בית הדין הארצי לעבודה | בר"ע 27919-05-13

כתב אישום עו"ד אבנר מנסוביץ'

ניתנה ביום 17 מאי 2018 . אחמד גבארין. -. בלה קאסה עיצובים לבית בע"מ. המשיבה. בשם המבקש – עו"ד קאזם כיואן. בשם המשיבה – עו"ד טליה רגואן. החלטה. השופט רועי פוליאק. בקשת רשות ערעור על פסק דין בהליך דיון מהיר שניתן על ידי בית הדין האזורי בירושלים (השופטת [כתוארה אז] שרה ברוינר ישרזדה; דמ"ש 9891-12-11), בו התקבלה באופן חלקי בלבד תביעת המבקש לדמי חגים, נדחו יתר עילות התביעה והתביעה שכנגד שהגישה המשיבה והמבקש חויב בהוצאות ההליך.. רקע. המבקש עבד בשורות המשיבה מחודש ספטמבר 2006 ועד להתפטרותו, בנסיבות שנויות במחלוקת, ביום 16.10.2008. למעלה משלוש שנים לאחר סיום עבודתו, הגיש המבקש תביעה בגדרה תבע מהמשיבה 20,720 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום עבודתו, בגין פיצויי פיטורים ויתרת הודעה מוקדמת, דמי הבראה, דמי חגים ופדיון חופשה. המשיבה הגישה תביעה שכנגד בגין תשלומים עודפים ששילמה למבקש, לפנים משורת הדין לטענתה, בהנחה לפיה יהיה בתשלום כדי לסיים את יחסי העבודה ברוח טובה ולמנוע עלויות הכרוכות בהגשת תביעה על ידי המבקש.. לאחר דיון במסגרתו העידו המבקש ושלושה עדים מטעמה של המשיבה וסיכומי הצדדים (באת כח המשיבה סיכמה בעל פה בתום הדיון; בא כח המבקש, שלא התייצב לדיון אך ביקש כי הדיון יתקיים בהיעדרו, סיכם בכתב) דחה בית הדין האזורי את תביעת המבקש ואת התביעה שכנגד, למעט חיוב המשיבה בסכום של 704 ₪ בגין שלושה ימי חג שלא שולמו, וחייב את המבקש לשלם למשיבה סכום של 1,800 ₪ בגין הוצאות משפט.. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור בגין דחיית רכיבי התביעה לפיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת, דמי חגים והשלמת פדיון חופשה. המשיבה השיבה לבקשת רשות הערעור ועתרה לדחייתה. להלן נדון בעילות בגינן הוגשה בקשת רשות הערעור, תוך התייחסות לטענות בעלי הדין.. דיון והכרעה. תכליתו של הדיון המהיר היא להגיע ל"הכרעה צודקת ומהירה" בתביעות כספיות שהיקפן מוגבל. כפועל יוצא מכך קבע המחוקק, כי – בניגוד לפסק דין בהליך "רגיל" – פסק דין בהליך של דיון מהיר אינו מצמיח זכות ערעור, אלא הגשת ערעור כפופה לקבלת רשות (ראו: סעיפים 31(ב) ו – 31(ד), בהתאמה, לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; השוו: סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע כלל דומה לתקיפת פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות). ואכן, בפסיקה עקבית של בית דין זה נקבע, כי התערבותה של ערכאת הערעור בפסקי דין שניתנו בהליך דיון מהיר תהיה מצומצמת ביותר ותוגבל לבירור שאלות משפטיות (דב"ע נז/9-12 קוריאט – שובל (27.4.1998)), בעיקר במקרים בהם נפלה טעות משפטית בולטת בפסק הדין או טעות משפטית שהשלכותיה משמעותיות והאינטרס בתיקונה עולה על האינטרס בניהול מהיר של ההליך (בר"ע 10060-09-15 נתיבי רוני בע"מ – חייאב (21.9.2015)).. לאחר עיון בפסק הדין, בקשת רשות הערעור, תשובת המשיבה וכלל חומר התיק, באתי לכלל מסקנה לפיה בקשת רשות הערעור מתמקדת בקביעות העובדתיות של בית הדין האזורי, העולות בקנה אחד עם הראיות שהוצגו ונסמכות על התרשמות בלתי אמצעית מהעדים שהעידו בפניו, כך שאיני מוצא מקום לחרוג מהכלל ולהתערב בפסק הדין. להלן אנמק בתמצית טעמי.. נסיבות סיום העבודה – ביום 16.10.2008 שלח המבקש הודעה בכתב לבנו של אחד מבעלי המשיבה, באמצעות מכשיר הפקסימיליה, לפיה "מודיע לך בזה שסוף החודש אני עוזב". בפועל, סיים המבקש את יום העבודה ולא חזר יותר לחנות המשיבה, אך שכרו שולם לו עד ליום 30.10.2008. המבקש טוען כי התפטר בעידנא דריתחא על רקע סירוב המשיבה לאשר בקשת חופשה שהגיש, תוך ויכוח בו הוטחו דברים קשים, לצורך ביקור אביו שהיה על ערש דווי ונפטר ארבעה חודשים מאוחר יותר וכי כאשר ביקש לחזור לעבודתו נטען בפניו כי הדבר אינו אפשרי. המשיבה טענה כי אין קשר בין מצב האב לבין ההתפטרות. בית הדין ניתח בהרחבה את עדויות המבקש ועדי המשיבה והגיע לכלל מסקנה לפיה "גם אם מכתב ההתפטרות נכתב מתוך סערת רגשות, הרי שהוא ביטא את כוונתו האמיתית, הנחרצת והשקולה, של התובע להתפטר. הוא לא חזר בו לאחר מכן, אלא רק ביקש למצות את תקופת ההודעה המוקדמת ולקבל מכתב המלצה – כפי שקיבל. לפיכך המדובר בהתפטרות גרידא. התפטרות שאינה מזכה בפיצויי פיטורין". הקביעה דלעיל היא קביעה עובדתית מובהקת, המעוגנת היטב בעדויות ונסמכת על התרשמות בית הדין האזורי מהן, ואינני רואה מקום להתערב בה. בנסיבות אלה, המבקש אינו זכאי לפיצויי פיטורים ולהשלמת הודעה מוקדמת.. פדיון חופשה – בתלושי השכר של המבקש, למעט תלוש אחד, אין התייחסות לצבירת חופשות ולפדיונן. עם זאת, המבקש אישר בעדותו כי, בניגוד לנטען בכתב התביעה, ניצל ימי חופשה בחגים מוסלמים תוך קבלת תשלום בגינם. המשיבה הציגה פנקסי נוכחות אשר בית הדין האזורי קבע כי הם "מהימנים עלינו" בהם צוין כי המבקש ניצל 25.5 ימי חופשה משולמים. המבקש תוקף בבקשת רשות הערעור את ההסתייעות ביומני הנוכחות, אשר לא ניתן לסמוך על מהימנותם לטעמו, ואת קבלת עדות מנהלת החשבונות על תשלום ימי החופשה, אך מתעלם לחלוטין מהודאתו בחקירתו כי קיבל ימי חופשה בתשלום בהתאם למפורט ביומני הנוכחות. קביעת בית הדין האזורי היא, אפוא, קביעה עובדתית מובהקת ומבוססת היטב שאיני רואה מקום להתערב בה.. דמי חגים – בכתב התביעה טען התובע כי "לתובע לא שולמו 10 ימי חגים לכל שנה, ובכך מגיעים 22 ימי חגים, שהם 3,950 ₪". המבקש לא פרט את ימי החגים המגיעים, לא ציין אם הכוונה לימי חגים יהודים או מוסלמים, האם עבד בחגים (ואם כן – האם לבקשתו) וכיוצא באלה. בית הדין האזורי בחן, עם זאת, את העובדות, קבע כי המבקש תובע תשלום בגין ימי החגים היהודים – מאחר ובימי החגים המוסלמיים ניצל חופשה בתשלום – וקיבל את עדות מנהלת החשבונות מטעם המשיבה לפיה שולמו למבקש 150% בגין כל יום חג, פרט לשלושה ימי חג (שני ימי כיפור ואחד מימי ראש השנה) שלא שולמו מטעמים שבית הדין לא קיבל ובגינם חויבה המשיבה בתשלום לפי תעריף של 150% בסך כולל של 704 ₪. בהערת אגב יצוין, כי חלוקת סכום התביעה במספר ימי החג הנתבעים, מגלה כי המבקש תבע ימי חג לפי תעריף של 100% בלבד. בבקשת רשות הערעור המבקש אינו חולק על מתכונת החישוב בגין ימי החגים ושיעורם של דמי החגים, אלא על עצם הקביעה כי שולמה תמורה כלשהי בגינם, תוך שהוא חוזר על טענתו כי אין לסמוך על יומני הנוכחות שבית הדין קיבלם כמהימנים. המבקש מפרט בבקשת רשות הערעור ימי חג שלא שולמו לטענתו, בגינם נתקבלה ממילא התביעה, וימי חג נוספים שהזכאות בגינם נבחנה באופן פרטני ויסודי על ידי בית הדין האזורי בפסק הדין. אף ערעור המבקש בסוגית דמי החגים הוא ערעור עובדתי מובהק שאינו עולה בקנה אחד עם הבחינה הערעורית המצומצמת של פסקי דין בהליך של דיון מהיר. . חיוב המבקש בהוצאות משפט – בפתח בקשת רשות הערעור מציין המבקש כי "שגה בית הדין קמא שהטיל הוצאות על המערער כשתביעתו מוצדקת או מוצדקת בחלקה". המבקש לא חזר על הטענה ולא פרטה בגוף הבקשה, כפי שפורטו הטענות הנוספות. בין אם כוונת המבקש היתה כי ערכאת הערעור תתערב בחיובו בהוצאות, אם תינתן לו רשות ערעור וערעורו יתקבל, ובין אם כוונתו לרכיב ערעור עצמאי, אין מקום להתערבות בחיוב המבקש שעיקר תביעתו נדחתה בהוצאות משפט בכלל ובערעור על פסק דין בהליך דיון מהיר בפרט. אוסיף ואציין, כי בית הדין התייחס לסוגית ההוצאות עת דחה את העתירה שהוגשה בתביעה שכנגד לחייב את המבקש בתשלום פיצוי למשיבה עקב נקיטת הליך סרק. בית הדין האזורי ציין כי "נראה כי נזקיה של הגשת תביעה שאינה מוצדקת, ככל שכך נקבע, יבואו לפתרונם בדרך של פסיקת הוצאות התביעה עצמה ואין מקום לסעד נוסף".. בטרם סיום אציין, כי הטיפול בבקשת רשות הערעור, אשר הועברה לטיפולי שלשום, התעכב למעלה מהנדרש, ועם בעלי הדין הסליחה.. סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות העניין, ובהן תלושי השכר שלא שיקפו את תמורת החופשה ודמי החגים, אין צו להוצאות.. ניתנה היום, ג סיוון תשע"ח (17 מאי 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.




היה הראשון להגיב

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*


This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.