בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו | על"ח 10100-09-17

הפרקליטות נגד ליאון בגיו, בן פשרל, שלמה פשרל

13 מאי 2018. לפני:. כב השופטת אופירה דגן-טוכמכר. . המערער. אלון שפירא. -. המשיב. שרות התעסוקה / תל אביב לשכה משפטית. פסק דין. בפני ערעור לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט 1959. הערעור מכוון כנגד החלטת ועדת הערר שליד מועצת לשכת התעסוקה בתל אביב מיום 5/7/17 אשר קבעה כי בדין נרשם למערער סירוב לעבודה אליה הופנה ביום 23.4.17.. עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:. המערער כבן 45 פוטר מעבודתו בתחום המכירות, וביום 18/1/17 נרשם בשירות התעסוקה כדורש עבודה.. ביום 23.4.17 המערער הופנה לעבודה כאיש מכירות בחנות תאורה "אורות איטליה". הוא התייצב לראיון עבודה ביום 27.4.17 ולאחר שיחה עם המעסיק רשם לו המעסיק על גבי הטופס: "אינו מתאים מקצועיות".. במועד שלא בואר בפני, ועל אף שעל גבי טופס ההפניה נרשם "איננו מתאים מקצועית", הגורם המוסמך בשירות התעסוקה החליט לרשום לתובע סירוב לעבודה. יובהר מיד, כי לא הוצגה בפני כל תרשומת או תשתית עובדתית אחרת שעמדה בפני הגורם המוסמך בטרם נרשם הסירוב. פקיד ההשמה ככל הנראה קיים שיחה עם המעסיק וקיבל ממנו הבהרות כאלה או אחרות, אלא שכאמור לא הוצגה כל תרשומת של השיחה הנ"ל, ולא הוברר מה מסר המעסיק לנציג שירות התעסוקה בסמוך לאירוע. . ביום 14/5/17 התובע הגיש ערר על הסירוב שנרשם. בנימוקי הערר טען כי במועד הריאיון הוא נשאל על ידי בעל החנות האם הוא עסק בעבר במכירת מנורות בחנות, וכשהשיב בשלילה אמר לו בעל החנות כי ביקש מלשכת התעסוקה לשלוח רק עובדים שעסקו במכירות מנורות. לטענת המערער הוא הופתע כשבשלב מאוחר יותר נאמר לו כי נרשם לו סירוב, הוא התקשר לבעל החנות על מנת להתעמת עימו בעניין, ואולם לטענתו בעל החנות ניתק את השיחה ולא השיב לו. . ביום 14.6.17 כחודש ימים לאחר הגשת הודעת הערר (חודש וחצי לאחר הראיון) התקיימה שיחה טלפונית בין המעסיק לבין גב שרית אבולעפיה נציגת שירות התעסוקה. ברשומת המחשב המתעדת את השיחה נרשם:. "בתאריך 14/6/17 שוחחתי עם מר יעקב בעל החברה ושאלתי מפורשות האם יש צורך בנסיון במכירות מנורות. הוא טען מפורשות שאין צורך בנסיון "מה זה עובד יצור? יש צורך לדבר עם לקוחות זה הכל". לאחר מכן שאלתי אותו לגבי אלון שטען בעצם בפני דני ובפני חני כי המעסיק ביקש ממנו נסיון ואז המעסיק החל להתרגז ואמר "הבן אדם הזה לא רצה לעבוד לא אמרתי לו כזה דבר, דורש העבודה טען שלא נראה לו העבודה והוא לא מבין בכלום" כמו כן המעסיק טען שדורש העבודה הגיע בלי מוטיבציה בכלל לעבוד ורק רצה לברוח מהמקום." . על יסוד שיחה מאוחרת זו, התייצבה שרית בפני ועדת הערר שדנה בעניינו של המערער ביום 5/7/18, והציגה בפניה את הגרסה שנשמעה מפי המעסיק לאחר שנרשם הסירוב.. עיון בדו"ח הועדה מעלה כי הועדה לא קיבלה לעיונה מסמכים כלשהם המתעדים שיחות עם המעסיק במועדים הסמוכים לרישום הסירוב. הועדה ניסתה ליצור קשר טלפוני עם המעסיק על מנת לקבל את גרסתו ולאחר שהדבר לא עלה בידה, ביקשה לקבל את גרסתו בכתב וביום 6/7/17 נתקבלה גרסת המעסיק כדלקמן:. לידי ארז פקס 02-6326439. אלון שפירא הופנה מלשכת תעסוקה לראיון עבודה, הגיע עם רכבו בחניה מול החנות ושאל איפה זה איטליה נאמר לו שזה כאן, הוא נכנס והחל להסתכל לכל עבר, נאמר לו שאנו מתעסקים בתאורה במכירה. הוא טען שהוא לא מבין בזה ולא נראה לו שהיום יכול להתעסק עם זה ושאני יחתום לו.. אז אדם שמגיע למקום עבודה שהוא בסך הכל צריך לדבר עם אנשים ולמכור להם והוא טוען שלא נראה לו ושהוא לא מבין בזה נראה תמוהה ומוזר והוא רק ממהר ללכת. אחד כזה לא רוצה לעבוד ולא מראה נכונות לעבוד.. ברצוני לציין שיש לנו מספר חנויות, וחנות אחת סגורה כחודשיים מחוסר עובדים.. אחד שרוצה לעבוד במכירות לא צריך להיות ידען גדול, יש אצלנו עובדת שנקלטה לפני 8 חודשים והיא עבדה בסופר-מגה בתור קופאית, והיום מנהלת חנות ומוכרת, כך שלמכירות לא צריך ידע, צריך רצון לעבוד.. לאחר שעיינה בעמדת המעסיק, כאמור, קבעה ועדת הערר כי הסירוב נרשם כדין, זאת תוך שאימצה את עמדת המעסיק ודחתה את טענות המערער. . טענות הצדדים. המערער טוען כי גרסתו של המעסיק לעניין הסירוב היא גרסה כבושה שכן בזמן אמת המעסיק רשם על גבי הטופס כי אין הוא מתאים לעבודה, ורק בדיעבד העלה טענות לעניין העדר מוטיבציה. . לטענתו, יש ללמוד על נכונותו של התובע להשתלב בעבודה מהאופן שבו התנהל בחודשים שקדמו לאירוע שבו נרשם "סירוב", שכן לטענתו הוא הופנה לעבודה בחברת אקסלוסיב ולאחר שהתייצב לראיון נאמר לו שכבר התקבל לעבודה עובד אחר. עוד מציין המערער כי היו שני מקומות אחרים שאליהם הופנה ושלח קורות חיים לא נמצא מתאים (בנסיבות שלא הובררו בפני). . עוד קובל המערער, על כך שלא התקיים עימות בינו לבין המעסיק.. המשיב מצידו, טוען כי מעסיקים רבים אינם מעוניינים להתעמת עם דורש העבודה ולכן נמנעים מלכתוב בטופס כי דורש העבודה "סירב" לקבל את העבודה ותחת זאת הם רושמים כי הוא "אינו מתאים". . המשיב מבקש להסתמך על המכתב שכתב המעסיק ואשר הוצג בפני ועדת הערר, ממנו עולה כי המבקש לא הראה מוטיבציה להשתלב בעבודה. . הכרעה. כידוע "סירוב לקבל עבודה יכול לבוא לידי ביטוי הן בסירוב מפורש או בהתנהגות שיפרשוה כסירוב". נפסק כי אין לכך תשובה חד משמעית והדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה. אם הוצעה למובטל עבודה מתאימה – "יש לבחון באם המובטל אכן נהג כאדם המחפש עבודה ולא כמי שסומך על כך שבאין עבודה יקבל דמי אבטלה". עם זאת הובהר בפסיקה כי לא כל תשובה שלילית היא "סירוב" ולא כל אמירת "הן" בבחינת מס שפתיים, שוללת סירוב. הכל תלוי בנסיבות (דב"ע מא 91-3 אוזיאס מאיר נ שירות התעסוקה פד"ג י"ג 63).. יש להבהיר כי מדובר בקביעה אשר מחייבת בשלב ראשון לקבוע את התשתית עובדתית (הנוגעת להתנהלות דורש העבודה בראיון, ולחילופי הדברים בינו לבין המעסיק), ובשלב שני היא מחייבת הכרעה ביחס למשמעות המשפטית של העובדות שנקבעו (האם מדובר בהתנהלות שיש לראות אותה כסירוב, שכן לא כל חוסר התלהבות מהעבודה עולה כדי סירוב).. אין לכחד, כי בבואם להכריע במחלוקת שבעניין חילופי הדברים שהיו בין דורש העבודה לבין המעסיק בית הדין (כמו גם ועדת הערר) נוטים ליחס משקל רב לגרסה העובדתית שמוסר המעסיק, ובדרך כלל מעדיפים אותה על פני גרסת דורש העבודה באשר החזקה היא כי המעסיק (להבדיל מדורש העבודה) איננו בעל עניין וכי אין לו כל אינטרס ביחס להכרעה – האם דורש העבודה יסווג כ"לא מתאים" או כמי ש"סירב" לעבודה.. משום המשקל הניכר הניתן לעמדת המעסיק, יש לטעמי חשיבות רבה לכך שהודעת המעסיק לעניין חילופי הדברים בינו לבין דורש העבודה, אשר עומדת ביסוד הסירוב תועלה על הכתב במועד סמוך לחילופי הדברים שבמחלוקת, באופן מפורט עד כמה שניתן. בנסיבות דנן, כאשר גרסתו העובדתית של המעסיק מועלית על הכתב לראשונה בחלוף זמן ניכר, יש קושי ליחס לה מהימנות של ממש. . הדברים מקבלים משנה תוקף מקום שבזמן אמת המעסיק צייד את דורש העבודה באישור שלפיו הוא איננו מתאים לעבודה, ורק בדיעבד, במועד שלא בואר, העלה בפני פקידת ההשמה טענה לפיה לטעמו המערער הפגין חוסר מוטיבציה (טענה אשר נדמה כי בשלב ראשון לא לוותה בפירוט של חילופי הדברים אלא רק בהתרשמות של המעסיק). . ודוק, הודעתו של המעסיק חשובה בעיקר לצורך קביעת התשתית העובדות, כאשר התרשמותו של המעסיק איננה מחייבת, שהרי המעסיק ממילא לא הוסמך לקבוע אם יש לראות בעובד סרבן עבודה. אני ערה לכך שאין לחייב מעסיק לכתוב מכתב הבהרה ביחס לכל עובד שהתייצב אצלו לראיון שכן טירחה כאמור, עלולה להרתיע מעסיקים מפני פניה לשירות התעסוקה.אינני סבורה גם שיש לקיים "עימות" בן המעסיק לבין דורש העבודה כפי שטוענת ב"כ המערער, עם זאת, ניתן לצפות כי כאשר פקיד השמה מבקש לרשום סירוב לעבודה, הוא יעשה כן לאחר שיתעד את הגרסה העובדתית ששמע מהמעסיק בזמן אמת, בצורה מפורטת עד כמה שאפשר, אשר תבהיר את הטעם שביסוד רישום הסירוב. . דא עקא כי לא הובא בפני כל תיעוד של גרסת המעסיק מזמן אמת. מהמסמכים שהובאו בפני עולה כי התרשמות המעסיק )ללא גרסה עובדתית מהאירוע שבמחלוקת, ואילו הגרסה העובדתית הובאה לראשונה בפני ועדת הערר. לא הוצגה בפני כל תרשומת מזמן אמת, ממועד סמוך לראיון, שיש בה כדי לתעד את גרסתו המוקדמת של המעסיק ביחס לחילופי הדברים בינו לבין מבקש העבודה לאשורם. . לא הוצג כל תיעוד שיש בו כדי להסביר איזו אמירה המיוחסת למערער גרמה מלכתחילה לרישום הסירוב על ידי מתאמת ההשמה ועניין זה מעורר לדידי קושי, ואיננו מאפשר ביקורת שיפוטית על החלטת פקידת ההשמה. . על רקע האמור לעיל אבהיר, כי מקובלת עלי לחלוטין קביעת ועדת הערר לפיה מדובר בעבודה מתאימה, ולפיה המעסיק מלכתחילה לא דרש עובד עם נסיון במכירת תאורה ולא ראה בכך תנאי הכרחי לקליטת עובד. . אין גם ספק כי במהלך הריאיון המערער מסר למעסיק שאין לו ניסיון במכירת גופי תאורה. . עם זאת, אין באמור כדי ללמד בהכרח כי המערער התנהל בחוסר תום לב כדי להכשיל את קבלתו לעבודה, שכן בשל השיהוי במסירת גרסת המעסיק לא הובהר באיזה הקשר עלה העניין, ומה השיח שקדם לכך, ואין לשלול את האפשרות כי עוד קודם לכן התנהל בין המערער לבין המעסיק דין ודברים שמסיבה כזו או אחרת לא עלה יפה והוביל את המעסיק למסקנה שהעובד לא מתאים לעבודה (כפי שציין בטופס, ואפשר שזאת אף ללא כל קשר לשאלת המוטיבציה של העובד). . כאשר גרסת המעסיק הועלתה על הכתב לראשונה בשיהוי כה ניכר, וכאשר היא שונה מהגרסה שנמסרה לדורש העבודה בזמן אמת אין מקום לאמץ אותה ככתבה וכלשונה על מנת לשלול מהתובע את זכותו לדמי אבטלה. . עוד יש להזכיר, כי לעיתים ניתן ללמוד על המוטיבציה של העובד להשתלב בעבודה מהאופן שבו התנהל בהפניות קודמות או מאוחרות להפניה שבמחלוקת. ואולם בענייננו, בנוסף לשיהוי ברישום גרסת המעסיק, אשר מקים קושי כשלעצמו, הרי שבענייננו לא הובאה בפני ראיה שיש בה כדי ללמד כי באירועים קודמים או מאוחרים עלה ספק ביחס למוטיבציה של המערער להשתלב בעבודה. . לנוכח האמור, אני סבורה כי לא עלה בידי המשיב להרים את הנטל להוכיח כי העובד סירב לעבודה שהוצעה לו, ולפיכך רישום הסירוב יבוטל. . משהערעור התקבל, המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בסך 2,500 ₪. . ניתן היום, כ"ח אייר תשע"ח, (13 מאי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.




Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*


אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.