בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו | ת"א 40994-08-15 בנק הפועלים בע"מ נ סופר מודיעין בע"מ ואח

אתר המשפט

מספר בקשה:17. לפני . כבוד השופטת חנה פלינר. מבקשת. ציון תורגמן בע"מ. ע"י ב"כ עו"ד איתי ליאון. נגד. משיבים. 1. בנק הפועלים- ע"י ב"כ עוה"ד שי גרנות2. סופר מודיעין בע"מ- ע"י ב"כ עוה"ד גלעד נרקיס3. דב צימברג- ע"י ב"כ עוה"ד צור גלוזמן4. פיליפ יאיר צלח- ע"י ב"כ עוה"ד אמיר גולדפרבציון תורגמן בע"מ. החלטה. מונחת בפניי בקשה לאפשר עיון בתיק ביהמ"ש ע"י צד שלישי, היא המבקשת בבקשה זו, חברת ציון תורגמן בע"מ ח.פ. 513910752 (להלן: "המבקשת"). האחרונה מבקשת מבית המשפט לעשות שימוש בסמכות המוקנית לו מכוח תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג – 2003 (הלן: "התקנות").. המבקשת מנהלת הליך בבית המשפט השלום בירושלים והנוגע לחוב של חברת קוסט 365 כלפיה (להלן: "חברת קוסט" ו"ההליך המקביל", בהתאמה). בהליך המקביל מבקשת המבקשת לבצע הרמת מסך של חברת קוסט ולייחס את החוב גם למשיבים 3 ו-4 בבקשה זו, ובין היתר מעלה שם טענות להברחת נכסים, ערבוב וזיהוי ופעולות פסולות אחרות בין בעלי חברת קוסט, דב צימברג ופיליפ יאיר (להלן: "משיבים 3 ו-4" בהתאמה).. לטענת המבקשת, בתיק המקביל נטענו טענות עובדתיות שונות באשר לטיב היחסים בין חברת קוסט לחברת סופר מודיעין בע"מ, היא המשיבה 2 (זה המקום לציין כי התביעה שבפניי הוגשה ע"י המשיב 1, בנק הפועלים, כנגד המשיבה 2 וכנגד המשיבים 3-4, מכוח ערבותם לחובות המשיבה 2) . מוסיפה המבקשת וטוענת כי התיק שבפניי נושא מידע עובדתי באשר לקשר בין סופר מודיעין (להלן: "המשיבה 2") לבין חברת קוסט וכן על הקשר בין המשיבים 3 ו-4 לחברת קוסט ולסופר מודיעין. יש לציין כי חברת קוסט נמצאת בפירוק.. המשיבים 2-3 מפנים בתגובתם לתקנה 4 (ד) לתקנות הקובעת כדלקמן: "בבואו לשקול בקשות עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".. המשיבים 2-3 מפנים לת"א 2059-02-17 חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ ואח נ מישורים השקעות נדל"ן בע"מ ואח (26.9.17) [פורסם במאגרים] שם נקבע בין היתר כי אחד מהאינטרסים אשר יש לייתן להם משקל ממשי ולאזנם מול זכות העיון הוא הפגיעה בפרטיותו של בעל דין. פרטיותו של בעל דין מקיפה גם את "פרטיותו העסקית", והעובדה כי בתיק בית המשפט מצויים מידע ופרטים מסחריים אודות עסקו של בעלי הדין עשויה להצדיק הגבלה של זכות העיון בנסיבות העניין. כאשר כנגד בקשת העיון ניצב אינטרס המצדיק את אי חשיפת המידע ואילו מבקש העיון איננו מבהיר בצורה בוררה איזה נתונים ברצונו לקבל ומהם הנימוקים המצדיקים זאת, מוטל על ביהמ"ש לבחון האם מדובר בבקשה מוצדקת. לדעת המשיבים, קיים חיסיון בנקאי המונע כל עיון בתיק למי שיאנו צד בו. לטעמם של המשיבים מדובר בבקשה מעורפלת ואין לספק את המבוקש לצד שלישי, היא המבקשת.. המשיבים 2-3 מוסיפים כי שני התיקים שונים שכן בתיק בו המבקשת רוצה לעיין, חתומים המשיבים 3 ו-4 על ערבות אישית כלפי המשיבה 2 ואילו בתיק המקביל מדובר בתביעה על הרמת מסך, אשר לדעת המשיבים מדובר בתביעה חסרת סיכוי. עוד נטען כי לאחרונה הוגשו למבקשת מסמכי ההלוואה מכוחה הוגשה התביעה כך שלדעת המשיבים אין לאחרונה צורך בחומר נוסף.. המשיב 4 טוען כי במסגרת התיק שבנדון, הוגשו לבית המשפט מסמכים הנוגעים לעניינים פרטיים לרבות מידע אישי על הנתבעים כגון מידע בדבר נכסיהם הפרטיים. משכך התיק הנ"ל כלל למעשה מידע אישי החוסה תחת סעיף 7 לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, וסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א 1981. כמו כן, המידע הנ"ל הינו מידע בנקאי החוסה תחת זכות החיסיון הבנקאי מכוח סעיף 15 (א) לפקודת הבנקאות 1941. המשיב 4 מפנה להלכות הרווחות בעניין גילוי מסמכים בנקאיים וטוען כי לא מתקיימים התנאים לחשיפת מסמכים אלו בפני המבקשת.. המשיב 1 הותיר את ההכרעה בבקשה לשקול דעת בית המשפט. המבקשת הגיבה לתגובות שהוגשו, פירטה את הקשר שבין המשיבים 3-4 למשיבה 2 ולחברת קוסט; פירטה את הטענות לעירוב נכסים, הפנתה בין היתר לעדותו של מר ניסים חסאן, אשר ניהל את עסקיה של קוסט כדלקמן: "מאז ומתמיד סופר מודיעין הייתה חלק מקוסט…היא קיבלה את כל הפדיונות של קוסט, זה נכנס לבנק של סופר מודיעין שלשלם הועברו כל הכספים". דהיינו, לטענת המבקשת, יש להסיק כי מדובר בחשבון חברה (המשיבה 2) שהופעל בהתאם להצהרתם עבור חברה אחרת (קוסט), חברה אשר המבקשת נושה בה בסכום גדול ביותר, חשבון אשר לטענת המבקשת שימש להברחת כספי חברת קוסט על ידי המשיבים. לטענת המבקשת, למשיבים לא יכולה לעמוד הטענה להגנה תחת חסיון בנקאי, קל וחומר כאשר משיבה 2 הינה חברה חדלת פירעון.. לחילופין ומטעמי זהירות, ביקשה המבקשת מביהמ"ש להורות על מתן זכות עיון בתנאים ובאופן אשר לא יחשוף מידע אישי חסוי על מי מהמשיבים.. לאחר קבלת עמדות הצדדים התבקשו על ידי הבהרות (ראו החלטה מיום 14/3/18). המבקשת התבקשה לפרט האם פנתה לקבלת המסמכים בתיק המקביל, בהליך של גילוי מסמכים; ואילו המשיבים התבקשו לפרט מהם המסמכים הספציפיים המצויים בתיק אשר עלולים לפגוע בפרטיותם. . המשיב 4 הגיש פירוט של מסמכים אלו, ואל תגובתו הצטרפו המשיבים 2-3. לשיטתם מדובר בכל הבקשות, תגובות, החלטות ותשובות מחזיקים בעניין הטלת עיקולים זמניים לרבות בקשה להטלת עיקולים זמניים מיום 2005/3/20, בקשות לתיקון צווי עיקול לרבות תשובות המחזיקים שצורפו עליהם, בקשה להצהיר כי צו העיקול הזמני פקע, ולרבות כלל תשובות המחזיקים כפי שנתנו בתיק. שנית, כתב התביעה- אשר כולל שאלון "הכר את הלקוח" אשר מכיל פרטים אישיים. שלישית, תצהיר עדות ראשית מטעם הבנק- כולל מסמכים שיש בהם כדי לפגוע בפרטיותם של המשיבים (מדובר בנכסיהם האישיים).. המבקשת השיבה להחלטה מיום 14/3/18 וציינה בין היתר כי לא הייתה מודעת לקיומו של הליך זה ולקשר עם המשיבה 2. המבקשת טענה כי ההליכים המקדמיים בתיק המקביל הסתיימו זה מכבר ועל כן היא אינה יכולה לעתור כעת בבקשה מתאימה בתיק המקביל, מה גם שאין בכך כדי לאיין את זכותה לעיין בתיק זה, שכן כאמור מדובר בתיק פתוח לציבור.. ההכרעה. בפסק הדין רע"א 943/15 אלין קליין נ בנק דיסקונט לישראל בע"מ [פורסם במאגרים] (23.6.15) נקבע כדלקמן: "תקנה 4 לתקנות מסדירה את אופן מימושה של הזכות העקרונית הקיימת לכל אדם לעיין בתיק בית משפט, גם אם אינו בעל דין. זכות זו נגזרת מעקרון פומביות הדיון, אחד מעקרונות היסוד בשיטתנו המשפטית המעודכן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. כידוע, פומביות הדיון חובקת גם את זכות העיון, וחולשת על כל המתרחש במסגרת ההליך השיפוטי (ראו בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים)". כמו כן, כב הנשיא א ברק קבע בע"פ 88/353 וילנר נ מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 (1991), כי: "עקרון פומביות הדיון הינו אחד העקרונות החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט שלנו".. עוד קובעת ההלכה כי על-פי התקנות "רשאי כל אדם לעתור לעיון בתיק בית המשפט וזיקה או עניין אישי אינם תנאי מוקדם לזכות העיון. ההוראה בתקנות לפיה על המבקש לנמק את הבקשה ולפרט את העניין שיש לו בתיק נועדה לאפשר לבית המשפט, במקרים שהדבר נדרש, לבצע איזון ראוי בין זכות העיון ובין הפגיעה העלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בעקבות העיון" (ע"א 04/3976 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ קבוצת כרמלטון בע"מ [פורסם במאגרים] (25.10.2004).. נקבע כי בחינת בקשות לעיון בתיק בית משפט לפי תקנה 4 לתקנות נעשית במסלול תלת שלבי. בשלב הראשון יש לבחון אם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש; בשלב השני, בהנחה שאין איסור בדין, יש לבחון האם העיון מוצדק, כאשר הכלל הוא מתן העיון והחריג הוא מניעתו; ובשלב השלישי, בהנחה שיש הצדקה לעיון, יש לבחון כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויותיהם של המתנגדים לעיון ובשים לב לסבירות הקצאת המשאבים של בית משפט. . ומההלכה ליישומה. לגבי השלב הראשון, אין כל איסור שבדין המונע את העיון. חיסיון בנק לקוח אינו חיסיון מוחלט ובית המשפט מתיר, לאחר בחינת הנסיבות, גם הצגת מסמכי בנק של צד זר להליך. לגבי השלב השני – כאמור על פי ההלכה אין צורך בהצבעה על אינטרס אישי בעיון בתיק. מעבר לכך, סבורה אני כי אכן עיון בתיק זה עשוי לשפוך אור גם על התיק המקביל. מן הסתם אותו בעל דין אינו יכול לעלות טענות סותרות בשני הליכים, והאמת היא אחת. משכך גם ההליך המשפטי הינו הליך פומבי, והרי אם נציג המבקשת היה נוכח באולם בכל דיוני תיק זה, איש לא יכול היה למנוע ממנו זאת.. לגבי השלב השלישי – נתתי את דעתי למידת הפגיעה האפשרית במשיבים או מי מהם. סבורה אני כי בשלב זה אין מקום להתיר את העיון בבקשות הנוגעות לעיקולים (בקשות מס 1,2 ו-4 בתיק), שכן לכאורה הן נוגעות לנכסיהם האישיים של המשיבים ואין זיקה לנושא לגביו התבקש העיון (עירוב הנכסים בין המשיבה 2 וחברת קוסט). אין כל מניעה לעיין במסמכי פתיחת החשבון וטופס "הכר את הלקוח", הנוגע לפתיחת חשבון המשיבה 2.. משכך, הנני מתירה למבקשת לעיין בתיק כולו למעט בבקשות מס 1, 2 ו-4. המזכירות תגדיר את המבקשת כגורם בתיק ותוודא שבקשות 1, 2 ו-4 אינן פתוחות לעיונה.. אין צו להוצאות.. ניתנה היום, א אייר תשע"ח, 16 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.




היה הראשון להגיב

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*


This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.