בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו | ת"א 58062-04-18 Guangdong Saiman Lnvestment Co. Ltd ואח נ מקס הנהלה ישראל בע"מ ואח תאריך : 21 מאי 2018

אתר המשפט

לפני כבוד השופטת נועה גרוסמן. המבקשות. .1 Guangdong Saiman Lnvestment Co. Ltd. .2 מיניסו ישראל בע"מ . ע"י ב"כ עו"ד ד"ר שלמה כהן, עו"ד שי ישראל ועו"ד חוסני זועבי . נגד. המשיבים. .1 מקס הנהלה ישראל בע"מ. .2 אורי מקס. .3 אבן צארלס ניומן. .4 אייץ.אי.די.איי. השקעות בע"מ. .5 דידו חגי. .6 בן ארצי את שבתאי בע"מ. .7 מתן שבתאי. .8 גלעד גיל בן ארצי. .9 תאי 20 השקעות. .10 ליאור קורסיה. ע"י ב"כ עו"ד יואל פרייליך ועו"ד בני אשכנזי . . החלטה. כללי:. 1."בא לשכונה בחור חדש" – רשת מיניסו הבינלאומית מבקשת לתקוע יתד במדינת ישראל, בה היא עדיין בלתי מוכרת. רשת מיניסו הינה רשת בינלאומית קמעונאית מוזלת שעיסוקה בשיווק מגוון רחב של מוצרים, לרבות כלי בית, ציוד משרדי, אביזרי אופנה, צעצועים וכו במחירים נגישים לכל כיס. . בנישה זו כבר פועלת במדינת ישראל רשת "מקס סטוק" המוכרת היטב לציבור הישראלי. אף היא רשת קמעונאית מוזלת הפועלת בתחומי מדינת ישראל בלבד שעיסוקה בשיווק מגוון רחב של מוצרים, לרבות כלי בית, ציוד משרדי, אביזרי אופנה, צעצועים וכו במחירים נגישים לכל כיס.. שתי הרשתות הללו ניצות ביניהן במסגרת ההליך הנוכחי שלפני, אודות סימן המסחר המאפיין ושיאפיין כל אחת מהן. . 2.מיניסו טוענת, כי סימן המסחר שלה אשר עימו היא מזוהה במדינות רבות על פני הגלובוס, הועתק באופן בוטה ע"י מקס סטוק בצורה שיש בה משום הטעית ציבור הצרכנים, גניבת עין, הפרת סימן מסחר וככלל מדובר בהעתקה פסולה ומטעה שיש לגדוע אותה לאלתר ולהעניק בגינה צו מניעה זמני כבר בשלב ראשוני ובטרם יקוים הדיון בהליך העיקרי. . לטענת מיניסו, גם הצרכנים הישראליים מכירים אותה מנסיעותיהם הרבות לחו"ל ועל כן אין לומר שסימן המסחר שלה אינו מוכר ע"י הציבור הישראלי. . 3.מקס סטוק טוענת מנגד, כי רשת מיניסו הינה רשת אלמונית לחלוטין במדינת ישראל. הציבור הישראלי אינו מכיר אותה כלל ואינו מזהה את הלוגו או את סימן המסחר שלה. לגרסת מקס סטוק, מיניסו מבקשת להקל את חדירתה לשוק הישראלי, דווקא דרך יצירת עניין תקשורתי, סביב עימות מלאכותי שמיניסו יוצרת בכוונת מכוון מול רשת מקס סטוק הותיקה והמוכרת בישראל. טענות השווא של מיניסו, כך לגרסת מקס סטוק, באשר לגניבת עין והטעיה של ציבור הצרכנים, נועדו לשמש רוח גבית למיניסו בחדירתה לישראל על חשבון המוניטין שצברה מקס סטוק. . כאסמכתא צרפו המשיבים כנספח 2 לתגובתם את הכתבות הבאות:. כתבה מאתר "כלכליסט" מיום 23.4.2018 : . "מיניסו בדרך לארץ: מקס סטוק גנבו לנו את הלוגו כנקמה". . כתבה מאתר news1 מיום 1.5.2018: . "רשת סינית נגד מקס סטור".. תיאור סימני המסחר הרלוונטיים להליך:. 4.הלוגו, סימן המסחר של מקס סטוק כפי שהיה מוכר בישראל משנת 2013 עד שנת 2015 היה מלבן כחול שעליו האותיות "MAX" באדום והספרות "10" או "20" בהתאמה, תלוי בגודל הסניף ובמגוון המוצרים הנמכרים בו, בין עשרה לעשרים ₪. על כך נרשמו סימני מסחר מב/1 ו- מב/2. . זוהי חזותו של מב/1:. מב/2 דומה בצבעים ובפונטים אך הוא בצורת ריבוע ולא בצורת מלבן, כאשר במקום הספרה 20 מופיעה הספרה 10.. 5.בשנת 2015 שינתה מקס סטוק את הלוגו ואת סימן המסחר שלה לסימן מסחר חדש. כיום בכל סניפיה היא מאופיינת בסימן מסחר של ריבוע אדום ובתוכו המילה "MAX" באותיות צהובות גדולות ותחתיה המילים "כאן קונים בכיף" באותיות אדומות על רקע לבן. סימן המסחר הנ"ל הוגש בישיבת יום 6.5.18 וסומן מש/1. . זוהי חזותו של מש/1:. 6.תיאור סימן המסחר של מיניסו, הרשום במדינות רבות על פני הגלובוס ואותו היא מבקשת להשיק בתחומי מדינת ישראל, הוא כדלקמן:. ריבוע אדום שבקודקודו ידית, כמעין שקית קניות ובתוכו המילה"MINI" בלבן, תחתיה המילה "SO" וצלמית סמיילי בצידה, גם כן בלבן. בשורה האחרונה מופיע כיתוב בשפת האם של המדינה הרלוונטית. לדברי מיניסו הכיתוב מופיע בשפות שונות: אנגלית, יפנית או ערבית לפי העניין. . מיניסו טענה כי סימן מסחר זה רשום על שמה ברחבי העולם במדינות רבות, כמפורט בנספח 9 לבקשה. . סימן המסחר האמור נרשם לטובתה במדינת ישראל, כמפורט בנספח 10 לבקשה וזאת עוד ביום 17.5.16.. זוהי צורת סימן המסחר של מיניסו, נשוא הבקשה: . 7.לטענת מיניסו, בסמוך לאחר שהודיעה כי בכוונתה לחדור לשוק הישראלי, וזיכתה בזיכיון זה את המבקשת 2, מיניסו ישראל בע"מ, פעלה מקס סטוק לשינוי סימן המסחר שלה, מש/1, באופן המקים דמיון חשוד ואף מטעה לסימן המסחר של מיניסו. מקס סטוק הגישה בקשה לרשום סימן מסחר חדש על שמה. לסימן מסחר זה, מתייחסת הבקשה מיום 30.4.18. . צורתו ריבוע אדום שבקודקודו ידית, כמעין שקית קניות ובתוכו המילה"MINI" בלבן, תחתיה המילה"MAX וצלמית סמיילי בצידה בצבע צהוב. בשורה האחרונה מופיע הכיתוב "מקסימום 20 ₪" בצבע לבן. זוהי דמותו:. 8.עובר להגשת הבקשה הנוכחית למתן צו מניעה זמני, קיימו הצדדים התכתבות ביניהם. ביום 9.4.18 הודיעה מקס סטוק במכתב למיניסו כי לפנים משורת הדין, היא תשנה את סימן המסחר המחודש שהיא מתכוונת להוציא, ללוגו אחר שלא יהווה כל סיכון ללוגו וסימן המסחר של מיניסו. יחד עם זאת, מקס סטוק לא צרפה לאותו מכתב מיום 9.4.18 עותק צילומי בצבע של סימן המסחר המחודש שהיה בכוונתה לבקש. רק בעקבות הגשת הבקשה לצו מניעה זמני, חשפה מקס סטוק את הלוגו המתוקן שלה במתכונתו המלאה והצבעונית. בגדר התיקון , מקס סטוק הסירה את אלמנט הידית מן הריבוע האדום והשמיטה את צלמית הסמיילי. נותר הריבוע האדום בתוכו בשורה העליונה המילה "MINI"בצבע לבן, תחתיה המילה "MAX" באותיות גדולות יותר בצבע צהוב ובשורה השלישית והאחרונה המילים "מקסימום 20 ₪" בצבע לבן.. זוהי דמותו של הלוגו המעודכן בו מבקשת מקס סטוק לאחוז עתה:. בעלי הדין:. 9.המבקשת 1 היא הבעלים של רשת miniso (להלן: "מיניסו"). . המבקשת 2 היא החברה הישראלית, עמה החליטה מיניסו להתקשר בהענקת זיכיון להפעלת סניפיה של רשת מיניסו בישראל (להלן: "החברה הישראלית").. המשיבה 1 היא הבעלים של הרשת הקמעונאות מקס סטוק (תיקרא להלן: "מקס סטוק").. המשיבים 2 ו- 3 אורי מקס ואבן צארלס ניומן הם מבעליה ומנהליה של המשיבה 1 (ייקראו להלן ובהתאמה ככל וידרש :"אורי מקס" ו"אבן ניומן").. המשיבים 4-10 הינם הזכיינים של הרשת. . השאלות המצריכות הכרעה:. 10.ההליך הנוכחי מציף לפתחו של בית המשפט את השאלות הבאות:. א.סוגיות מקדמיות – היקף הבקשה, שיהוי – האומנם ? תום לב – האומנם ?. ב.בחינה חזותית של סימני המסחר זה מול זה. . משמעות הדמיון החזותי ככל וקיים באספקלריית "המבחן המשולש". . האם קיימת עילת תביעה למבקשות?. ג.בחינת האלמנטים בתחום דיני הסעד הזמני, מאזן הנוחות, סיכויי התביעה והתאמה בין הסעד הזמני והסופי.. ד.פתרונות נוספים.. ה. סיכום והכרעה.. אבחן את השאלות אחת לאחת. . סוגיה מקדמית – היקף הבקשה:. 11.טרם אדרש לבקשה גופה, יש לבחון את הסוגיות המקדמיות.. סוגיה ראשונה שהעלתה מקס סטוק, כי הבקשה לצו מניעה זמני שהוגשה ביום 30.4.18 מתייחסת לגרסה הראשונה של סימן המסחר אותו ביקשה להחיל. הכוונה לגרסה של סימן המסחר עם הידית וצלמית הסמיילי.. ברם, עוד ביום 9.4.18 הודיעה מקס סטוק למיניסו, כי בדעתה לשנות את הלוגו האמור ולעצב במקומו לוגו חדש. הואיל ומקס סטוק חזרה בה מן הכוונה לשנות את הלוגו שלה ללוגו אליו מתייחסת הבקשה, טוענת מקס סטוק כי הבקשה הנוכחית אינה אקטואלית עוד. . על כך משיבה מיניסו , כי מקס סטוק לא צרפה למכתבה מיום 9.4.18 עותק צבעוני של הגרסה המעודכנת של הלוגו החדש. לפיכך, לא היה באפשרותה לבחון את גרסתה של מקס סטוק כי מדובר בשינוי מהותי ובשינוי בכלל. מיניסו מוסיפה, כי נוסח הבקשה כפי שהוגשה רחב דיו כדי לכלול בתוכה גם את הלוגו החדש והמעודכן. . 12.בהקשר זה, אני מקבלת את עמדתה של מיניסו. אני סבורה כי אילו הייתה מקס סטוק מצרפת למכתבה מיום 9.4.18 עותק צבעוני של הלוגו המעודכן, הייתה דרכם של כל הנוגעים בדבר קלה ביותר. מיניסו לא הייתה מגששת את דרכה באפלה, והייתה יודעת להתייחס פרטנית ללוגו המעודכן. במצב הדברים שהתהווה מיניסו לא הייתה יכולה לדעת בוודאות כי מקס סטוק אכן משנה את הלוגו שלה. מיניסו גם לא הייתה יכולה לדעת בוודאות האם הלוגו המעודכן שמקס סטוק מכוונת אליו, אכן שונה מהותית מן הלוגו של מיניסו. נתון זה נודע לה רק עם הגשת הבקשה, וקבלת תגובתה של מקס סטוק אליה צורף עותק צבעוני של הגרסה המעודכנת של הלוגו. . הגשת הבקשה הנוכחית לצו מניעה זמני, הייתה אפוא נחוצה מבחינת מיניסו, שכן רק באמצעותה זכתה לקבל לידיה עותק צבעוני של הלוגו המעודכן מטעם מקס סטוק. . 13.עוד אני סבורה, כי לשון הבקשה כפי שהוגשה ע"י מיניסו, אכן רחבה דיה כדי לכלול גם התייחסות ללוגו המעודכן שמציגה מקס סטוק עתה. . ניתן לקרוא לתוך לשון הבקשה הקיימת, גם התייחסות ללוגו המתוקן של מקס סטוק. כפי שנאמר בפסקאות א ו-ב לבקשה, תכליתה: "לצוות על המשיבים לחדול ולהימנע, במישרין או בעקיפין, בעצמם או באמצעות אחרים, מכל שימוש בסימן המפר ו/או בכל סימן אחר הדומה עד כדי הטעיה לסימן המסחר של המבקשת 1 בכל שפה שהיא…". וכן: "להורות למשיבים להסיר כל שילוט ו/או חומרי פרסום וקידום מכירות (לרבות שילוט חיצוני ו/או פנימי, תוויות, שקיות, אריזות ממותגות, עלונים וכו) הנושאים את הסימן המפר ו/או כל סימן אחר הדומה עד כדי הטעיה לסימן המסחר של המבקשת 1;" (ההדגשה שלי – נ.ג.).. מכאן אני מוצאת, כי לשון הבקשה המקורית כוללת גם את הלוגו המתוקן של המשיבים.. 14.עוד אומר, כי יש לבחון את הבקשה גם על פי תכליתה. תכלית הבקשה היא למנוע הטעיה של ציבור הצרכנים, הפרת סימן מסחר רשום של המבקשות, גניבת עין, פגיעה במוניטין. ככל ואלמנטים אלו קיימים לדעת המבקשות גם בלוגו המתוקן שעיצבו המשיבים לאחר מכן, הן זכאיות להביא את עניינן בפני בית המשפט גם במסגרת הנוכחית ללא צורך להטריח אותן ואת כלל הנוגעים בדבר, בהגשת בקשה חדשה.. סוגיה מקדמית – שיהוי האומנם:. 15.בסעיף 38 לתגובה העלו המשיבים טענת שיהוי. לדידם, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר של שלושה חודשים לפחות, בהם היו המבקשות מודעות היטב לכוונתה של מקס סטוק לשנות את סימן המסחר שלה. להלן אבחן טענה זו. . 16.סוגיית השיהוי ומשמעותה בתביעות מתחום הקניין הרוחני הוסברה היטב על ידי כב השופט בנימיני במסגרת ת.א. (ת"א) 2960/00Gianni Versace S.p.A נ ורסצה 83 בע"מ (פורסם בנבו, 9.8.09):. "ההלכה בתחום הקניין הרוחני (ולא רק בו) היא, כי בעל זכות קניין רוחני המגלה שתיקה ממושכת נוכח הפרה מתמשכת של זכותו הידועה לו – יהא מנוע מלתבוע בגין הפרה זו; התנהגות זו עולה כדי ויתור על הזכות (acquiescence). כל זאת בתנאי שמעבר לשיהוי ולידיעה על ההפרה, היה מצג של בעל הזכות, באמירה או בהתנהגות, לפיו מעשי הנתבע אינם מהווים בעיניו הפרה, או שהוא איננו מתנגד להפרה, והוכח שהנתבע הסתמך על מצג זה ופעל לפיו (ראה: ע"א 689/69 תריסול בע"מ נ קובובי, פ"ד כח(1) 75; ת.א. (ת"א) 33825/85 בלאס נ מפעלי מתכת נען, פ"מ תשנ"ג א 177; ת.א. (ת"א) 2284/83 הנ"ל בענין הידרופלן, עמ 138-139 והאסמכתאות המצוטטות שם; ת.א. (ת"א) 3825/85 בלאס נ נען מפעלי מתכת, פ"מ תשנ"ג א 17, 214-215). כלל זה יחול רק כאשר השיהוי מבטא בצורה ברורה השלמה עם ההפרה: בנסיבות אלו מושתק בעל הזכות מלתבוע את המפר, אם האחרון סמך על המצג של הסכמה ושינה מצבו לרעה (לגבי הדין האנגלי ראה ספרו הנ"ל של Cornish, בעמ 75 פסקה 2-63)." (שם, סעיף 43).. כן ראו החלטת כב השופטת מרים נאור (כתוארה אז) ברע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ קליל תעשיות בע"מ, סעיף 11 (פורסם בנבו, 28.6.10):. "שיהוי בהגשת הבקשה חותר תחת הטענה בדבר הדחיפות הנטענת, ויש בו משום ראיה לסתור את טענות מבקש הסעד בדבר חיוניותו ונחיצותו המיידית עבורו"…. 17.בענייננו, במעמד הדיון ביום 6.5.18 הסתבר כי המהלכים בין הצדדים היו דינאמיים ונמשכו ממש עד למועד הדיון. כאמור רק ביום 9.4.18 שיגרה מקס סטוק למבקשות את המכתב נספח 1 לתגובה לפיו בדעתה לערוך שינויים בלוגו.. בנוסף, השילוט בחנויות מקס סטוק השתנה והתעדכן גם לאחר הגשת הבקשה ובפער הזמנים עד להמתנה לדיון. העד מטעם מקס סטוק, מר אליעזר קפלן, ציין כי הסרת השלטים נעשתה במהלך חודש אפריל (ראו עמ 10 לפרוט מיום 6.5.18 ש 4 וכן ש 30-31). כמו כן העיד מר קפלן, כי "רק ביום חמישי או רביעי האחרון" (הדיון התקיים ביום ראשון בשבוע) השתנה המצב באופן סופי בחנות האחרונה של מקס סטוק בסניף אלנבי תל-אביב (ראו עמ 11 לפרוטוקול מיום 6.5.18 ש 1-6). . זאת ועוד, רק בבוקר הדיון עצמו הסתבר, כי המשיבים משכו את בקשתם לרישום סימן מסחר לפי הלוגו המחודש. . (ראו דברי ב"כ המשיבים בפרוטוקול מיום 06.05.18, שם בעמ 18 ש 1-4). . 18.בנסיבות אלה, הטענה כי קיים שיהוי בהתנהלות המבקשות משום שלא נחפזו בהגשת בקשתן מיד לאחר הגשת הבקשה לרישום סימן המסחר של מקס סטוק אצל רשם סימני המסחר, אלא המתינו כשלושה חודשים, אינה מחזיקה מים. הדינמיקה של ההתרחשויות מעידה כי המצב השתנה תוך כדי תנועה אפילו עד לבוקר הדיון עצמו. . בהקשר זה אני מקבלת את עמדת מיניסו, כי המועד ממנו יש למנות את הגשת הבקשה, אינו המועד בו הוגשה הבקשה לרשם סימני המסחר שלושה חודשים קודם לכן, אלא החל ממועד משלוח מכתבה של מקס סטוק 9.4.18 ואולי אף מאוחר יותר. . בשים לב לכך, הבקשה לא הוגשה בשיהוי וטענת סף זו נדחית.. סוגיה מקדמית – תום לב:. 19.אחד האלמנטים החשובים בתחום הסעדים הזמנים הוא ניקיון כפיים ותום לב. לכך חשיבות גם בתחום סימני המסחר ולו מבחינת הנתבע.. אני רואה טעם לפגם בהתנהלותה של מקס סטוק.. ראשית, הצהרתה במכתב מיום 9.4.18 על שינוי מבלי לצרף עותק צבעוני של אותו שינוי.. שנית, משיכת הבקשה לרישום הגרסה הראשונה של גרסת המסחר מבלי ליידע את מיניסו. רק בישיבת יום 6.5.18 נודע למעשה למיניסו כי מקס סטוק משכה את בקשתה לרישום סימן המסחר. . מיניסו טענה, כי התנהלות זו גרמה עבודה משפטית מיותרת ורבה (ראו עמ 17 לפרוטוקול מיום 6.5.18 ש 25-27). לעומת זאת, מקס סטוק סברה, כי מדובר בצעד פורמאלי גרידא שלא הצריך מסירת הודעה. . לטעמי, היה מקום שמקס סטוק תודיע למיניסו על משיכת הבקשה לרשם סימני המסחר ומסירת הודעה אגב הדיון בבקשה לצו מניעה זמני ביום 6.5.18, לא הייתה במקומה וגרמה למיניסו טרחה ועבודה מיותרת.. ככלל, נראה כי היה מקום ליתר שקיפות מצד מקס סטוק כלפי מיניסו בביצוע המהלכים נשוא ההליך. אני נזהרת מלומר כי מדובר בחוסר תום לב מהותי היורד לשורש ההליך ומצדיק כשלעצמו מתן הצו, אך התנהלות זו אינה מיטבית.. בחינה חזותית של סימני המסחר זה מול זה:. 20.לאחר שסולקו מן הדרך השאלות המקדמיות, אבחן את לב ההליך והוא חזותם של סימני המסחר, מיניסו מול מקס סטוק. . אני מוצאת, כי סימן המסחר הקודם שביקשה מקס סטוק לרשום אצל רשם סימני המסחר, נספח 18 לבקשה המקורית, דומה משמעותית לסימן המסחר של מיניסו. אומנם, מקס סטוק טענה כי שינתה את הגרסה הקודמת רק מפני השלום ולא באופן מהותי ולכן הסירה את הסמיילי ואת הידית. מקס סטוק בכשרונה כי רב הביאה דוגמאות של סימני מסחר אחרים בהם נעשה שימוש באלמנטים אחרים של ריבוע אדום, סימן ידית, המילה "MINI":. המילה "MINI" מופיעה בהרכבים מסחריים רבים ומגוונים, כגון "MINI ME" ו- "IPAD MINI". . המוטיב של שקית הקניות מופיע בסימני מסחר בינלאומיים וישראליים שונים. . אף על הרקע האדום והצבע הלבן, אין למבקשות מונופולין.. 21.אך, כל אדם שעיניו בראשו יראה כי הצירוף של כל האלמנטים הללו בסימן המסחר של מיניסו, הופך אותו לייחודי. הסרת הידית וסימן הסמיילי לא הייתה מחווה גרידא מצד מקס סטוק אלא הכרח בל יגונה. הדברים הללו נאמרים אגב אורחא, שכן מקס סטוק שינתה את הלוגו וההתייחסות בהחלטה הנוכחית תהא לגרסה המעודכנת של הלוגו, ולא לגרסה הקודמת. . 22.אשר ללוגו המעודכן שיצרה מקס סטוק : אני קובעת כי מבחינה חזותית, הדמיון בין סימן המסחר הרשום של מיניסו, לבין הגרסה המעודכנת בסימן המסחר של מקס סטוק שריר וקיים גם לאחר הורדת סימן הידית וצלמית הסמיילי. הדמיון האמור, עשוי לטעמי לגרום בלבול אצל ציבור הצרכנים. גם אם אין כאן כוונת הטעיה, נושא שיש לבחון בראיות בהליך גופו, עצם קיומו של הדמיון הוא בעייתי מבחינת מקס סטוק. . המבחן המשולש:. 23.המבחן המשולש שהוגדר בפסיקה, בודק את האלמנטים הבאים:. א.מידת הדמיון של הסימנים במראה ובצליל.. ב.מידת החפיפה בקהל הלקוחות ובסוג הסחורה.. ג.יתר נסיבות העניין. . בשורה של פסקי דין נבחנה ההשוואה בין סימני מסחר כאלה ואחרים כאשר בית המשפט הפעיל את המבחן המשולש האמור. . 24.בפרשת רע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ רב בריח (08) תעשיות בע"מ, ניתן מפי כב השופט א גרוניס (כתוארו אז) (פורסם בנבו 12.1.10), קבע בית המשפט כי הפרה של סימן מסחר היא שימוש בו על ידי מי שאינו זכאי בכך. המבחן לקיומה של הפרה, כאשר אין המדובר בסימן זהה, הוא מבחן הדמיון המטעה. היינו יש לבחון האם הסימן המפר דומה לסימן הזכאי להגנה, עד כדי קיומו של חשש סביר להטעיה של הציבור. לצורך בדיקת הדמיון המטעה פיתחה הפסיקה שלושה מבחנים עיקריים, שזכו לכינוי "המבחן המשולש": מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות בחוג הלקוחות ומבחן יתר נסיבות העניין. . 25. המבחן לקיומו של דמיון מטעה בעילה של הפרת סימן מסחר זהה בעיקרו לזה הנוהג לגבי יסוד ההטעיה בעוולת גניבת העין. עם זאת קיים הבדל חשוב בין שתי העילות. בעילה של הפרת סימן מסחר נעשית השוואה בין הסימנים בכללותם, אולם במנותק ממכלול הפעילות של הנתבע. לעומת זאת, בעוולת גניבת העין מושא הבחינה הוא התנהלותו הכוללת של הנתבע. השאלה הנבחנת היא, האם יש בהתנהלות זו בהתחשב בכל רכיביה כדי להקים חשש סביר להטעיית הציבור.. 26. שם ברע"א 6658/09 פסקה 9 קבע בית המשפט: . "אין די בכך שקיימים הבדלים מסוימים בין שני הסימנים כדי להביא למסקנה כי לא קיים דמיון מטעה. בהקשר זה חשוב להדגיש שתי נקודות: האחת, הבחינה האם קיים דמיון מטעה בין שני סימני מסחר אינה נעשית בהכרח כאשר שני הסימנים מוצבים זה לצד זה. החשש להטעיה, שמפניו מגנים דיני סימני המסחר, כולל גם מצב בו נחשף הצרכן לשני הסימנים בנפרד ובמועדים שונים. על כן, גם אם כאשר מוצבים שני הסימנים זה לצד זה קיימים ביניהם הבדלים לא קטנים, אין בכך כדי לשלול את המסקנה כי קיים דמיון מטעה. זאת כאשר קיים חשש סביר להטעיה אם ייחשף הצרכן לסימנים בהזדמנויות שונות".. דהיינו, כאשר ביסוד שני הסימנים ניצב רעיון זהה, אף אם עיצובו הגרפי שונה כך שקיים חשש סביר כי הצרכן יטעה לחשוב שהסימן המפר הוא וריאציה או חידוש של הסימן המוגן, עשוי להיקבע דמיון מטעה. המבחן הוא האם קיים חשש שהצרכן הסביר יטעה לחשוב שמקורם של שני הסימנים אחד הוא.. 27.בפרשת רע"א 8236/15 LEAPFROG נ SONY, ניתן מפי כב המשנה לנשיאה (כתוארו אז) השופט א רובינשטיין (פורסם בנבו, 26.12.15), נעשה שימוש ב"במבחן המשולש". כדרכו הידועה צירף לכך כב השופט גם את מבחן "השכל הישר שאין להדירו מכל הכרעה". הבכורה ניתנת על פי דין למבחן הראשון של המראה והצליל שהוא המבחן המרכזי. אמנם במקרה הספציפי שם הגיעו סגנית רשם הפטנטים ובית המשפט המחוזי לתוצאות סותרות. . "אולם כבר נפסק בעבר כי "די במצב זה של תהיה שמא יש איזה קשר בין הסחורות המסומנות בשני הסימונים כדי לפסול את הסימן השני" (בג"צ 197/51 קוקה קולה נ השותפות ויטה והרשם הכללי פ"ד ח(2) 772, 783 (1954), בפסק דינו של השופט – כתארו אז – לנדוי; וראו גם ע"א 3975/10 [פורסם בנבו] (2011) בפסקה 5 וההפניות שם (להלן עניין פיליפ מוריס))". . נפקא מינא לענייננו, כי ככל וקיים דמיון בין שני הסימנים, גם אם אינו מובהק ויוצר אך מצב של תהיה, יש בו כדי לפסול את הסימן השני. . 28.בעניין רע"א 1598/16 בריל אאוטלט אילת בע"מ נ ביג מרכזים מסחריים, ניתן מפי כב השופט נ סולברג (פורסם בנבו, 11.4.16) (להלן: "עניין ביג"), בחן בית המשפט את השאלה האם על המבקשים להימנע מלעשות שימוש בסימן המסחר "BIG" ובמילה זו בעברית ובאנגלית לבד או בצירוף מילים נוספות, ביחס לחנות או מרכז קניות. כאשר נטען, בדומה לענייננו, כי המלים "BIG" ו-"OUTLET" הינן בבחינת שמות גנריים אשר יש להעניק להם הגנת קניינית חלשה. בית המשפט סבר כי כאשר הציבור הרחב מזהה את המילה "BIG" הצבועה באדם כקשורה לעסקיהם של המשיבות, אין מקום לטענה זאת. בית המשפט העליון אישר את הקביעה האמורה. . הדברים שנאמרו שם הולמים את ענייננו, ככל שהדבר מתייחס למילה "MINI" בפונט זהה ובצבע לבן על רקע אדום.. 29.בדומה לכך, נקבע ברע"א 104/17 יהודה מלכי נ המועצה ליצור צמחים ולשיווקם – ענף ההדרים, מפי כב השופט נ הנדל (פורסם בנבו, ניתן ביום 19.11.17), כי הכינוי "JAFFA" משולב בתודעת הציבור עם פרי ההדר. לפיכך שימוש במילה "JAFFA", גם אם נסמכת אליה מילה אחרת, עשוי ליצור הטעיה בציבור העולה כדי תיאור מסחרי כוזב. על כן, נקבע כי יש להעניק הגנה לכינוי זה גם כשאין הוא מציין פירות הדר. . בשינויים המחויבים כוחה של אמירה זו יפה גם בענייננו.. 30.בפסק דין שניתן אך לאחרונה, רע"א 1065/18, רע"א 1521/18 רשת חנויות רמי לוי שיווק השקמה 2006 בע"מ ואח נ BARILLA, ניתן מפי כב השופט נ סולברג (פורסם בנבו, 22.4.18) (להלן: "עניין ברילה"), בחן בית המשפט העליון את הסימנים הנטענים להיות דומים בעין אובייקטיבית. נבחן שם יסוד המוניטין יחד עם סיכויי התביעה.. וכך נאמר בפסקה 30 של פסק הדין:. "יתר על כן, עצם קיומו של דמיון רב בין האריזות מהווה לכאורה אינדיקציה לרכישת מוניטין על-ידי ברילה (ע"א 307/87 מ. וייסברוד ובניו נ ד.י.ג. ביח"ר למצרכי חשמל בע"מ, פ"ד מד(1) 629, 633 (1990)). אכן, העתקה כשלעצמה איננה ראיה מכרעת לרכישת מוניטין, לבטח כאשר באלמנטים פונקציונליים עסקינן, אולם בנסיבות מסוימים יש בה כדי לחזק את המסקנה שהמוצר המועתק רכש הוקרה והכרה בקרב קהל הצרכנים (ע פרידמן סימני מסחר כרך ראשון 232 (מהדורה שלישית, 2010); להלן: פרידמן – סימני מסחר)".. גם בנוגע ליסוד ההטעיה קבע בית המשפט מסמרות באמרו שם בפסקה 32: . "המבחן להוכחת יסוד ההטעיה הוא מבחן אובייקטיבי, במסגרתו נבחן קיומו של חשש סביר לכך שצרכן יטעה וירכוש את מוצרו של הנתבע, בעוד הוא סבור כי הוא רוכש את מוצרו של התובע, או מוצר הקשור למוצרו של התובע (עניין אנגל, פסקה 24). לצורך הוכחת יסוד זה לא נדרש להוכיח כוונת הטעיה, ולא נדרש להראות קיומה של הטעיה בפועל (שם). כאמור, מקובל לבחון קיומו של חשש סביר להטעיה באמצעות המבחן המשולש, המורכב משלושה מבחני משנה: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורה וחוג הלקוחות; ושאר נסיבות העניין".. בהמשך פסק הדין (פסקאות 33-35), בוחן בית המשפט את מבחני סוג הסחורה וחוג הלקוחות שהינם זהים וכן את מבחנים המראה והצליל. הדברים האמורים שם יפים בשינויים המחויבים גם לענייננו. גם בעניינם של הצדדים שלפני, נראה כי סוג הסחורה וחוג הלקוחות זהים בעיקרם. מדובר ברשתות קמעונאיות למוצרי צריכה דומים, מוצרים של כלי בית וכדומה שאינם יקרים ואיכותיים, אלא מכוונים לציבור הרחב. נוכח גובה המחיר, סביר להניח כי פרק הזמן המוקדש לבחירתו של המוצר קצר יחסית ומידת תשומת הלב של הצרכן, לנוכח עומס הגירויים הרב המקיף אותו מכל עבר, אינה גבוהה. . כאשר מעמידים את הסימנים של כל צד, זה מול זה, הרי שמבחן "המראה והצליל" מלמד כי קיימים קווי דמיון רבים אשר נקודות השוני, גם בפורמט המתוקן של הלוגו, אינן מעמעמות אותו באופן מספק. הדמיון החזותי אכן מקים לכאורה חשש סביר להטעיית כלל הצרכנים.. 31.לדידי, אלמנט "שאר נסיבות העניין", ככל שהדבר נוגע לדמיון החזותי, תומך בעמדת מיניסו. . מקס סטוק שינתה את סימן המסחר שלה כמה וכמה פעמים. בשנת 2013 היה הרקע כחול והמילה "MAX" הייתה בצבע אדום והספרות "10" או "20" בלבן, מוצגים מב/1 ו-מב/2. משנת 2015 ועד לאחרונה, סימן המסחר הינו מש/1 – המילה "MAX" בצהוב על רקע אדום והתוספת "כאן קונים בכיף" באותיות אדומות על רקע לבן. . זאת ועוד, אין להתעלם מן העובדה, כי רק עם כניסתה הצפויה של רשת מיניסו לישראל שינתה מקס סטוק את סימן המסחר ו/או את הלוגו שלה, ללוגו המכיל אלמנטים דומים לאלמנטים של סימן המסחר של מיניסו. . העד אליעזר קפלן הסביר בעמ 7 לפרוטוקול מיום 6.5.18 בין הש 17-22, כי רשת מקס סטוק החליטה לעשות שימוש במילים "MAX" ו- "MINI" כדי לבדל בין חנויות קטנות לחנויות גדולות, תוך עריכת משחק מילים על שמו של הבעלים, המשיב 2 אורי מקס. . משחק המילים הזה לא מצא ביטוי עד כה בסימני המסחר של מקס סטוק. סמיכות הזמנים בין הרצון להשתמש בו לבין כניסת רשת מיניסו לישראל אומר דרשני ומעלה תהיות. במיוחד לאחר שאחד מבעליה של מקס סטוק, אבן ניומן, התמודד במכרז לקבלת הזכיינות להפצת מיניסו בישראל והפסיד (ראו תצהירו של מר גונן כהן מטעם המבקשות מיום 26.4.18, סעיפים 15-16; ראו עדות של מר קפלן, עמ 6 לפרוטוקול מיום 6.5.18 ש 1-7).. 32.בע"א 1248/15 פישרפרייס ומטאל נ דוורון – ייבוא וייצוא בע"מ (ניתן בהרכב השופטים כב המשנה לנשיאה (כתוארו אז) השופט א רובינשטיין, ח מלצר וע פוגלמן) (פורסם בנבו, 31.08.17)), שם בפסקה ע"ז, ציין כב השופט רובינשטיין: . "תכליתו של ההסדר הקבוע בפקודת סימני מסחר תחילה: מחד גיסא, הגנה על הציבור מפני הטעיה; מאידך גיסא, הגנה על היחיד מפני פגיעה בקניינו ובמוניטין שרכש".. ובהמשך, בפסקה ע"ח:. "פקודת סימני מסחר קובעת משטר של אחריות מוחלטת ובעת בחינת הפרתו של סימן מסחר רשום יש לבחון את השימוש בסימן מסחר ולא את כוונת המפר להטעות את ציבור הצרכנים".. 33.מן האמור ולאחר שעיינתי בנימוקי הצדדים ובחנתי את סימני המסחר זה מול זה, תוך יישום המבחנים שאומצו בפסיקה, אני קובעת באופן הלכאורי הנדרש, כי יש ממש בטענות מיניסו להפרת סימן המסחר שלה על ידי מקס סטוק באמצעות שימוש בלוגו של האחרונה, הן זה הראשוני שהוצג במסגרת הבקשה על ידי מיניסו, והן זה העדכני-החדש.. איני סבורה כי, כטענת מקס סטוק, הלוגו המעודכן שהוצג על ידה מפיג את החשש מהפרת סימן המסחר של מיניסו. זאת, מאחר שלטעמי הלוגו שבו מבקשת מקס סטוק לעשות שימוש מכיל אלמנטים אשר בצירופם יחדיו מעלים דמיון רב לסימן המסחר של מיניסו באופן שאינו מאפשר הותרתו כפי שהוא, לפחות עד תום בירור התביעה העיקרית.. לאור זאת, סבורה אני כי במצב הדברים הקיים, קיימת למיניסו עילות תביעה לכאורה כלפי מקס סטוק בגין הפרת סימן מסחר ואולי אף בגין גניבת עין. בסייג כי הכל נאמר לצורך השלב המקדמי שעניינו צו מניעה זמני.. מאזן הנוחות:. 34.כידוע, אין די בהוכחת קיומה של עילת תביעה לכאורה ויש לבחון גם את אלמנט מאזן נוחות כאשר ההכרעה בבקשה לסעד זמני נעשית תוך איזון וקיום זיקת גומלין בין שני רכיבים אלה. ככל שגובר השיקול האחד פוחת בהתאמה משקלו של השיקול השני. . ראו לעניין זה דברי בית המשפט העליון, מפי כב השופט נ סולברג, ברע"א 910/15 נסטלה נ אספרסו קלאב (ניתן ביום 12.05.15 (פורסם בנבו)) שם, בפסקה 22:. "דרך בחינתן של בקשות לסעד זמני כגון דא הרי היא ידועה: בחינת סיכויי התביעה ומאזן הנוחות בין הצדדים, כמו גם שיקולי צדק כלליים, הכל לפי נסיבות העניין".. בהמשך לאחר שסוקר בית המשפט את נסיבות המקרה הוא מציין שם בפסקה 27: . "מאזן הנוחות בין הצדדים הוא אפוא שיכריע את הכף".. 35.אין לשכוח כי לפנינו בקשה לצו מניעה זמני שעניינה הגנה על זכות קניין של המבקש – סימר מסחר רשום. אחת המטרות של הליך לצו מניעה בתביעה להפרה של סימן מסחר היא לחסום ולמנוע את המשך הפגיעה בזכויות הקנייניות של בעל סימן המסחר. . (ראו עו"ד פרידמן בספרו, שם בעמ 930-931).. בהקשר לענייננו, נשאלת השאלה מהו הנזק שייגרם למיניסו, אם הסימן העדכני של מקס סטוק יישאר על כנו עד להכרעה בתביעה העיקרית, זאת לעומת הנזק שייגרם למקס סטוק, אילו הסימן ישונה/יוחלף באופן שאינו מפר לכאורה. . 36.מיניסו פועלת בתחום קמעונאות עממית בחו"ל, במדינות רבות וצרפה אסמכתאות לכך בנספחים 1 ו- 2 לבקשתה.. לטענתה, המוניטין אותו צברה בחו"ל מוכר גם לתושבי ישראל, שכן אלה אינם מתנזרים מנסיעות לחו"ל ושם הם נחשפים לחנויותיה. . מיניסו טוענת כי המשיבים חפצים "לקחת נתח מהצלחה של מיניסו על ידי העתקת סימן המסחר שלה" (ראו עמ 17 לפרוטוקול מיום 6.5.18 ש 12-15).. 37.גם אם אכן מיניסו החלה בתהליך כלשהו לנקוע יתד של עסקיה בישראל, הרי אין מחלוקת כי מיניסו טרם מקיימת פעילות עיסקית בארץ. . מיניסו לא הציגה ראיות כי בעת הקרובה עתיד להיפתח סניף שלה בארץ, לא הוצג חוזה שכירות או מכירה של חנות, אפילו לא לצורך פתיחת סניף ראשון. מכאן, בהעדר פעילות עיסקית בשלב הנוכחי, קשה לומר כי ייגרם למיניסו נזק מיידי כתוצאה משימוש בלוגו החדש של מקס סטוק בסניפיה.. 40.בשלב הדיוני הנוכחי אין לומר כי מיניסו הוכיחה ולו לכאורה, כי הציבור הישראלי מכיר ומזהה את הסימן המסחרי שלה, בצורה מובהקת עמה. . המלומד, עו"ד פרידמן, מציין בספרו בהקשר זה, שם בעמ 789:. "בכדי ליהנות מההגנה הרחבה, נדרש בעל סימן המסחר להוכיח שהסימן מוכר היטב בעיני הצרכן הלאומי במדינת ישראל… במקביל, ישנם סימני מסחר מוכרים היטב במדינות מסוימות, שלא יוכרו כסימני מסחר מוכרים היטב בישראל. המבחן איננו קיומה של פעילות בשוק הלאומי, אלא מידת ההכרה בסימן בקרב הציבור הישראלי…". 38.בנוסף, רשת מקס סטוק היא רשת ישראלית ותיקה ומוכרת, רשת צומחת בעלת מוניטין: "מקס מוכרת היטב בחברה הישראלית, אין אדם שאינו מכיר…" (עמ 14 לפרוטוקול מיום 6.5.18 ש 27-30) ובהמשך : "אני לא שמעתי על רשת מיניסו. ולבוא ולהגיד שהמוניטין שלה בציבור הישראלי כל כך מבוסס וידוע וירצה להתכתב עם לוגו של חברה שלא ביצעה את החדירה שלה לארץ, זו אמירה שלא מתיישבת עם ההיגיון וזקוקה להוכחה" (ראו עמ 15 לפרוטוקול מיום 6.5.18 ש 1-4).. 39.מן העבר השני, אין לשכוח כי הבקשה לצו מניעה דכאן צופה פני עתיד ולא פני הווה. מן הראיות שמיניסו צרפה לתצהירו של מר גונן מטעמה, שוכנעתי כי מדובר ברשת ותיקה ומוכרת בעולם כולו, גם אם לא בישראל. הדעת נותנת כי סימן המסחר של מיניסו המופץ בארצות רבות, אשר רשום גם בישראל, הוא סימן מסחר המאפיין את חנויותיה ברחבי תבל. . בהתחשב במצב הדברים הנוכחי, כפי שפורט לעיל, יטען הטוען כי אם לא נמנע ממקס סטוק את השימוש בסימן המסחר החדש שאימצה לעצמה לאחרונה, כולל זה המתוקן ללא הידית והסמיילי, לפחות עד לתום בירור התביעה, עלול להינזק בעתיד, המוניטין שמיניסו רכשה לעצמה ברחבי העולם ואותו היא מבקשת להקים ולמסד גם בישראל. . אסכם סוגיה זו ואומר כי הסיטואציה אינה צופה פני עבר, אפילו לא פני הווה, אך היא צופה פני עתיד. כאשר תיפתחנה חנויות מיניסו בישראל, זכאית המבקשת 2 מיניסו ישראל, לעשות שימוש בסימן המסחר הבינלאומי של הרשת מבלי שתושווה לחנויות של המתחרה הישראלית מקס סטוק. . 40.אם נבחן זאת במשקפיים פשטניים, הרי לטעמי, את השאלות "מי היה כאן קודם?" ו- "מי זכאי להגנה?", יש לבחון בראי כלל הנסיבות.. מיניסו הייתה הראשונה לעשות שימוש בסימן המסחר הספציפי, או למצער באלמנטים המאפיינים אותו יחדיו, היא – ולא מקס סטוק – רשמה סימן מסחר בישראל.. לפיכך ראוי שתזכה להגנה עליו. . בעולמנו הגלובלי, מיתוג בינלאומי הוא רב חשיבות לא פחות ואולי אף יותר ממיתוג מקומי. ישראל היא מדינה שחרתה על דגלה את חופש התנועה, ראו הוראות סעיף 6 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. . מידיעה שיפוטית, אזרחי ישראל אכן מרבים לצאת לעולם הגדול והם מכירים ומוקירים מותגים בינלאומיים. גם אם רשת מיניסו אינה מוכרת להם היום – ומוצרי בית אינם בהכרח המוצר הראשון שהטייל הישראלי המצוי מחפש בטיוליו לחו"ל – הרי חזקה כי כאשר הרשת תקנה אחיזה בישראל, המותג הבינלאומי יהיה בעל משמעות עבור הצרכן הישראלי. המוניטין שצברה מיניסו עד היום בארצות ניכר, אמנם אינו מוכר היום באופן אבסולוטי במדינת ישראל, אך בראיה עתידית עם כניסת רשת מיניסו לארץ, עשוי להיות בר תוקף גם בישראל. . 41.אין להתעלם מעמדת מקס סטוק, לפיה מיניסו מבקשת לחדור לישראל ולקיים מתקפת יחסי ציבור על גבה. מקובל עלי כי נכון להיום, מקס סטוק היא רשת מוכרת יותר בישראל מאשר מיניסו. אך האם מצב זה יישמר בעתיד ? . דומה כי מקס סטוק עצמה אינה בטוחה בכך, שכן אחרת לא הייתה מתמודדת על הזכיון של מיניסו (באמצעות השותף מר אבן ניומן); אחרת לא היתה טורחת לשנות את סימן המסחר שלה ולהתאימו לסימן המסחר של מיניסו, באופן בו ישנם קווים דומים מדי בין שני הסימנים;. 42.זה המקום להדגיש כי המשיבים או מי מהם, התמודדו בשעתם על קבלת הזיכיון של חנויות מיניסו בישראל. אומנם המצהיר מטעם המשיבים מר קפלן דקדק בלשונו וציין, כי לא רשת מקס סטוק התמודדה, אלא הבעלים או ליתר דיוק מר אבן ניומן (ראו עמ 6 לפרוטוקול מיום 6.5.18 ש 1-7).. גם אורי מקס המשיב 2, שנכח באולם בזמן הדיון ונאמר כי לא הוא שמסר את התצהיר מחמת שהותו בחו"ל, אישר, כי המו"מ נוהל על-ידי מר אבן ניומן (ראו עמ 6 לפרוטוקול מיום 6.5.18 ש 11-16).. העובדה שהמשיבים או מי מהם מצאו עניין בקבלת הזיכיון של חברת מיניסו ותפעולה בישראל, היא הנותנת כי המותג היה מוכר ורצוי בעיניהם וכי שאפו להידמות אליו. . 43.לסיכום פרק זה של מאזן הנוחות, אני מוצאת, כי כיום כפות המאזניים אומנם מעוינות משום שרשת מיניסו עדיין לא ביססה מעמד מוכר בשוק הישראלי. אולם, בצפיית פני עתיד ובבחינת מעמדה של רשת מיניסו בשוק הבינלאומי, לא מן הנמנע כי כפות המאזניים ייטו בעתיד לטובתה ומשכך יש להקדים ולהעניק לה את ההגנה המבוקשת.. האינטרס הציבורי ופתרונות נוספים:. 44.בתיק רע"א 10075/17 high adventure ministries נ strategic group ואח, ניתן מפי כבוד השופט נ הנדל ביום (פורסם בנבו, 7.5.18) האיר בית המשפט זרקור גם על האינטרס הציבורי ואמר כי בשדה הקניין הרוחני קיים צד שלישי לסכסוך – הציבור. . כשם שיש להגן גם על האינטרס הציבורי בגדרי ההליך העיקרי, כך יש להביאו בחשבון גם במסגרת בקשה לסעד זמני. אם כן, ככל שאי מתן הסעד הזמני עלול להביא להטעיית הצרכנים יש לתת לכך משקל בגדרי ההכרעה לגבי מתן הסעד הזמני (ראו שם בפסקה 3).. . 45.ברע"א 10075/17 הנ"ל מצא בית המשפט פתרון ביניים ענייני. נקבע כי יוסרו מפרסומי המשיבים החלקים המזכירים וקושרים בינם לבין תחנת הרדיו ההיסטורית שהפעילה המבקשת, או פרסומים אחרים שמהם ניתן להבין כי קיים קשר בין הפעילות של המבקשת לפעילות המשיבים. לחילופין, אפשר כב השופט הנדל להתיר את הפרסומים על ידי המשיבים, תוך הוספת הבהרה ברורה לפיה אינם קשורים למבקשת באופן שיפיג את החשש להטעיה ציבורית.. כב השופט הנדל ציין כי הכרעות מעין ביניים מעין אלו מאפשרות לאזן באופן ראוי בין שלושת הגורמים הרלוונטיים – הצדדים לתיק והציבור.. בתוך כך, כב השופט הנדל ביקש להבהיר בסעיף 5 להחלטתו:. "הכרעות ביניים מעין אלה אפשריות בגדרי דיני סימני המסחר, שיכולים להוביל במקרים מסוימים לתוצאה של קיום שני סימנים דומים, תוך הוראה ליצור ביניהם בידול שיסיר את החשש להטעיית הצרכנים (ראו למשל בקשה למחיקת סימן מסחר מס 61408 "Domino’s Pizza" (29.8.1994), שבה התיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר מ אופיר את רישום הסימן Domino’s Pizza לצד הסימן pizza Domino, תוך מתן הוראות בדבר יצירת הבחנה בין הסימנים באמצעות צבעי הסמלילים, השילוט החיצוני ופרסום הודעה בעיתונים בדבר העדר קשר בין הסימנים). בגדרי ההכרעה העיקרית יתכן שמדובר בתוצאה לא שכיחה, אך היא עשויה להלום פתרון ביניים במסגרת בקשה לסעד זמני, תוך יצירת איזון ראוי בין האינטרסים של הצדדים – שלושתם – לחשש מהטעיית הצרכנים.. ודוקו, כל האמור לעיל אינו אלא איזון בגדר הבקשה לסעד זמני, ואין בו לטעת כל מסמרות בכל הנוגע להליך העיקרי. הצדדים חלוקים בשאלות עובדתיות רבות, כגון קיום מוניטין למבקשת, היקפם של אותם מוניטין, מידת פרסומו של סימן המסחר Voice of Hope בעולם ועוד. הגם ששאלות אלה קשורות להליך הזמני, תוצאתו אינה נועדה לבטא הכרעה בסוגיות מתחום סימני המסחר, ואין בה כדי לטעת מסמרות בכל הנוגע להליך העיקרי. כאמור, התוצאה דלעיל נגזרת מתכליות ההליך של סעד זמני, ובענייננו מניעת פגיעה באחד הצדדים או בציבור בשלב הביניים שעד להכרעת ההליך… צו זמני לחוד, ופסק דין סופי לחוד. יש ובסעד זמני על בית המשפט לעצב פתרון שנאמן לשיקולי המנחים בתחום זה – אפשרות לקיום ההליך ומימוש פסק הדין מבלי שייגרם נזק בלתי הפיך, פתרון שמודע לכך שהממצאים העובדתיים הם בגדר מסקנות לכאורה שעשויות להשתנות ושמשקללות את האינטרס הציבורי באופן זמני עד להכרעה. כמובן, במתן פסק הדין בית המשפט מחויב לבור את העובדות ולקבוע ממצאים סופיים לשם ההכרעה על פי הדין המחייב".. 46.ברוח פסיקה זו ובהתחשב בעובדה שמצויים אנו בגדרו של הליך של צו מניעה זמני, אילו דעתי הייתה נשמעת, הייתי מציעה למקס סטוק להביא לעיצוב מעט שונה של הגרסה המעודכנת של הלוגו שלה, לכל הפחות עד לסיום המחלוקת בתביעה העיקרית, כך שהמילה "MINI" תישאר על כנה אך תיכתב בפונט, בגודל ובצבע שונים מאלה של מיניסו. ניתן לשקול בחיוב גם את שינוי רקע הריבוע, מן הצבע האדום לרקע שונה, למשל הרקע הכחול בו השתמשה מקס סטוק בתחילת דרכה. . אומנם, העד מר קפלן מיאן לנקוב בשמו של הגורם שהעניק למקס סטוק את שירותי העיצוב של הלוגו (עמ 8 לפרוטוקול מיום 6.5.18 ש 24-27). אך, הדעת נותנת כי מקס סטוק תוכל למצוא דרכה אל המעצב על מנת שיעניק ללוגו לבוש שיהלום את מטרותיה המוצהרות להוספת המילה "MINI" ללוגו בחלק מן החנויות, באופן שלא יהא דומה בצורה מטרידה ללוגו של מיניסו. . סבורה אני כי אם מקס סטוק אכן תשכיל לשנות את הלוגו באופן המוצע על ידי, אזי לא יהיה בכך כדי להפר לכאורה את סימן המסחר של מיניסו, ושני הסימנים יוכלו לחיות זה לצד זה ללא חשש להטעיה ציבורית ובאופן שלא יפגע בזכות הקניין של מיניסו. . פיתרון זה אף עשוי לטעמי להביא את הצדדים להסכמות אשר ייתרו את הצורך בבירור התביעה העיקרית.. חפיפה בין הסעד הזמני לעיקרי:. 47.כפי שציינתי לעיל, נראה כי התביעה אינה מופרכת והיא בעלת סיכוי מכל הנימוקים שהובאו לעיל. על פניו נראה כי קיימת עילת תביעה לכאורה למיניסו בעילה של הפרת סימן מסחר, ואף גניבת עין.. אבן הנגף מבחינת המבקשות כאן היא כי הסעד העיקרי המתבקש בתביעה חופף לסעד הזמני. הלכה פסוקה היא כי בית המשפט לא ייטה להליך סעד זמני בנסיבות אלה. . ברם, בסיטואציות מעין אלה של דמיון חזותי בין סימני מסחר, לא נמנעה הענקת הסעד כבר בשלב הזמני. . כך בעניין ביג שאוזכר לעיל, מפי כב השופט נ סולברג, קבע בית המשפט כי: . "ער אני לקושי הקיים במתן סעד זמני החופף במידת מה לסעד הסופי הנדרש מהתובענה. סעד כזה איננו ניתן כדבר שבשגרה, מאחר שבדרך כלל מגמתו של צו מניעה זמני היא לשמר את מצב הדברים הקיים ולמנוע את המשך הפגיעה במבקש, עד לקביעת זכויות הצדדים בתובענה העיקרית… אף על פי כן, במצב הדברים שבו אנו מצויים, בהתחשב בסיכויי התביעה ובמאזן הנוחות, סבורני כי אין מנוס ממתן הצו המבוקש, באופן שיאפשר לבעל הזכות הקניינית להגן על קניינו". . (שם, פסקה 19).. כן אפנה לדברי כב השופט נ סולברג בעניין ברילה שאוזכר לעיל, שם בפסקה 39: . "הענקת סעד זמני הזהה במהותו לסעד העיקרי איננה דבר של מה בכך. אף על פי כן, בנסיבות העניין, נוכח סיכויי התביעה להתקבל מזה, ושיקולי מאזן הנוחות מזה, נוטות כפות המאזניים לטובתה של ברילה". . הדברים הללו הולמים היטב גם את ענייננו. . 48.לסיכום פרק זה אומר, כי בבחינת מכלול האלמנטים הנחוצים לצורך הענקת סעד זמני על פי הוראות תקנה 362 לתסד"א תשמ"ד–1984, נראה כי המבקשות בענייננו צלחו את כל המשוכות והן זכאיות כי יוענק להן הסעד המבוקש. . סיכום והכרעה:. 49.אילו דעתי הייתה נשמעת, הייתי מציעה למקס סטוק לאחוז בפתרון פרגמטי, כפי שהציב בית המשפט העליון בתיק רע"א 10075/17, דהיינו עיצוב מחודש של הלוגו באופן שלא יהיה בו משום הפרה של סימן המסחר של מיניסו וחשש להטעיה ולו כמלוא הנימה, כפי שהובא על ידי בסעיף 46 לעיל.. 50.מובהר בזאת כי הלוגו הנוכחי בו עושה מקס סטוק שימוש, אינו יכול להיוותר על כנו במתכונתו הנוכחית, ולפיכך הבקשה לצו מניעה זמני מתקבלת בזאת. . אני אוסרת על המשיבים או מי מהם לעשות שימוש בסימנים הדומים עד כדי הטעיה לסימן המסחר של מיניסו, המבקשת 1, כמבוקש בבקשה. . אני מקצה למשיבים שהות של 60 יום מהיום להסרת הלוגו/סימן המסחר גם בגרסה המעודכנת מכל חנויותיה. . 51.בהתחשב בהשלכות הצו על נזקי כל הנוגעים בדבר, אני מורה כי הסעד הזמני יותנה בערבויות הבאות, אשר תופקדנה תוך 45 יום ממתן החלטה:. א.ערבות עצמית של כל אחת משתי המבקשות, לכל נזק.. ב.הפקדת מזומן או ערבות בנקאית בצמוד למדד הידוע היום בסך של 150,000 ₪, השקול כנגד 15% מסכום התביעה העיקרית. . ג.ערבות צד ג שאיננו תאגיד בסך של 250,000 ₪. . 52.הוצאות הדיון בבקשה זו בסך 20,000 ₪ יחולו על המשיבים. . הסכום יהיה צמוד למדד הידוע היום ויישא ריבית כחוק. . ניתנה היום, ז סיוון תשע"ח, 21 מאי 2018, בהעדר הצדדים.




היה הראשון להגיב

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*


This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.