודעת דוא"ל לפליצה (נספח 4 לתצהיר של שריקי) בו הוא מתעניין האם קיבל את הכסף ומתי הוא ירכוש באמצעותו את הזהב מבלי שהנתבעים מכותבים בה. כך גם העיד התובע: "בהעברה הראשונה לא היה לי קשר לפליצה, ביקשתי, בגלל שלא היה לי תשובות לא מחיליק ולא מעידו תשובות זמינות ביקשתי להיות מעורה בתהליך. ביקשתי להיות וגם הייתי איתו בקשר ישיר. כולם ידעו" (עמ 39 שורות 20-23). בהמשך אמר התובע: "התכתבתי באופן ישיר, כולם ידעו תמיד על מה מדובר, לא כל דבר כיתבתי את כולם, דברים מינוריים" (עמ 40 שורות 32-33), מבלי שניתן ליישב הכיצד השקעה לרכישת זהב בסכום 285,000 $ הוא עניין מינורי. מענה מפליצה ניתן ביום 28.7.12 (נספח 4) , מבלי שהנתבעים מכותבים בו.. . פליצה , שלח לשריקי הודעת דוא"ל ביום 7.8.12 בנוגע לעסקה השנייה, עם עותק לעידו בה הפנייה אליהם היא בלשון רבים ולא רק לשריקי כפי הודעתו הקודמת לשרירי, בפנייה אישית אליו בלבד. פליצה גם הודיע לשריקי בהודעה מיום 28.7.12 כי קיבל את הכסף שהועבר ליו וכי הוא כבר בקינשאסה (קונגו) ומצוי במגעים עם המוכרים וכן נשלחה הודעה מפליצה לתובע ולנתבעים ביום 14.8.12 (נספח 5 לתצהירו של התובע). . מכל האמור השתכנעתי כי שריקי יצר קשר בעצמו ישירות עם פליצה לרכישת זהב בעסקה השנייה ואף העביר לו את התמורה ללא ידיעת הנתבעים על כך מראש כי אם בדיעבד. ודאי, שהעברת הכספים לא נעשתה בהוראה של מי מהנתבעים, טענה שנטענה בתצהיר של שריקי ונזנחה בסיכומיו ואף לא הוכחה. . עם זאת, חליפת ההודעות לאחר הזמנת הזהב בעסקה השנייה והעברת התשלום בגינו מוענה גם לנתבעים. עידו, אשר לא הכחיש כי קיבל את אותן ההודעות לא הלין, עורר או העיר על סיום ההתקשרות עם שריקי . בין אם בשל סיום ההתקשרות שלטענתו, אותה דחיתי, נעשתה רק לעסקה הראשונה ובין אם בשל העברת הכספים ע"י שריקי מיוזמתו ולא לפי הוראותיו בשונה ממנהגם בעסקה הראשונה. בדומה לכך, לא הודיע עידו לפליצה על אתר בהיוודע לו דבר העסקה השנייה, כי הוא אינו מעורב בה ולא תיווך בה. כל זאת, שעה שהיה ידוע לעידו כי העסקה השנייה יכול שתבוצע רק באמצעות חברת GFA כמזמינה של הזהב לפי הסכם סנטאוריס. כך נהג כך עידו שמא מתוך רצונו לקבל את העמלה בגין העסקה השנייה בהאמינו באותה העת, כפי דבריו לשריקי בשיחות הראשונות ביניהם (שתמלולן לא הוכחש) כי הדברים יבואו על תיקונם. כמו גם, ברצונו של עידו להמשיך בקשר עסקי עם התובע לרבות בעסקאות אחרות שלא באמצעות פליצה דווקא, כעולה מתמליל השיחות גם בעיצומו של משבר העסקה השנייה (כמובא בסעיף 43 לפסק הדין). . עידו הכיר אם כן בעסקה השנייה כחלק מהסכם המסגרת עם שריקי. הסכם שכאמור, לא תוחם במועדים ואף לא בסכום העסקה הראשונה בלבד כי אם עד לסך של חצי מיליון דולר (כמובא בהרחבה בפרק בעניין הסכם המסגרת). יתירה מכך, עידו לא שלח הודעה לשריקי על פקיעת הערבות שניתנה להבטחת ההסכם עם כישלון העסקה הראשונה. להיפך הוא הנכון, השניים שוחחו ארוכות על גובה הערבות עם היוודע החשש למעילה בכספי העסקה השנייה ו/או לכישלונה מכל טעם אחר, מבלי שעידו מתנער מהערבות שניתנה במסגרת הסכם המסגרת. . נימצא כי עידו לא ראה ביוזמה ובפעולה הישירה של שריקי מול פליצה בעסקה השנייה, משום הפרה של ההסכם בינו ובין שריקי שתאיין את הערבות אותה נתן לשריקי. יהא הטעם לכך אשר יהא, בין אם ברצונו להביא למימוש אותה עסקה וקבלת עמלה בגינה ובין אם כדי לשמר את שריקי כלקוח בהתחשב ביוזמות אחרות שהלכו ונרקמו ביניהם וברצונו שיעלו יפה. . לפיכך ובהתאם להתנהגות של שריקי ועידו אשר בידי בית המפשט להסתייע בה להכרעה בעניין תוקף הערבות ביריבות ביניהם (ע"א 3894/11 דלק – חברת הדלק הישראלית בע"מ נ ניר בן שלום, 6.6.13) ולאור קביעותיי על הסכם חב סנטאוריס בזיקה להתקשרות בין שריקי ועידו, אני קובעת כי הערבות של עידו חלה גם על העסקה השנייה. עסקה, שסכומה (285 אלף דולר) וסכום העסקה הראשונה (165 אלף דולר) ביחד, לא מגיע לסכום המסגרת בהסכם סנטאוריס בסך של חצי מיליון דולר שנועד לטובת העסקאות עם שריקי. . יפים הדברים משלא נשלחה כאמור הודעת ביטול של הערבות או הודעת דוא"ל מעידו לשריקי על סיום ההתקשרות ופקיעת הערבות גם לא לאחר שהלך וגבר חששם של שריקי ועידו לגורל הכספים בשיחות התכופות ביניהם ובעוד עידו, לא מרחיק עצמו מהעסקה השנייה כי אם נכנס לעובי הקורה לטיפול בהשבת הכספים בד בבד עם התדיינותו עם שריקי על שיעור הערבות שלו ושל אחרים, לאותם כספים. . טוען התובע כי מתמלול השיחות שלו עם עידו עולה בבירור כי הוא ידע על העסקה השנייה, היה מעורב בה ואף היה ערב לה. בשיחה ביניהם מיום 25.10.12 (אליה נדרשתי גם לבחינת שיעור הערבות , נספח 14 לתצהירו של שריקי) שעניינה ניסיון להשיב לתובע את כספו בגין העסקה השנייה שכשלה נאמר: "ישי: אתה צריך להבין אותי. אני לא מכיר.. מבחינתי אני לא מכיר את פליציה, אני מכיר רק אתכם… אני הסיפור שלי זה מולכם, לא מולו.. עידו: בדיוק, בדיוק. ישי: אז מבחינתי אם אין לי.. אם הוא לא יודע מה קרה לו, אתם צריכים לדאוג לי. זה הכל. זה ההסכם שלנו.. עידו: נכון. ההסכם שלנו.. ההסכם שלנו..". דהיינו, עידו מודה כי ההסכם ביניהם עניינו גם בנוגע לעסקה השנייה מבלי שהתנער ממנה אף שלא החלה באמצעותו כי אם בידיעתו בסמוך לאחר העברת הכספים. יתירה מכך , בשיחה מיום 5.12.12 (נספח 19 לתצהירו של שריקי) נאמר:"שריקי:… 285,000 זה זה… עידו: ישי.. שריקי: אנשים חוסכים את זה שנים, כן. ישי: ישי, יש לי מספיק מה לתת לך , בביזנסים .. שגם אם חס ושלום הכסף הזה לא יהיה ,, או קיי , אני יכול לגבות אות. את הכסף הזה לא תפסיד . אני מבטיח לך. קח מילה שלי…" ובהמשך: "תן לי את הדרך שלי לטפל .. (עמ 10-11 לתמליל).מכאן עולה כי עידו לוקח אחריות בנוגע לעסקה השנייה בין אם יביא לכך בכסף או בשווה כסף בהשאת רווחים לתובע. . כך גם עולה משיחות ארוכות ביניהם בעניין הטקטיקה הנכונה לפנייה של שריקי ו/או של הנתבעים אל פליצה על מנת לקבל ממנו בטוחות ראויות להשבת הכספים שהושקעו בעסקה השנייה. גם זאת, מבלי שעידו מתכחש לאחריותו כי אם חוזר ומודיע כי ידאג לעניינו של שריקי. "עידו: …בוא נסכם כך שעד יום שני אנחנו עוד מחכים , ביום שני בשעות הצהרים , אם לא, אני מדבר עם חיליק, אני אבקש ממנו שיוציא מכתב תביעה עם GFA אליו מסודר שאומר ככה ככה" (עמ 81 בנספח 15 לתצהירו של שריקי ; תמליל שיחה מיום 30.10.12 נספח 16 לתצהירו של שריקי , עמ 7 בתמליל). אומר שריקי: "מה היית עושה במקומי אתה? מה יש לי בטוחה? מה היית עושה במקומי: ערבות אישית יש לך שלו… עידו: נו? שריקי: אתה וחיליק הולכים לתבוע אותו בשוויץ. עידו: ישי, אתה צריך להבין , אתה צריך לתת לו את ה-14 יום" , מה שמתיישב עם היות העסקה השנייה חלק מההסכם סנטאוריס ולא בכדי עידו מטפל בתוצאותיה. עוד נאמר שם, למקרה שפליצה לא ייתן ערבות: "עידו: בוא נסכם כך, בוא נסכם כך שעד יום שני אנחנו עוד מחכים, ביום שני בשעות הצהריים, אם לא, אני מדבר עם חיליק, אני אבקש מחיליק שיוציא מכתב תביעה עם GFA אליו מסודר שאומר ככה וככה.." ובהמשך: "שריקי: אבל מה קורה אם תוך 14 יום והוא לא יסתדר? עידו: עוד 14 יום אם זה לא, אז אנחנו רצים חזרה למערכת, אתה תובע את מי שאתה תובע, אני תובע את מי שאני תובע, ונכנסים חזרה למהלך..". הוסיף שריקי ואמר: " ..אבל חיליק אם יכול לעזור, אז שיפסיק את העבודה ויעזור, כי הוא גם ערב. יש לחיליק בדיוק 45% שמה שהוא ישלם מהכיס, אם הוא לא ישלם לך, מי ישלם לו? מי ישלם לי אם הוא לא ישלם לכם? אין לכם ברירה, אז מה? שחיליק יתחיל לשנס מותניים וירד לשטח. עידו: הלאה, בוא נגיד שאין לו מצב להוציא, שהוא לא יכול להוציא…וכן: "דבר עם חיליק בערב, תגיד לחיליק "ישי רוצה ממשי", חיליק רוצה לחתום לי ערבות? חיליק יביא את הבית שלו, ישים לי ערב את הבית שלו ואין לי בעיה, אני אתן. אתה רוצה לשים את הבית שלך? שים את הבית שלך, אני כבר לי אין בעיה. אתם, אני אומר לכם, אני רוצה משהו לתפוס בו, אני רוצה משהו לתפוס בו חתימה אישית יש לכם כבר מולו, לא עוזר, שהוא יחתום אליי, מה עוזר אליי? הוא לא קשור אליי.. ושריקי אומר: "לא יודע. אם זה המצב, אז אנחנו נפגש ביננו, זה הכל. אנחנו נעשה הסכמה ביננו, תוך 14 יום.. להוציא את החשבון, לסגור את העניין, זה הכל, איתך ועם חיליק, תודה רבה, שלום, נסגור. זה הכל, אין פה הרבה..זה. אתם תנסו להוציא ממנו יותר תעמידו אותו בפינה, תגידו לו, אתה רוצה עזרה של חיליק?". . ועוד, בשיחה מיום 31.10.12 (נספח 17 לתצהיר של שריקי, בעמ 17 בתמליל) : "שריקי: … אני הבנתי מהשיחה שלנו אתמול, אני הבנתי, "גם במקרה הגרוע מאיתנו אתה לא תקבל", אתה יכול לתבוע את GFA זה מה שאני הבנתי. עידו: לא חס.. ישי תקשיב ישי: אתם מתחבאים אחרי חברה . עידו: לא ישי תקשיב, עזוב אותך מהשטויות האלה.." ובשיחה מיום 10.01.13 (נספח 22 לתצהירו של שריקי עמ 1): " עידו: בקיצור, אתמול.. אתמול היה שיחה ביני, אז תפסתי אותו בערך ב… ב…בשש בערב את פליציה. ישי: אוקיי. עידו: ו..הוא מוציא, הוא מוציא מחר יהיה אצלנו מסמך בדיוק בזמנים ש.. ה.. הכסף חוזר והוא מוציא בדיוק את כל ה…חיליק גם.. העליתי את חיליק גם על הקו.. חיליק אמר לו..חיליק אמור לו, תקשיב, תקשיב אהה… נגמר הגרביש טיים.. אנחנו יש לנו חבל מונחת על הצוואר אם הכסף אהה.. במהלך השבוע הבא הכסף לא חוזר, אנחנו.. העורך דין שלנו ישלח אהה. ישלח תביעה ב… ב…בשוויץ….". ומאוחר יותר, בשיחה מיום 13.1.13 (נספח 23 לתצהירו שריקי, עמ 3 בתמליל): "עידו: ..תקשיב ישי אנחנו סיכמנו ככה, יום שלישי או רביעי, אוקיי? אם נקבל את מה שאנחנו ביקשנו ממנו, אז אחד מהשתיים, או שהוא מגיע לפה לארץ, יושב איתנו ומראה לנו בטחונות שלו, בשביל שאנחנו נשב בשקט. אם לא, אנחנו ניגשים לתביעה בשוויץ.. ובעמ 5 : שריקי: "אתם מחויבים לי, אני לא קשור אליו, אני לא מחויב אליו. עידו: נכון." ובהמשך אומר עידו: "..אם עד יום רביעי לא מקבל שום דבר, אנחנו יושבים שלושתנו, אני אתה וחיליק ורואים מה אנחנו עושים, איך אנחנו פותרים את הבעיה. אוקיי? ..". . לאור כל האמור אני קובעת כי הערבות שנתן עידו בהסכם המסגרת תקפה גם לעניין העסקה השנייה. . אוסיף ואומר כי בדברים של שריקי בשיחות המתומללות וידיעתו בדבר קושי למימוש הערבות של פליצה שניתנה במסגרת הסכם סנטאוריס וכן בקושי לשים יד על נכסים או כספים של פליצה שנידון ולובן עם עידו ביניהם להצלת כספי ההשקעה של שריקי, אין משום הודאה של שריקי לפיה אין לעידו כל אחריות לעסקה השנייה או כי פקעה הערבות כפי טענת עידו בסיכומיו. השניים, מנסים בכל דרך להרחיב את אפשרויות הנשייה בידיעתם כי הערבות של עידו היא בשיעור של 10% בלבד ותוך ניסיון להיטיב את נזקו בנוגע ליתר ההשקעה. כעולה מתמלילי השיחות, עידו לא ניתק עצמו ממחויבות כלפי התובע כאשר הלה הטיח בפניו שוב ושוב כי הוא (ויחיאל) מחויבים כלפיו מכוח ערבותם גם לא נוכח איומיו לתבוע אותו. יתירה מכך, עידו לא טען בשיחות כי פניותיו לפליצה נעשו בשל רצונו הטוב לסייע לשריקי לפנים משורת הדין כי אם ברצונו לחלץ גם את עצמו מתוצאות העסקה שכשלה, לאור ערבותו כלפי שריקי. . שונים הדברים בעניין יחיאל, שלא הוכח בראיות התובע דבר מעורבותו בעסקה השנייה, עובר לה ולאחריה וללא כל שיח בינו ובין שריקי כפי שנעשה עם עידו. גרסתו של יחיאל הייתה עקבית בכתבי הטענות, בתצהירו ובעדותו. לפיה, הוא לא ידע על אודות העברת התשלום לעסקה השנייה כי אם בדיעבד גם זאת, מפי עידו בלבד. בכתב ההגנה נטען כי עידו פנה אליו והודיעו כי שריקי ביצע עסקה וביקש ממנו לסייע לשריקי בניסוח מכתב דרישה לחב סנטאוריס בנוגע לכספי ההשקעה. לגרסתו של יחיאל שלא נסתרה בראיות התובע, הוא נעתר לכך מתוך כוונה טובה ורצון לעזור (סעיפים 9-10 לכתב הגנתו). בתצהירו הוסיף יחיאל ואמר כי לאחר שהושבו לתובע כספי ההשקעה בעסקה הראשונה , לא היה כל קשר בינו ובין שריקי. הוא עצמו נסע לחצי שנה לאנגולה לצורך ניהול פרויקט בטחוני של משרד הביטחון ולא היה זמין בטלפון, למעט בזמן הגעתו לחופשות בארץ. לדבריו , שלא נסתרו בחקירה של עידו, בהגיעו לחופשה בארץ פנה אליו עידו ואמר לו כי התובע מעוניין להמשיך בהתקשרות עם חב סנטאוריס. על כך הוא השיב וענה עד שהבירוקרטיה בקונגו לא תוסדר לא ניתן להמשיך לבצע עסקאות. כך גם עולה מהודעות דוא"ל של פליצה לשריקי על עיכובים בקבלת אישורים ובעוד פליצה הוא מי שמעודד אותו בנוגע לעסקה ולתוצאותיה (נספח 5 לתצהירו של התובע). . מעיון בנספחים לתצהירו של שריקי, אני למדה כי בחודש אוגוסט 2012, בסמוך לאחר ביצוע העסקה השנייה, נשלחו ליחיאל הודעות דוא"ל כמכותב בעניין העסקה השנייה (נספחים 5-6 לתצהיר של התובע). בעניין זה טען יחיאל כי ההודעות נשלחו לכתובת מייל שנפרצה ונחסמה (ראו גם סעיפים 69-70 לסיכומיו) ולפיכך, הוא לא הגיב לכל אותן תכתובות. על כך העיד יחיאל בדיון בבקשה לעיקול זמני, שם נטען כי כתובתו המעודכנת היא hyaenass@yahoo.com וכי הכתובת griffonss@yahoo.com , אליה נשלחו ההודעות בעניין העסקה השנייה (נספח 5 לתצהירו של שריקי) נפרצה ונחסמה (עמ 5 שורות 25-26 ). אכן, ניתן לראות כי הודעת דוא"ל היחידה עליה כן הגיב יחיאל (גם היא בנספח 5 לתצהירו של שריקי) נשלחה לכתובתו החדשה והמעודכנת כפי עדותו בעוד יתר ההודעות להן לא הגיב, נשלחו לכתובת הישנה שנחסמה לפי גרסתו. בדומה לכך עולה מנספח 12 לתצהירו של התובע, על משלוח הודעת דוא"ל מיחיאל מהכתובת המעודכנת ולא מזו שנחסמה. . ועוד, טענת יחיאל כי לאחר העסקה הראשונה הוא שהה באנגולה למשך חצי שנה וכמעט ולא היה זמין, לא נסתרה בחקירתו כי אם אף אושרה בעדות של התובע: "חיליק לא היה בארץ, הוא היה לא זמין באנגולה" (עמ 31 שורה 22). . אם כן, לא הוכח כי יחיאל ידע על העסקה השנייה כי אם לראשונה מעידו לאחר שנודע כבר על כישלונה. זאת בעוד שריקי מודה כי יחיאל לא היה מעורב בעסקה זו כי אם שהה בתקופתה באנגולה מבלי שהיה זמין לטפל בה מה שמתיישב עם ניהול שיחות (שהוקלטו על ידי שריקי ותומללו) בינו ובין עידו בלבד בהן שריקי מודע לכך שיחיאל לא מטפל בעסקה ואף מלין על כך באוזני עידו. מה גם, שלא נסתרה גרסתו של יחיאל לפיה הוא מאן להמשיך בהתקשרות בשל קשיי ביורוקרטיה עם קונגו ובשל יציאתו לחו"ל לתקופה ארוכה. לא זו אף זו, התובע בסיכומיו טוען כי מי שידע בזמן אמת על העברת הכספים לפליצה הוא עידו , טענה אותה דחיתי, ולדידו יחיאל עצמו לא ידע על כך. . אלא מאי, לפי שיטתו של שריקי, בהיות הנתבעים שותפים הרי שכל עדכון שנשלח לאחד מהם, כמוהו כמשלוח לשותף השני. נימצא כי התובע, אינו טוען עוד כי הודע לו ממנו על העסקה השנייה ועל העברת הכספים במסגרתה כי אם מניח הנחה שכלל לא הוכחה, גם לא בחקירת הנתבעים, בנוגע לקיומה של שותפות ולחזקה שקמה מכוחה לידיעה של יחיאל על כל פנייה לעידו ועל תוכנה ללא כל בסיס עובדתי ומשפטי לקיומה. שכן, התובע עצמו הודה כי יחיאל שהה בחו"ל בתקופת העסקה השנייה ומבלי שהביא ראיות בנוגע לקיומה של שותפות בין הנתבעים ועל תנאיה. מנגד, לא נסתרה כאמור הגרסה של יחיאל על אי קבלת הודעות דוא"ל ואף לא הוכחה בראיות התובע גרסתו , בהיותה עדות שמועה, כי פליצה יידע את יחיאל על העסקה השנייה. . אוסיף כי פרט למספר הודעות כתובות בפלאפון מיחיאל בעניין הכספים מהעסקה השנייה אשר מועד המשלוח שלהן הוא במהלך חודש אוקטובר קרי: בחלוף מספר חודשים ממועד היוודע דבר המעילה הנטענת בקונגו (נספח 9 לתצהיר של שריקי) לא הוכח כי היה שיח נוסף בין התובע ליחיאל. יתירה מכך, שריקי העיד כי שוחח רבות עם עידו ולא עם יחיאל ששהה באנגולה, בעת ביצוע העסקה ולאחריה (עמ 46 שורה 32 עד עמ 47 שורה 2). מה גם, שאין בהודעות של יחיאל משום הודאה בערבות או באחריותו לעסקה השנייה. כל שניתן ללמוד מהן, כי בחודש אוקטובר נודע לו על כישלון העסקה וכי הוא שוחח עם פליצה בעניין ופעל להשבת כספו של התובע כפי בקשת עידו ממנו. . לפיכך אני קובעת כי הערבות של יחיאל לא תקפה גם לעסקה השנייה שנעשתה שלא על דעתו ולא על פי הנחיותיו כי אם לאחר שהוא הפסיק את מעורבותו בעסקאות וללא כל הודאה שלו על אחריותו (בשונה מעידו) בעת ששריקי עצמו יודיע על נסיעתו לחו"ל ועל הפסקת מעורבותו כאמור. משכך, לא היה בסיס להסתמכות של שריקי על הערבות של יחיאל ולא קמה לו זכות לפיצוי כלשהו ממנו בגין העסקה השנייה. . עם זאת, בהתחשב בסיכונים החמורים ברכישת זהב מאפריקה שיחיאל היה ער להם (כפי הודעות מייל ממנו מחודש מאי 2012, נספח 1 לתצהירו של שריקי) צפוי היה כי יחיאל יתריע בפני שריקי על כך בפרט לאחר כישלון העסקה הראשונה ואף יביא לביטול הסכם סנטאוריס שנועד לביצוע הסכם המסגרת והיה פרי יוזמה שלו דווקא. בכך, אין כדי להקים אחריות ליחיאל לעסקה השנייה נוכח נסיבות ההתקשרות של שריקי בה כאמור, אך הדבר יילקח בחשבון בשאלת החיוב בהוצאות ההליך ביריבות עמו. . מנגנון התשלום:. בחנתי את הטענה להפרת ההסכם משלא מילאו הנתבעים אחרים מנגנון התשלום שהיווה תנאי לקיומן של עסקאות הזהב ונועד להבטיח את כספי ההשקעה של התובע במדינות אפריקה.. טוען התובע כי הנתבעים התחייבו לדאוג לכך שהעסקאות ייעשו בהדרגתיות בהעברת כספי השקעתו לקונגו לשיעורין, כל העברה בשווי של ק"ג אחד זהב עד לקבלת הזהב לאחריה, יועבר סכום נוסף כאמור. . בהתאם לקביעתי לפיה, יחיאל לא ידע בזמן אמת על העברת הכספים בעסקה השנייה ואף לא נטל על עצמו התחייבות כלשהי בעניינה וכפועל יוצא מכך, אין ליחיאל אחריות להעברת הכספים שלא לפי מנגנון התשלום, ככל שיוכח קיומו. . אף בנוגע להתחייבויות של עידו, לא מצאתי כי הוסכם בינו ובין שריקי על הפעלת מנגנון התשלום כתנאי להסכם ואף לא ניתנה התחייבותו להשבת מלוא כספי ההשקעה ככל שלא יכובד ויקוים אותו מנגנון ע"י פליצה. בתמליל השיחה מיום 5.12.12 (עמ 7 בנספח 19 לתצהיר של שריקי) נאמר: "שריקי: …כשאני אמרתי לך ש…כסף, אסור שקילו אחד, רק.. בכסף כאילו, שווי של כסף, רק קילו אחד נוסע לקונגו. הכל נשאר בשוויץ. עידו: אז תקשיב לי, אנחנו חוזרים עוד פעם על המטריה. מי שעשה את הבעיה.. שריקי: לא. אז בסדר, אני אומר את זה. עידו: מי שעשה את הבעיה, מי שעשה את הבעיה זה פליציה… " ובהמשך התמליל: . עידו: זה מה שהוא סיכם אתנו. אם הוא לא פעל נכון? שריקי: מי סיכם איתך? על מי אתה מדבר? עידו: פליצה נכון? פליצה. שריקי: כן אבל.. עידו: הוא סיכם איתנו. שריקי: עזוב את הסיכום בינכם, בין פליצה אליכם. אני כשאני דברתי איתך, ואמרתי לך.. "בשביל למנוע, אני לקונגו לא שולח את הכסף". אמרתי לך. אנחנו.. עידו: נכון שריקי: קונגו, הוא שולח כסף לקילו. יש עוד קילו, הוא שולח כסף לקילו. זה הכל. אז אני יודע אני מגובה. אבל הוא…עידו: יופי. עכשיו הוא לא.. שריקי: את כל הכסף הוא שלח, אני לא יודע מה הוא עשה. עידו: אז עכשיו איפה הבעיה, אצל מי הבעיה? איפה אתה רואה את הבעיה? אצל פליצה נכון? שריקי: כן. אבל אני.. אבל אני.. אני יודע. אתה הוצאת לו… הוצאתם לו איזה מכתב, להגיד לו "קילו בקילו", אמרת לו, הוצאת לו מייל, שיהיה מסודר כל ה…? הרי אני, אני מעביר לך את הבקשה, אתה צריך להעביר לו את הבקשה. אתה, חיליק, לא משנה. עידו: ודאי"… . מתוכן אותה שיחה אני למדה על קיומו של מנגנון תשלום עליו הוא ו/או יחיאל הודיעו לפליצה עובר לעסקה הראשונה. עם זאת, אין בתוכן השיחה ובדברי עידו משום הודאה על אחריותו לביצוע המנגנון ע"י פליצה אתו הם כלל לא נקשרו בהסכם כפי שהיטב היה ידוע לשריקי. שכן, הוצג לשריקי הסכם סנטאוריס בו לא נכלל מנגנון התשלום וללא דרישה של שריקי להתחייבות בנדון של פליצה כלפי הנתבעים. . גם אם הנתבעים 1-2 , או מי מהם, אמרו לשריקי עובר לעסקה הראשונה כי יעבירו לפליצה את בקשתו להעברת הכספים לפי מנגנון התשלום קרי: בהדרגתיות, אין בכך כדי להטיל עליהם אחריות לתוצאות הפרתו מצד פליצה בנוגע לעסקה השנייה. שכן, התובע ביכר להעביר את מלוא הכספים לחב סנטאוריס ו/או לפליצה מטעמה על דעת עצמו ולא על פי הוראה של הנתבעים בנדון. בהודעת מייל של שריקי לפליצה בנוגע לאותה העברה הנתבעים, אף לא היו מכותבים בה מקום בו התבקש אישורו על העברת הכספים ופרטים על צפי העסקה. שעה שהתובע פעל שלא באמצעות הנתבעים ברי, כי הם אינם אחראים להבטיח את ביצוע מנגנון התשלום משנודע להם בדיעבד על העברת הכספים. בנוסף, שריקי לא הורה, ביקש ואף לא אזכר בהודעת המייל לפליצה את קיומו של מנגנון התשלום לו הוא כפוף לפי שיטתו גם בעסקה השנייה. חשוב מכך, בתשובת פליצה למחרת היום, 28.07.12, הלה מודיע לשריקי כי הכספים הגיעו והכסף כבר נמצא בקינשסאה , קונגו, מה שמאיין את האחריות של הנתבעים לביצוע המנגנון משנודע להם בדיעבד על ההעברה. יוטעם כי שריקי, לא מוחה ולא מלין על אתר כנגד העברת מלוא הכסף לקונגו במענה להודעה של פליצה (וראו עדותו בעמ 36 שורות 19-25; עמ 36 שורה 2 עד עמ 37 שורה 3 1) ואף לא הציג הודעות מייל אוSMS בינו ובין פליצה כפי עדותו, מה שמערער את מהימנותו (עמ 39 שורות 24-29) על דרישתו לביצוע מנגנון התשלום גם בעסקה זו. . בנסבות אלו, שעה שהעסקה השנייה נולדה ונוצרה שלא באמצעות הנתבעים לא בכדי לא הועלתה טענה כנגדם לאי קיום מנגנון התשלום. הטענה הועלתה רק לאחר היוודע דבר היעלמות הכספים הרבה לאחר העברתם, בניסיון התובע בחוסר תום לב להטיל על הנתבעים את האחריות למחדליו הוא. מכל הטעמים לעיל, אין הנתבעים אחראים להעברת הכספים שלא על פי מנגנון התשלום. . בטרם חתימה אומר כי אף שעידו טוען במסגרת סיכומיו להיעדר אחריות לתוצאות העסקה השנייה נוכח התקשרות בין שריקי לסנטאוריס במהלך חודש ספטמבר 2012 בעסקה בהיקף של כ- 100,000 דולר, לא הוכח כי אכן נרקמה עסקה שלישית ביניהם. מה עוד, שעידו בעצמו (כמובא לעיל בשיחות שתומללו), מציע להביא את פליצה להסכמות במיתווים שונים ובלבד שיהיה בידיהם להשיב את ההשקעה לתובע. עידו משוחח עם שריקי על עסקה אחרת עם פליצה לאחר שעלה כבר חשש לגורל העסקה השנייה (נספח 18 לתצהירו של שריקי) מה שמתיישב עם גרסתו של שריקי לפיה הדברים לא הוסתרו ממנו והוא לא הביע התנגדות לכך ולא סייג את המשך הטיפול שלו בעסקה השנייה מחמת זאת (ראו גם נספח 6 לתצהיר של שריקי על הסכומים שהועברו באמצעותGFA). . כמו כן, בחודש ספטמבר בו נטען כי בוצעה העסקה הנוספת, טרם הוברר כי הכספים מהעסקה השנייה הלכו לטמיון. ולהיפך, עידו מנסה עדיין להשיגם מפליצה (כמובא במסרונים מחודש ספטמבר עד נובמבר 2012, נספח 9 לתצהיר של שריקי). מה עוד, שלא נסתרה גרסתו של שריקי לפיה הוא יידע את עידו על העסקה שפליצה ניסה לבצע בכספו וכי עידו אף הורה לו נוכח זאת , לתקן את סעיף ההוצאות (עמ 51 שורות 14-17) אף שהדבר לא הועלם מתצהירו של שריקי (נספח 1 לתצהיר, בהעברות לחב GFA ). . סוף דבר, לאור קביעותיי בדבר האחריות של הנתבע 1, עידו, לעסקה השנייה בשיעור הערבות שניתנה ממנו לתובע בהסכם המסגרת בשיעור של 10% מסכום העסקה ולא לכל סכום העסקה, אני מחייבת אותו בתשלום לתובע בסך של 115,767 ₪. לכך יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל ונדחית הדרישה לצירופם ממועד העברת הכספים לאור קביעותיי בנוגע להתנהלות התובע בעצמו בהעברת הכספים. . . לאור התוצאה , אני מחייבת את הנתבע 1 בהוצאות לאגרת בית משפט כפי חלקה היחסי בהתאם לשיעור הפיצוי עליו הוריתי וכן בשכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ש"ח. . . משדחיתי את התביעה כנגד הנתבע 2 ובהתחשב בהערותיי בעניינו בסעיף 68 לפסק הדין ובהחלטתי מיום 21.12.16 , אני מחייבת את התובע בהוצאות לטובתו בסך של 15,000 ₪. . עותק יישלח לצדדים. . ניתן היום, ח סיוון תשע"ח, 22 מאי 2018, בהעדר הצדדים.. . מרים ליפשיץ פריבס, שופטת




היה הראשון להגיב

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*


This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.