בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו | סע"ש 12451-04-18

22 יוני 2018. לפני: . כב השופטת יפית זלמנוביץ גיסין . נציגת ציבור (עובדים) גב רונית זמני ערמוני. נציג ציבור (מעסיקים) מר שלמה כסיף . המבקשת: . חגית לאניאדו. ע"י ב"כ: עו"ד סיגל פעיל וסיון מוצניק. -. המשיבה: . משהב חברה לשכון בנין ופתוח בעמ . ע"י ב"כ: עו"ד יעל דולב ועידן פפר. החלטה. המבקשת הועסקה אצל המשיבה משך שישה חודשים בתפקיד מנהלת שיווק ופוטרה. בבקשה זו שבפנינו מבקשת המבקשת כי נורה על ביטול פיטוריה והשבתה לעבודה, כי המשיבה לא תשבץ בתפקידה של המבקשת אף אדם ו/או עובד ו/או מועמד אחר וכי המשיבה תמנע מלדווח לכל אדם ו/או גורם ו/או רשות על פיטוריה. . טענות המבקשת. 1.המבקשת החלה לעבוד אצל המשיבה ביום 17.9.2017 והיתה אחראית, בין היתר, על אנשי המכירות והמשווקים החיצוניים של הפרויקטים של המשיבה. לאחר כניסתה לתפקיד התברר למבקשת, כך לגרסתה, כי אחד המשווקים ומנהל המכירות מטעמו גרמו להאטה מכוונת במכירות בפרויקט "נחלים" (ר סעיפים 8-6 לבקשה).. 2.עוד התברר למבקשת לאחר שהאזינה לשיחות שנערכו בין מנהל המכירות ולקוחות פוטנציאלים, כי מנהל המכירות "פועל להעברת לקוחות של המשיבה לפרויקטים אחרים של חברות מתחרות" (ר סעיף 11 לבקשה).. 3.לאחר שהמבקשת דיווחה למנכ"ל המשיבה, מר ערוסי, על שהתגלה לה הוחלט לסיים את ההתקשרות עם המשווק וביום 27.11.2017 נמסרה לו הודעת סיום התקשרות (ר סעיפים 15-13 לבקשה).. 4.לטענת המבקשת, מיד לאחר הפסקת ההתקשרות עם המשווק, החלה לחוות "מסכת פסולה של רדיפה" נגדה (ר סעיף 18 לבקשה) ובכלל זה נפרץ חשבון הדו"אל שלה ונמחקו הודעות הקשורות למשווק אך נאסר עליה לפנות למשטרה בענין זה. עוד צוין, כי הוסכם על הפסקת ההתקשרות עם המשווק בפגישה משולשת בה נכחו המבקשת, המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון, בכפוף לכך שיתאפשר למשווק להעביר למבקשת בקשות לרכישה שהיו מצויות בשלב מתקדם של משא ומתן עד ליום 8.12.2017 (ר סעיפים 24-20 לבקשה).. 5.בעת שהותה של המבקשת בחו"ל התבשרה על ידי המשווק כי החוזה עימו הוארך בהסכמת יו"ר הדירקטוריון של המשיבה, ללא ידיעתה וללא ידיעת המנכ"ל, כך לגרסתה (ר סעיף 27 לבקשה). המבקשת יידעה את יו"ר" הדירקטוריון כי לא קיבלה כל הוראה ממנכ"ל המשיבה, הממונה עליה, המבטלת את ההחלטה המשותפת לסיים את ההתקשרות עם המשווק ב-8.12.2017 והביעה חששה מהמשך ההתקשרות עימו (ר סעיפים 29-25 לבקשה).. 6.עם שובה מן החופשה, ואף שההתקשרות עם המשווק הוארכה, בסופו של יום, עד ליום 12.12.2017, התקשרה המבקשת עם משווק חיצוני חדש באישורו של מנכ"ל המשיבה ובסמוך למועד תחילת ההתקשרות התברר שחלה עליה חדה בשיעור המכירות של הדירות (ר סעיפים 34-33 לבקשה).. 7.אלא שאז נקראה המבקשת לבירור בפגישה בה השתתפו מספר גורמים ובתוכם המנכ"ל אשר לעמדת המבקשת התנגד לקיומה והשתתפותו בה נכפתה עליו (ר סעיף 36 לבקשה). במסגרת הבירור התבקשה המבקשת להתנצל בפני יו"ר הדירקטוריון והיא השיבה שהיא נכונה לעשות כן בפגישה פנים אל פנים אך לא בכתב; בוררה השתלשלות הענינים אל מול המשווק כאשר לטענת המבקשת ברור היה כי כל הנוכחים מסכימים שהפסקת ההתקשרות עימו היתה הכרחית ונכונה ובנוסף ביקשו המשתתפים לברר מדוע פורסמה מודעת שיווק בעיתון "מקור ראשון" בניגוד להנחית יו"ר הידרקטוריון, טענה עליה השיבה המבקשת, כי מדובר בפרסום שנעשה בעקבות התחייבות המנכ"ל עוד טרם החלה בעבודתה אצל המשיבה (ר סעיפים 42-37 לבקשה).. 8.כשבועיים לאחר מכן התבקשה המבקשת להעביר למשתתפי הפגישה את הקלטות השיחות בהן נשמע המשווק מעביר לקוחות פוטנציאלים למתחרים וכן תכתובת דוא"ל בענינו של יועץ התקשורת של המבקשת (ר סעיפים 44-43 לבקשה). המבקשת אשר לטענתה ביקשה לשתף פעולה עם הבירור הודיעה כי לא עלה בידה לקבל העתק מן ההקלטות מאחר ואילו נמחקו לאחר 60 ימים וכי פעלה, גם בשאר הנושאים, בהתאם לנדרש ממנה (ר סעיפים 47-45 לבקשה).. 9.לטענת המבקשת, החל ממועד זה קיבלה "כתף קרה" מהמנכ"ל, שמעה מעובדים אחרים מסרים לפיהם היא עתידה לסיים את עבודתה במשיבה והמשיבה אף החלה באיתורו של מחליף. זאת ועוד. לטענת המבקשת, גורמים בכירים החלו פונים במישרין לכפיפיה של המבקשת ונושאים שבטיפולה של המבקשת הועברו לטיפול גורמים אחרים (ר סעיף 52 לבקשה).. 10.ביום 6.3.2018 זומנה המבקשת לשימוע וביום 18.3.2018 התקיימה שיחת השימוע במסגרתה השיבה המבקשת לכל טענות המשיבה אחת לאחת והפריכה אותן באופן מלא (ר סעיפים 55-54 לבקשה).. 11.טוענת המבקשת, כי ההחלטה על פיטוריה התקבלה "בהליך לא תקין שמקורו בטעמים בלתי עניניים וזאת רק משום שסרבה לפעול בניגוד לאינטרסים של המשיבה וביקשה את טובת המשיבה בראש ובראשונה" (ר סעיף 56 לבקשה).. טענות המשיבה. 12.המשיבה טענה, כי בששת חודשי עבודתה הצליחה המבקשת לבזות את יו"ר דירקטוריון החברה..(ו) שני נותני שירותים שנתנו שירותים לחברה משך עשרות שנים" (ר סעיף 3 לתגובה), נקטה בלשון בוטה כלפי גורמים בתוך החברה ומחוצה לה, לא הכינה תקציב למחלקתה אף שנדרשה לכך ולא ניהלה את העובדים/ות הכפופים/ות לה (ר סעיפים 11-9 לתגובה).. 13.עוד טוענת המשיבה, כי בקשתה של המבקשת רצופה בטענות ביחס לאופן קבלת ההחחלטות במשיבה, החל בהנחות ללקוחות המשיבה וכלה בסמכויות הדירקטוריון, דברים שכלל אינם מענינה של המבקשת (ר סעיף 12 לתגובה).. 14.המשיבה ציינה בבקשתה, כי נוצר משבר אמון חריף שאינו מאפשר השבתה של המבקשת לעבודה, בין היתר, מאחר והמבקשת השמיצה את כל חברי ההנהלה במסגרת שיחת השימוע ו/או הבקשה (ר סעיף 15 לתגובה), כאשר, מבקשת המשיבה להזכיר, מדובר במי שנשאה עד לאחרונה במשרה בכירה ובהנתן כי משרה זו מחייבת קיום "אימון אישי בין חברי ההנהלה השונים" (ר סעיף 16 לתגובה).. 15.המשיבה עמדה על כך שהמבקשת התבטאה בצורה פוגענית, מזלזלת ומתנשאת כלפי המשווק וחוסר כבוד בסיסי כלפי יו"ר הדירקטוריון, העלתה טענות חמורות כלפי המשווק לאחר שטענה שיש בידיה ראיות להתנהגותו, טענה שלא נבדקה ובשלה הופסקה ההתקשרות עם המשווק. מוסיפה המשיבה, כי לאחר שהתבקשה המבקשת להעביר את הראיות שברשותה, בעקבות פנית ב"כ המשווק למשיבה, התברר שלמבקשת אין ראיות בנמצא כדי להוכיח את הטענות שטענה כלפי המשווק (ר פרק ז לתשובה).. 16.המשיבה ציינה, כי לאחר שנשמעו טענות המשווק הוחלט על הארכת ההתקשרות לתקופה נוספת, אשר בשל שהותה של המבקשת בחו"ל לא עודכנה בהחלטה זו שהתקבלה על דעת המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון. אלא, שהמבקשת, שנעלבה, כך לגרסת המשיבה, כי ההחלטה על הארכת ההתקשרות התקבלה בלא שהתבקשה ונשמעה דעתה, הטילה על מנכ"ל המבקשת את האחריות לטפל במכירות שתבוצענה על ידי המשווק ובמענה למייל שנשלח אליה על ידי המשווק השיבה בשמו של יו"ר הדירקטוריון, כי מעולם לא הובטח על ידו דבר וחצי דבר למשווק ואף שלחה מייל ליו"ר הדירקטוריון, מספר דקות מאוחר יותר בו טענה, בשמה ובשם המנכ"ל, כי אין הם מקבלים את רע הגזירה ואינם מוכנים כי המשווק ייצג את המשיבה וכי מבחינתם ההתקשרות עימו מסתיימת ביום המחרת (ר סעיפים 76-76-65 לתגובה).. 17.לאחר שיו"ר הדירקטוריון הבהיר למבקשת במייל, כי ההחלטה על הארכת ההתקשרות התקבלה על דעתו ועל דעת מנכ"ל המשיבה, טענה המבקשת, כי "ההחלטה להותיר את המשווק לימים ספורים מעודדת מעילות בחברה" ופוגעת ביכולת המשיבה להתנהל (ר סעיפים 80- 83 לתגובה).. 18.המבקשת אף פעלה לסיים את ההתקשרות עם יועץ התקשורת של המשיבה ב-17 השנים האחרונות, העלתה את הנושא בישיבת וועדת הפרסום אף שהתבקשה שלא לעשות כן ולאחר הישיבה קיבלו המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון החלטה לפיה ההתקשרות עם יועץ התקשורת תמשך במקביל לאיש/אשת יחסי ציבור שתעבוד ישירות מול המבקשת (ר סעיפים 96-92 לתגובה).. 19.המשיבה דוחה את כל טענות המבקשת בדבר שחיתות, לכאורה, שפשטה בקרבה וטוענת, כי התייחסותה של המבקשת לכך שהמשווק לא ביצע את תפקידו מצביעה לכל היותר על כך שהמשווק לא בצע את תפקידו אך אין להסיק מכך דבר לענין התנהלותה של המשיבה, אשר סמכה על דברי המבקשת ואף פעלה לפיהן (ר סעיפים 122-114 לתגובה). 20.המשיבה ציינה, כי היתה אמנם האטה במכירת הדירות על ידי המשווק אלא שזו מקורה בחילוקי דעות בין המשווק למשיבה וכי היה על המבקשת לכל הפחות להפגש עם איש יחסי הציבור הותיק טרם הזדרזה להפסיק את ההתקשרות עימו (ר סעיפים 128-123 לתגובה).. 21.באשר לשאר טענותיה של המבקשת, טענה המשיבה כי במהלך השימוע העלתה המבקשת, לראשונה, טענות בנוגע לחיובים במע"מ, הנחות הניתנות ללקוחות המשיבה ועוד, טענות שאין בינן לבין שחיתות דבר (ר סעיפים 138-133 לתגובה). . 22.המשיבה אף טענה כי המבקשת יצאה לחופשת מחלה מספר פעמים ללא שדיווחה ו/או עדכנה את המשיבה על כך, שהתה בחו"ל ביום 7.12.2017 ואף על פי כן לא דיווחה על הימצאה ביום חופשה, לא נתנה הסבר לאי הכנת תקציב, סרבה לטפל ברוכשים עד שלב המסירה מאחר, ולטענתה, דרישה זו שמערבת פן כספי, אינה חלק מתפקידה (ר סעיפים 162-150 לתגובה).. דיון והכרעה. 23.נקדים אחרית לראשית ונאמר, כי דין בקשתה של המבקשת להדחות.. סעד זמני. 24.כאשר בית הדין דן בבקשה לסעד זמני עליו לבחון התקיימותם של השיקולים הבאים:. קיומה של זכות לכאורה. 2.מאזן הנוחות. 3.שיקולי יושר. ובלשונו של בית הדין הארצי לעבודה:. "על בית המשפט הדן בבקשה למתן סעד זמני ליתן את עיקר דעתו על השיקולים הבאים: קיומה של זכות (טיב התביעה וסיכוייה), מאזן הנוחות (מאזן הנזקים העשויים להיגרם לכל אחד מהצדדים) ושיקולי יושר (האם הבקשה הוגשה בתום לב, האם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות ואין בו פגיעה העולה על הנדרש). כן יש לשקול עניינים נוספים, כגון חיוניות הסעד וזהות הסעד הזמני לסעד העיקרי (רע"א 1998/07בדארנה נ עזבון המנוח עלי בדר בדארנה, ניתן ביום 11.6.07)". . (בר"ע (ארצי) 44106-01-13 והאבי סוסן – דיאלה סרחאן (2015)). 25.כל קביעותינו בהחלטה זו הינן לכאוריות בלבד לצורך ההכרעה בצו המניעה הזמני ואין בהן כדי לקבוע מסמרות בדבר זכויות הצדדים במסגרת תובענה כספית שתוגש ככל שתוגש.. 26.סעד של אכיפה הוא סעד שבשיקול דעת. במסגרת שיקול הדעת על בית הדין לשים על כפות המאזניים את תפקידו של העובד, יכולתם של המעסיקה ושל העובד לשתף פעולה, חומרת הפגם שנפל, ככל שנפל, בפיטורי העובד, השפעת הסעד שינתן על העובד ועל עובדים אחרים במקום העבודה ועוד. כמו כן עלינו לזכור, כי במלאכת השיקולים והאיזונים על בית הדין להיזהר שלא לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתו של המעסיק אלא לבחון האם בהחלטתו של המעסיק נפל פגם היורד לשורש ההחלטה בשל היותה נגועה בחוסר סבירות קיצונית.. "סעד האכיפה בעת פיטורים שלא כדין הוא סעד אשר נתון לשיקול דעת בית הדין, ושומה עליו לבחון בעת הפעלת שיקול דעתו, בין היתר, את מהות הפגם שנפל בהליך הפיטורים וחומרתו; אופיו של המעביד; סוג המשרה בה מדובר; השפעת סעד האכיפה או הפיצוי על העובד ועל זכויותיו – ובכלל זו הותק שלו במקום העבודה; השפעת סעד האכיפה על מקום העבודה ועל צדדים שלישיים, לרבות מבחינת יחסי העבודה, היכולת לתפקד, והשינויים שחלו במקום העבודה ובצרכי המעביד במהלך הטיבעי של הדברים; השפעת חלוף הזמן. יודגש כי בעת שקילת השלכות סעד האכיפה על מקום העבודה, יש לבחון גם את האידך גיסא – והוא השפעת אי מתן סעד האכיפה על היכולת לקיים באופן ממשי את זכויות העובדים, בין היתר, מקום בו קיים פער בין הגורם המפטר לבין הגורם הנושא בתשלום הפיצוי, או אז מתקיימת התופעה שבה המעוול אינו נושא בעלות עוולתו.". עמדתי על כך שלפי הגישה המסורתית, שיוחדה בעיקרו של דבר למגזר הפרטי, במקרה של פיטורים שלא כדין, ככלל, יש להעדיף סעד של פיצוי על פני סעד של אכיפה והשבה לעבודה. כן עמדתי על כך שבגישה זו התגלו בקיעים, וכך נפסק מפי השופטת ארבל בבג"ץ אלישע:. "הגישה התומכת בצמצום השימוש בסעד של אכיפת יחסי עבודה הייתה הגישה השלטת במשפט הישראלי שנים רבות, והיא מכונה הגישה המסורתית… ברם, עם השנים חל כרסום בגישה המסורתית וכיום מסתמנת נכונות רבה יותר לאכוף חוזה עבודה ולהרחיב קמעה את החריגים לכלל של אי כפיית יחסי עבודה… התמיכה בהרחבה מסוימת של השימוש בסעד האכיפה מתבססת, בין השאר, על שיקולי מדיניות ושיקולים חברתיים ציבוריים, כגון החשיבות בהקמת הגנה אפקטיבית על זכויות עובדים וחיזוק העובד כבעל זיקה למקום עבודתו… בין האדם למקום עבודתו נרקמת עם הזמן זיקה שאינה מצטמצמת להיות מקום העבודה מקור פרנסה בלבד. העובד משקיע במקום עבודתו את מירב זמנו ואת מיטב מרצו, הוא קושר במקום העבודה קשרים חברתיים המלווים אותו בשגרת יומו, וזהו לו מקור של סיפוק, התפתחות והגשמה עצמית…"(הדגשה הוספה – א.א.)".. (ע"ע (ארצי) 36316-06-12 עיריית רמת השרון – איילת שושני גינו (2015)). קיומה של זכות לכאורה. האם פיטורי המבקשת היו כדין. 27.המשיבה היא גוף דו מהותי. מטעם זה וכפי שנקבע בפרשת צויזנר, עלינו לבחון את החלטתה של המשיבה על רקע כללי המשפט המינהלי והמשפט הפרטי (ר ע"ע (ארצי) 1123/01 בית ספר תיכון עירוני – כל ישראל חברים בתל-אביב-יפו – צויזנר, פד"ע לו 438). . 28.מאחר ומצויים אנו בהליך זמני והוצגו בפנינו ראיות לכאורה אין בכוונתנו להכריע במסגרת החלטה זו בטענות שהועלו על ידי המבקשת ביחס להתנהלות המשיבה, ובכלל זה, האם מקובל אם לאו ליתן הנחות לרוכשים, מדוע אסר היו"ר לפרסם מודעות ב"מקור ראשון", האם, כפי שטענה המבקשת בשיחת השימוע, "לא ניתן לחייב רוכשים לחיות אורח חיים דתי בהתאם לחלק מהסכמי ההתקשרות" (ר עמ 8 נספח "ב" לתגובה) וכיצד טענה זו משליכה על עניננו והאמנם זוהי "תקלה חמורה", כלשון המבקשת (ר עמ 5 לנספח "ב" לתגובה), שיו"ר הדירקטוריון החליט על הארכת תקופת ההתקשרות עם המשווק בניגוד למכתב שהוצא לו על ידי המבקשת ועוד.. 29.נבחן, איפוא, האם החלטת המשיבה התקבלה מטעמים עניניים אם לאו. בענין זה מנחה אותנו פסק הדין בענין צויזנר:. "כלל הוא כי בית-הדין לא ישים שיקול-דעתו תחת שיקול-דעתה של הרשות המוסמכת, וכי לא יתערב בהחלטתה לשנותה, אלא אם כן נמצא כי אותה החלטה ניתנה בחריגה מסמכות, או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים או באי-סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. בית-הדין אף לא ישים שיקול-דעתו תחת זה של הרשות אפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במיתחם הסבירות".. 30.מן הראיות שנשמעו בפנינו עלה, כי הטעם העיקרי לפיטוריה של המבקשת נעוץ באבדן האימון בה. במכתב הזימון לשימוע העלתה המשיבה כלפי המבקשת טענות משלושה סוגים: האחד – אי קבלת מרות, הלבנת פנים, התנהגות בחוסר כבוד ושימוש באיומים, השני – אי שביעות רצון מתפקוד מקצועי והשלישי – הצגת נתונים חלקיים ולא מבוססים בפני הממונה, התקשרות עם משווק חדש ללא שניתן התר המשיבה לכך וחוסר יכולת לעבוד בשיתוף פעולה עם ההנהלה וועדות הכוללות את חברי הדירקטוריון (ר נספח מב/18 לבקשה).. 31.במכתב הפיטורים המפורט ציינה המשיבה, כי המבקשת לא נתנה כל הסבר "להתכתבויות הבוטות שלך כלפי יו"ר הדירקטוריון, אשר בין אם ישנה מחלוקת (בעינייך) לענין סמכותו ובין אם לאור…המדובר בהתבטאויות שלא יעלו על הדעת בוודאי שלא ביחס לאדם בתפקידו ובמעמדו" (ר סעיף 37 לנספח מב/25 לבקשה).. ובהמשך – . "אמירה לפיה על המשווק להעביר רוכשים ליו"ר ישירות לטיפולו כי את לא מוכנה לטפל בכך – מציגה את החברה כלפי חוץ באור שלילי…עוד מצופה ממך לברר שנית (ושלישית, ורביעית, וחמישית אם ישנו ספק) מול הגורמים הרלוונטים, במקום להתבטא בצורה שלא מקובל על הדעת". (ר סעיפים 45, 47 לנספח מב/25 לבקשה). ומסכמת המשיבה פרק זה בהחלטת הפיטורים בכותבה, כי התנהלותה של המבקשת הביאה לאבדן אימון מוחלט וחשש כי המבקשת תיצור סכסוכים נוספים ומיותרים "שנובעים בשל "כבודך" (ר סעיף 76 לנספח מב/25 לבקשה).. 32.האמנו למנכ"ל המשיבה, אשר העיד מדם ליבו, כי לא היה מנוס מפיטורי המבקשת וכי ההשפעה שתהא להחזרתה של המבקשת לעבודה על מקום העבודה, יחסי העבודה בינה לבין מנכ"ל המשיבה ובעלי תפקידים אחרים, היא הרסנית:. "ש. …תסביר לי מאיפה הסמכות לפטר את המבקשת לאלתר בתוקף מיידי להבנתך?. ת. כאשר כל האימון נופל וקורס את כל הקשר ביני לבינה אין לנו אלא למצוא דרך שהיא תעזוב את העבודה ככל האפשר מוקדם אבל את השלושה חודשים אנו נשלם לה כשהיא בבית ולא בעבודה. ש. תפנה לסעיף שבו ההסכם מתיר לעשות כמו שעשיתם?. ת. זה משהו בחיי יום יום. אדם שמאבד אמון של העובד שלו מול החברה מול כל המערכות והעובדים אין לו ברירה אלא לנהוג כמו שנהגתי. אף יום אי אפשר היה להמשיך". (ר פרוטוקול עמ 10 שורות 20-13). ובהמשך – . "ש. אני מפנה לנספח 13 לתצהיר של חגית – נכון ששלחת התייחסות כתובה למכתב לאורית פישלר? מכתב שהקראת שורה שורה לחגית מולה?. ת. אני לא הקראתי לחגית שום מכתב, שום שורה ושום מילה למכתב שאת מדברת. המכתב נכתב ונגרס למחר היום וכל זה מכיוון שחגית עשתה דבר בלתי יעשה, הוציאה מייל חמור ביותר שאני מזייף פרוט, שאני משקר וכל מיני דברים חמורים מאד. לקחתי את המכתב ולא שלחתי לאף אחד ולא הקראתי לה, זה שקר וכזב. זו אחת הסיבות שפיטרנו אותה. אני הקראתי לה מכתב כזה? זה מוציא אותי מכליי לשמוע דבר כזה". (ר פרוטוקול עמ 16 שורות 25-19). 33.במה דברים אמורים? נפנה בהקשר זה לתכתובת המיילים בין המבקשת, המשווק, מנכ"ל המשיבה ויו"ר הדירקטוריון (נספח "8" לתצהיר המבקשת):. *ביום 7.12.2017 בשעה 09:50 PM כותבת המשיבה למשווק, במענה לפנייתו ולפרטים שמסר בנוגע לרוכשים פוטנציאלים, כי ניתנת לו הנחיה חד משמעית לא להמשיך להתנהל מול רוכשים פוטנציאלים החל מבוקר המחרת.. *למייל זה משיב המשווק וכותב: "סגרתי עם מר אבי סולימן (יו"ר הדירקטוריון – י.ז.ג) עד יום ג אנחנו משווקים". במענה לתשובתו כותבת המבקשת למנכ"ל המשיבה ולגורמים נוספים:. "אם אכן אתה מאשר לו את המצ"ב, למרות כל הראיות וההתנהלות – אני מושכת את ידי מהפרויקט ומעבירה אותו לטיפולך הבלעדי. אין לי כל כוונה להמשיך ולהתנהל עם הבריון הזה. בושה וחרפה שהחברה ממשיכה לתת לו במה". *ובשעה 22:23 כותבת למשווק:. "לפי הצהרת אבי סולימאן (יו"ר הדירקטוריון – י.ז.ג) הוא לא התחייב כלפיך לדבר בשום אופן. מעתה, אם יש הרשמות או בקשות/טענות – אתה מוזמן להעביר לאישורו ישירות. מכיון שהדבר נגד החלטת המנכ"ל ונגד החלטת מנהלת השיווק, היו"ר גם ינחה את פרסיק אם ואיך לטפל. חפצי, את בכל אופן לא מקבלת הנחיות מצפריר או אלעזר אלא ממני בלבד".. 34.כאשר נשאלה בענין זה הודתה המבקשת, שבין מועד קבלת המייל מהמשווק לפיו יו"ר הדירקטוריון אישר את הארכת ההתקשרות עימו לבין המועד שבו היא עונה לו כי יו"ר הדירקטוריון הצהיר שאינו מחויב כלפיו, לא שוחחה עם יו"ר הדירקטוריון ואף לא קיבלה ממנו כל מסר (ר פרוטוקול עמ 4 שורות 31-23).. 35.אלא שבזאת לא תמה התכתובת. בשעה 22:52 כותבת המבקשת ליו"ר הדירקטוריון:. "מכיון שקיבל (המשווק – י.ז.ג) ממך אישור להמשיך ולייצג אותנו, ראוי שאתה תאשר לו מעתה את ההרשמות ותאשר לפרסיק אם ואיך להתקדם.. מבחינתי ומבחינת מנכ"ל החברה, החל ממחר, אין לנו כל המשך התקשרות עם צפריר (המשווק – י.ז.ג)". למחרת, 8.12.2017 בבוקר כותב לה יו"ר הדירקטוריון:. "הסיכום שצפריר ימשיך עד יום שלישי הוא על פי הנחיית והחלטת המנכ"ל ולכן יש לפעול בהתאם".. על כך עונה המבקשת בשעה 09:51:. "מכיון שאני מקבלת הנחיות ממנכ"ל החברה בלבד – עד שלא אקבל ממנו הנחייה אחרת, מבחינתי אין שינוי".. (הדגשות שלי – י.ז.ג). 36.כאשר נשאלה בענין זה בחקירתה אישרה, שמבחינתה, מאחר והיא והמנכ"ל לא אישרו את המשך ההתקשרות עם המשווק, לא ראתה מה פסול בתשובתה ליו"ר הדירקטוריון המורה לו לטפל לבד במכירות שתבוצענה בפרויקט (ר פרוטוקול עמ 5 שורות 5-2).. 37.המבקשת אף אישרה שכל אותו הזמן, אף שהיא כותבת ליו"ר הדירקטוריון, כי המנכ"ל עומד מאחורי ההחלטה להפסיק את ההתקשרות עם המשווק, כפי שהוסכם ביניהם קודם לנסיעתה לחו"ל, לא שוחחה עם מנכ"ל המשיבה ולא וידאה כי ההחלטה בעינה עומדת ולא שונתה (ר פרוטוקול עמ 5 שורות 33-32 עמ 6 שורות 7-1).. 38.המבקשת, כך עולה מן החקירה, לא טרחה לברר את הדברים עם מנכ"ל המשיבה אף שבמייל מיום 8.12.2017 בשעה 09:13 חוזר יו"ר הדירקטוריון וכותב לה: "תתעדכני בבקשה אצל המנכ"ל. הכל בתיאום מלא איתו!!" בחקירתו אישר מנכ"ל המשיבה, כי הוא ויו"ר הדירקטוריון קיבלו יחדיו את ההחלטה להאריך את תקופת ההתקשרות של המשווק עם המשיבה (ר פרוטוקול עמ 14 שורות 2-1).. 39.במענה לשאלה כיצד הגיעה למסקנה שהמנכ"ל לא שינה את החלטתו ועל כן ברי שיו"ר הדירקטוריון משקר בכותבו כי ההחלטה על הארכת תקופת ההתקשרות התקבלה על דעת שניהם השיבה: "המנכ"ל כל הזמן הזהיר אותי מהיו"ר שהוא כל הזמן משקר לו ולהיות מאד זהירה" (ר פרוטוקול עמ 6 שורות 16-15). . 40.התנהלותה זו של המבקשת היא שעמדה בבסיס הזימון לשימוע שכותרתו: אי קבלת מרות, הלבנת פנים, התנהגות בחוסר כבוד שימוש באיומים (ר נספח 18 לתצהיר המבקשת).. 41.בשיחת השימוע (נספח "ב" לתצהיר המשיבה) המבקשת מתכחשת לחובת האֵימון שלה כלפי יו"ר הדירקטוריון ואומרת, כי אין זו משרת אימון אישי וכי היה עליה לבצע אך ורק את הוראות המנכ"ל (שם בעמ 2). המבקשת טענה עוד, כי "בחנה את הגורמים המקצועיים שעובדים עם החברה ורק אחרי שהשתכנעה שהם פועלים בניגוד לטובת החברה (הגם ש-17 שנה) היא הביאה אותם למנכ"ל ואמרה שהיא חושבת שצריך להחליף" והוא הסכים (שם בעמ 3).. 42.גם לדידה של המבקשת, כעולה משיחת השימוע, הטעם היחיד לפיטוריה הוא העלבון של יו"ר הדירקטוריון שסבור שהיא חוצפנית ו"בולמת ממנו לבצע מה שבא לו בחברה לשרת אינטרסים לא שלה" (שם, בעמ 6).. 43.למדנו, כי המבקשת עשתה דין לעצמה והחליטה להפסיק לשתף פעולה "בבירורים שאינם מתקבלים על הדעת, אינם מקובלים בשום אופן בעולם העסקי וזאת תוך שמטילים דופי ביושרה ובהליכים תקינים שהתבצעו מול הממונה הישיר עליה, מנכ"ל החברה" (ר נספח מב/13 לבקשה).. 44.המבקשת אף לא חסכה בלשונה עת הרגישה שמר וילדר, איש יחסי הציבור, אינו מקבל עליו את הדין וכתבה למנכ"ל, ליו"ר הדירקטוריון ולמר וילדר עצמו ש"האדון המכובד", כאשר הכוונה למר וילדר, "צריך לדעת איך להתבטא ואיפה עובר הגבול" (ר מייל של המבקשת מיום 7.2.2018 נספח מב/21). . 45.המבקשת רמזה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים למנכ"ל המשיבה, כי "עיוות את העובדות על ידי הוצאת פרוטוקול באיחור של שלושה וחצי חודשים, פרוטוקול המעוות את העובדות, וזאת בלשון המעטה" (ר נספח 20 לבקשה).. 46.בהקשר זה כתבה המשיבה למבקשת במכתב הזימון לשימוע כי התנהלותה "סביב סיום ההתקשרות עם מר וילדר נעשתה בניגוד להנחיות מנכ"ל החברה…בנוסף שלחת מייל למנכ"ל החברה הכולל האשמות חמורות של עיוות (!) עובדות בפרוטוקול. כמו כן הועברה לחברה התכתבות בינך לבין מר וילדר, בה נכללו איומים הדדיים, באופן שאינו תואם את אופי העבודה בחברה והיחס לנותני שירות".. 47.טול והוסף להתנהגותה זו של המבקשת, עובדת בכירה שאך שישה חודשים קודם לפיטוריה החל לעבוד ואמורה להמצא בשלבי רכישת אמונם של כל הנוגעים בדבר, את השפה הבוטה בה היא נוקטת כלפי יו"ר הדירקטוריון ואי אמירת האמת בכל הנוגע להתקשרות עם חברת השיווק החדשה שהחליפה את צפריר. נבהיר:. המבקשת טענה, כי יום למחרת הודעתה לצפריר על הפסקת ההתקשרות נפגשה עם נציגי אלדר בכנס באילת שהתקיים בין ה 28-30 חודש והסכימה עימם על תחילת התקשורת.. המבקשת היתה נחושה בחקירתה כי לא שוחחה עם אלדר קודם למפגש באילת. אלא, שלאחר שהוצגה בפניה ראיה ממנה עולה כי הקשר בינה ובין אלד נוצר ימים קודם לכן, נאלמה דום ולא ידעה להסביר את גרסתה החדשה (ר פרוטוקול עמ 7 שורות 25-19).. 48.המבקשת מטיחה בפניו של יו"ר הדירקטוריון בשיחתם מיום 6.12.2017 שהוקלטה על ידי המבקשת, שזו בושה וחרפה שהוא מדבר עם צפריר (ר תמלול עמ 17 שורות 17-14, עמ 73 שורוה 26, עמ 74 שורות 24-1) ומבין השורות ניתן בנקל להבין, כי יו"ר הדירקטוריון נפגע עמוקות מדבריה ואומר לה:" אני מבקש, זה לא זה, לא מפטרים ככה, הכל דרך המנכ"ל, זה זהו. שתיים אני אומר כזה דבר, אני לא נתתי לו גיבוי, לא נתתי שום ארכה לשום דבר. שלש, אני אדבר עם מי שאני רוצה, מתי שאני רוצה, איך שאני רוצה…גם כשאת מביעה את דעתך אל תגידי שזה בושה וחרפה שאני שומע אותו" (ר תמלול בעמ 78 שורות 26-17).. 49.צודקת המשיבה בטענתה (ר סעיף 25 לסיכומיה) כי מתמלול השיחה שהוגש במצורף לסיכומי המשיבה (בעוד התמלול שהוגש ערב הדיון על ידי המבקשת היה חלקי) עולה, כי המבקשת חזרה חזור ושנה בשיחה, כי יש בידה הקלטות של המשווק ש"סרח" וזאת בניגוד לאמור בתצהירה (ר סעיף 49 לתצהירה). וכך נשמעת השיחה בענין זה:. "יו"ר הדירקטוריון: יש לך הקלטות על צפריר עצמו?. המבקשת: לי יש, יש לי אקדח, אני אומרת לך. יו"ר הדירקטוריון: על צפריר עצמו. המבקשת: לי יש. יו"ר הדירקטוריון: לך. המבקשת: לי יש אקדח מעשן על צפריר". (ר פרוטוקול תמלול עמ 21 שורות 12-7). ובהמשך השיחה מאשרת המבקשת ששמרה את הקלטות (ר פרוטוקול תמלול בעמ 23 שורות 10-9).. 50.שוכנענו, כי המבקשת לא נהגה כפי שמצופה מעובדת בתפקיד בכיר שמשולמת לה משכורת חודשית בגובה 32,500 ש"ח (ר נספח מב/30 לתצהיר המשלים של המבקשת). זאת ועוד. מן הראיות הלכאוריות שהוצגו בפנינו עולה תמונה מטרידה לפיה המבקשת מתקשה לקבל את מרותו של יו"ר הדירקטוריון ואינה חוסכת בלשונה, הן כלפי בכירים ממנה כאשר לעיתים הדברים הנאמרים בוטים וקשים לעיכול והן כלפי נותני שירותים שלא היתה שבעת רצון מביצועיהם. . 51.טוענת המבקשת בסיכומיה, כי "אין באופן התבטאויותיה של המבקשת כדי להביא לסיום העסקתה, וודאי כאשר מהנדסת החברה התבטאה באופן חמור ביותר כנגד המשיבה וגורמים בה" (ר סעיף 18 לסיכומיה). איננו מקבלים טענה זו. אף אם נֹאמר שיש מקום להשוואה בין התבטאויות האחת להתבטאויות האחרת, בעוד המבקשת פורסת את משנתה בגסות רוח כלפי יו"ר הדירקטוריון וספקי שירות חיצוניים, מוגבלות התבטאויות המהנדסת לתכתובת Whatsup פרטית בינה לבין המבקשת (ר נספח מב/26). . 52.לא ניתן להצדיק את האופן בו מתבטאת המבקשת וחוסר הרצון לקבל מרות בכך שמדובר ב"עובדת שמדם ליבה ביקשה להגן על המשיבה ועל האינטרסים של המשיבה" (ר סעיף 39 לסיכומי המבקשת). נוסיף, כי אילו מדובר היה בעובדת ותיקה, בעלת ותק של 5 או שנים, אשר "עלתה על בריקדות" בנושא מסוים ובניגוד למנהגה השתלחה במאן דהוא, היה מבטנו מרוכך יותר בהתייחסותו. אין דין מעידה אחת מצידו של עובד ותיק ומוערך, כדינה של התנהגות בוטה וכוחנית מצידה של עובדת בכירה וחדשה.. פיטורים פסולים וחשיפת שחיתויות. 53.על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בפסק דינו בענין מיכל אונגר (ע"ע (ארצי) 7632-09-16 עיריית פתח תקווה – מיכל אונגר (2017)) (להלן – "פסק דין אונגר") על המבקשת להרים את הנטל הראשוני כי פיטוריה היו נגועים באי חוקיות או אז יעבור נטל ההוכחה כי הפיטורים אינם פוליטיים, למשיבה. . 54.שאלנו את עצמנו האם "קיימות נסיבות מחשידות" כמאמר בית הדין הארצי לעבודה בענין אונגר, למעורבותם של שיקולים פוליטיים בקבלת ההחלטה על פיטוריה של המבקשת. לעת הזו אנו קובעים שהמבקשת לא הצליחה להרים את הנטל הנדרש להראות, ולו ברמה הלכאורית, שחשפה שחיתויות כטענתה וכי פעולות בהן נקטה לצורך תיקון אי הסדרים הנטענים במשיבה הן שעמדו בבסיס פיטוריה. . 55.המבקשת העלתה במכתבה לעו"ד פישלר (נספח מב/13 לבקשה) טענות מטענות שונות אותן היא מייחסת לחשיפת שחיתויות על ידה. וכך כתבה, בין היתר:. "לתדהמת הח"מ כי רבה, אשר כל חטאה היה חשיפת אי סדרים, גדיעת חבלה בחברה והשבחת מערך המכירות לאין שיעור, התחיל כלפיה מסע רדיפה, הכפשה והשפלה חסר תקדים מצד יו"ר אשר לצערה כי רב ממאן להסתיים…. הח"מ פועלת ממניעים מקצועיים בלבד לייעול החברה ולשיפור הישגים עסקיים של החברה בכל הנוגע למחלקה שבתחומה. הח"מ רואה לנגד עיניה את טובת החברה בלבד, ולא נשכרה לשרת את האיננטרסים של הסתדרות הפועל המזרחי או מפלגת הבית היהודי, ככל שאינטרסים אלו פוגעים בחברה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. הח"מ לא תונע ממניעים פוליטיים ואחרים אשר נדרשים ממנה ופוגעים בטובת החברה…". 56.חלק מאי הסדרים, כביכול, אותם חשפה המבקשת ובכלל זה הוראת יו"ר הדירקטוריון כי לא יבוצע פרסום ב"מקור ראשון", ההתקשרות עם המשווק שהופסקה על ידה וההתקשרות עם איש יחסי הציבור אותו ביקשה להחליף, קיבלו מענה ולו חלקי במסגרת חקירתו של מנכ"ל המשיבה.. 57.למותר לציין כי מנכ"ל המשיבה, הכחיש מעילות ושקרים ואת הטענה ל"מכירת חיסול" של נכסי המשיבה (ר פרוטוקול עמ 10 שורות 33-25 ובעמ 11 שורות 4-1). . 58.מעדותו של מנכ"ל המשיבה למדנו, כי המשיבה עשתה פעולות של "חיתוך בבשר החי" לאחר שלמדה כי המשווקים פועלים בדרכים שאינן תקינות. לפיכך, נתן מנכ"ל המשיבה, כך על פי עדותו, הוראות לשינוי שיטת המכירות ובכלל זה הפסקת מתן מתנות לרוכשים בדמות הצמדת מחסן או חניה, מכירת שתי חניות מקום בו קיים מיעוט של חניות ביחס למספר הדיירים ועוד (ר פרוטוקול עמ 12 שורות 33-25, עמ 13 שורות 22-18). כלומר: גם במחיר ההתקוממות של המשווקים והשביתה ה"איטלקית" בעקבותיה, עמדה המשיבה על ניהולו של הליך מכירה תקין ובשקיפות מירבית כלפי הרוכשים.. 59.גם הקשרים בין אלעזר, משווק בפרויקט "נחלים" שהתובעת היתה אמונה על ניהולו, למנהל השיווק הקודם של המשיבה, אשר המבקשת ראתה בהם ענין פסול, לא טוטאו מתחת לשטיח על ידי מנכ"ל המשיבה ויו"ר הדירקטוריון, בניגוד לטענת המבקשת. מנכ"ל המשיבה העיד בענין זה, כי אף שיו"ר הדירקטוריון רצה להפסיק את ההתקשרות עם אלעזר, שהוא גם בנו של מנהל השיווק הקודם של המשיבה, הוחלט, מטעמים עסקיים לכאורה, שלא להפסיקה עד לאחר השלמת מכירת הדירות האחרונות (ר פרוטוקול עמ 13 שורות 33-28). משמע, המשיבה ביקרה את התהליכים המתנהלים אצלה ועל ידי נותני השירותים מטעמה ולא טמנה את הראש בחול.. 60.המשיבה קיבלה את דעתה של המבקשת כי יש לפצל בין משרד יחסי הציבור למשרד הפרסום ומנכ"ל המשיבה העיד, כי המשיבה עובדת עם שני המשרדים (ר פרוטוקול עמ 15 שורות 31-23). . 61.גם ביחס להחלטת יו"ר הדירקטוריון להפסיק את הפרסום ב"מקור ראשון" העיד מנכ"ל המשיבה כי משך מספר חודשים ביקש ממנו יו"ר הדירקטוריון לא לפרסם ב"מקור ראשון" בשל מחלוקת בין היו"ר למנהל "מקור ראשון", אלא שחרף הנחיה זו פרסם מנכ"ל המשיבה "שני עמודים בנדל"ן ב"מקור ראשון" וזה למרות שאבי נתן לי הנחיה. כל זה היה כלכלי פרסומי וחשוב לי שזה היה" (ר פרוטוקול עמ 16 שורות 12-8).. 62.מתמלול השיחה מיום 6.12.2017 עולה בברור, שמה שהדראיג את יו"ר הדירקטוריון לא היו אינטרסים פוליטיים שעלולים להפגע אם תופסק ההתקשרות עם המשווק, אלא ההשלכות הכלכליות ורצונו להקטין את החשיפה המשפטית והכלכלית ככל שתוגש על ידי המשווק תביעה (ר פרוטוקול תמלול עמ 20 שורות 26-19, עמ 46 שורות 26-19, עמ 47, עמ 48 שורות 24-1; ר סעיפים 73, 89 לסיכומי המשיבה). הארכת ההתקשרות עם המשווק אשר אף היא עולה על שולחן הדיונים באותה פגישה מיום 6.12.2017 נועדה, לכאורה, להפיס את דעתו של המשווק, שנתן למשיבה שירות משך כ-22 שנה וזכאי, כך סבור יו"ר הדירקטוריון, לקבל הודעה מראש טרם הפסקת ההתקשרות ומעלה יו"ר הדירקטוריון תהייה מדוע אין מקום לבחון מתן הודעה בת 30 ימים (ר פרוטוקול תמלול עמ 91 שורות 18-17).. 63.לא ברור, אם כן, מדוע יומיים לאחר פגישה זו, כאשר צפריר, המשווק, פונה למבקשת ומודיע כי ניתנה לו ארכה נוספת, בת מספר ימים, להמציא הזמנות לרכישת דירות שהיו בקנה, היא משתלחת ביו"ר הדירקטוריון, משל אפשרות זו של הארכה כלל לא הושמעה על ידו בשיחתם המשולשת אך יום או יומיים קודם לכן? מדוע עונה המבקשת את שהיא עונה לצפריר ללא שבדקה עם מנכ"ל המשיבה האם סוכם על הארכת ההתקשרות עם צפריר, כפי הרעיון שעלה בפגישתם אך יומיים קודם לכן? למבקשת הפתרונים. . אף אם דעתה של המבקשת לא היתה נוחה מכך שמנכ"ל המשיבה שינה את החלטתו ביחס להמשך ההתקשרות עם צפריר בעודה בחו"ל, בניגוד לסיכום הראשוני עימה בהתאם לו הוחלט על הפסקת ההתקשרות עם צפריר (ר פרק ג לסיכומי התשובה מטעם המבקשת), היה עליה לבדוק האמנם שונתה ההחלטה בהעדרה, ולו מן הטעם שהספקות באשר לנכונות ההחלטה הועלו בפגישתם המשולשת של המבקשת, יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל המשיבה ובשל היותה כפופה למנכ"ל אשר, בכל הכבוד, רשאי ויכול לשנות את דעתו. . 64.נוסיף, כי המבקשת טענה, בלקוניות וללא שהובא כל תימוכין לכך, כי "הצביעה על התנהלות גורמים במשיבה לטובת מקורבים ואינטרסים פוליטיים (כדוגמת הנחות והטבות שלא היו אמורים ליתן, פרסומים בעיתונים המקדמים גורמים שונים במשיבה או מחוצה לה…) דיווחי אי-אמת לרשויות השונות…" (ר סעיף 77 לבקשה), אך בשלב מקדמי זה לא מצאנו, כי המבקשת הוכיחה ולו לכאורה כי יש דברים בגו. נפנה בהקשר זה לדבריה של המבקשת עצמה בשיחה מיום 6.12.2017 אשר אין בהם ולו רמז לשחיתות במשיבה ו/או על ידי יו"ר הדירקטוריון או מנכ"ל המשיבה. היחיד המואשם בשחיתות הוא צפריר ועל המנכ"ל אומרת המבקשת: "ידו נקייה, הוא ידע ממה שצפריר עשה, הוא נתן בו אימון" (ר פרוטוקול תמלול עמ 23 שורות 23-20).. טוענת המבקשת בסיכומי התשובה מטעמה, כי אמירתה זו נאמרה בשלב מוקדם בו סברה שמנכ"ל המשיבה אינו יודע אודות המעשים החמורים של צפריר (ר סעיף 25 לסיכומי התשובה של המבקשת). אף אם נקבל טענתה זו של המבקשת, לא הוכח בשלב מקדמי זה, כי המבקשת חשפה שחיתויות. שוכנענו, כי טעמים כלכליים עמדו בבסיס החלטת המשיבה להאריך את ההתקשרות עם צפריר ולא שחיתות של מאן דהוא (ר סעיפים 25-23 לסיכומי התשובה של המבקשת) וכי מנכ"ל המשיבה החליט במסגרת הפרורגטיבה הנתונה לו לשנות את החלטת ועדת הפרסום והותיר את מר ויילדר בתפקידו ואין הדברים עולים כדי שחיתות או רמיה. זאת ועוד. כפי שציינו מוקדם יותר, לא הוכח כי המבקשת התריעה על "הנחות והטבות חריגות ביותר שלא היו אמורים ליתן" (ר סעיף 72 לסיכומי המבקשת) עד אשר בערה האדמה תחת רגליה ואף זאת מתוך שביקשה לאחוז בקרנות המזבח ותוך מתן פרשנות לארועים שארעו, כיד הדמיון הטובה עליה.. 65.בית הדין הארצי לעבודה כתב בענין אונגר:. "עיתוי פיטורי עובד, בסמוך לאחר "חילופי שלטון", ובהעדר שיקולים סבירים לפיטורים, עשוי בנסיבות מסוימות להטות את הכף להעברת הנטל למעסיק לסתור את טענתו של העובד לפיטורים משיקולים פוליטיים. בהקשר זה, אין מניעה להקיש מסעיף 9(א)(2) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן – חוק שוויון הזדמנויות), אשר נועד להתגבר על מכשול דומה ביחס לטענת האפליה שהמפלה לא יודה בה (ראו: ש רבין-מרגליות, "המקרה החמקמק של הפליה בעבודה – כיצד מוכיחים את קיומה?", הפרקליט מד (תשנ"ח-תש"ס), 529), לפיו "אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו", יועבר נטל ההוכחה לסתור את טענת האפליה למעסיקו (השוו: ע"ע 258/97 חנן – המועצה המקומית מנחמיה, [פורסם בנבו] פד"ע לז 645, 662 הדן בפיטורים פוליטיים ומפנה לעניין העברת נטלים לפסק הדין בדב"ע נו/3-129 פלוטקין –אייזנברג, [פורסם בנבו] פד"ע לג 481 (1997) בגדרו הועבר הנטל מכח הוראת סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות)".. . 66.היה על המבקשת להוכיח, ולו ברמה הלכאורית, כי לא היה בהתנהגותה או במעשיה סיבה לפיטורים. אלא שמן הראיות לכאורה שנשמעו בפנינו שוכנענו, כי הפסקת ההתקשרות עם המבקשת נעשתה מטעמים עניניים שנעוצים ביחסי האנוש הבעייתים שלה עם הממונים עליה, התבטאויותיה כלפי יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל המשיבה, האשמת המנכ"ל בזיוף פרוטוקול ישיבת הפרסום, אי קבלת מרות והתנהלות כוחנית שאינה במקומה.. 67.מנגד, לא שוכנענו כי יש ממש בטענות המבקשת לפיהן פיטוריה היו נגועים בטעמים פסולים שבעיקרם נוגעים לשחיתויות שנחשפו על ידה לטענתה.. מאזן הנוחות. 68.לא מצאנו, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת. אף שהמבקשת פתחה בקשתה בתיאור מצבה האישי והיותה אם חד הורית, איננו סבורים כי די בכך כדי להוות עילה להשבתה לעבודה.. 69.בשוקלנו את תפקידה של המבקשת אצל המשיבה, תפקיד בכיר המחייב קבלת החלטות על בסיס יומיומי תוך הוצאה מן הכח אל הפועל של מדיניות המשיבה מחד, ניהול עובדים תוך קבלת מרות שני הגורמים הבכירים שמעליה, המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון, מאידך, אנו סבורים כי אין מקום להורות על החזרתה של המבקשת לעבודה. המבקשת פרמה בהתנהגותה את הרקמה הדקה עליה החלו נבנים יחסי העבודה בין הצדדים.. 70.עוד נציין, כי שוכנענו שלא נפל פגם בהחלטת הפיטורים וכי מתן סעד של אכיפת יחסי העבודה בין המבקשת למשיבה לא יאפשר המשך עבודה תקינה, לאור משבר האימון העמוק אליו נקלעו הצדדים שלא בטובתם. . 71.נזכיר, כי המבקשת עבדה אצל המשיבה שישה חודשים בלבד ואף מטעם זה נוטה מאזן הנוחות כנגד מתן צו מניעה כבקשתה. . לסיכום. 72.למעלה מן הדרוש נציין, כי אף אם, כטענת המבקשת (ר סעיפים 6.2-6.1 לסיכומי התשובה), הגשתו של תמלול חלקי של שיחתה מיום 6.12.2017, ערב הדיון, נעשה מטעמים כלכליים, היה מקום כי המבקשת תתכבד ותגיש תמלול מלא של השיחה ולו על מנת שלא יווצר הרושם, כי בחירתה אילו חלקים יתומללו משרתת את האינטרסים שלה ולא את האינטרס של גילוי האמת.. 73.בקשתה של המבקשת נדחית. המבקשת תשא בהוצאות המשיבה בסך של 12,000 ש"ח אשר תשולמנה בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיה. . 74.הנתבעת תגיש כתב הגנה עד ליום 6.9.2018. המזכירות תקבע את התיק לקד"מ. ניתנה היום, ט תמוז תשע"ח, (22 יוני 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.. . גב רונית זמני ערמונינציגת ציבור עובדים. יפית זלמנוביץ גיסין, שופטת . מר שלמה כסיף. נציג ציבור מעסיקים




היה הראשון להגיב

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*


This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.