בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו | ב"ל 28252-10-17

אתר המשפט

02 יוני 2018. לפני:. כב השופט תומר סילורה. המערער. יהודה טהר. ע"י ב"כ: עו"ד עמית ליסטונד. -. המשיב. המוסד לביטוח לאומי. ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי. פסק דין. 1.לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 17.5.2017 (להלן – הועדה), אשר קבעה בעניינו של המערער, כי אין מקום להפעלת תקנה 15 בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז 1956 (להלן –התקנות).. תמצית העובדות. 2.המערער נפגע בתאונה ביום 25/7/14 אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה.. 3.ביום 12/4/16 ועדה רפואית מדרג ראשון שבדקה את המערער קבעה את נכותו הרפואית בשיעור 28% לצמיתות כדלקמן: 20% נכות צמיתה בגין נכות נפשית בהתאם לסעיף 34 (ב) ( 3) ו- 10% נכות צמיתה בגין צלקת בהתאם לסעיף 75 (1) (ב) לתקנות.. עוד קבעה הועדה רפואית כי לאחר שעיינה בדו"ח ועדת רשות מיום 17/2/16, היא מקבלת את המלצתה שלא להפעיל את תקנה 15.. 4.בדו"ח ועדת הרשות נקבע כי על פי אישור מעסיק המערער עובד במשרה מלאה, ללא עבודה במשמרות וכי קיימת ירידה בהכנסות בשיעור 5%. . 5.ביום 13.3.16 הגיש המערער בקשה לדיון נוסף בפני ועדת הרשות בעניין הפעלת תקנה 15 בצירוף תלושי שכר לחודשים 3-4/2016 לצורך קביעת ההפחתה בשכר החודשי.. 6.ביום 29.6.16 הופיע המערער בפני הועדה הרפואית לעררים שקבעה כי יש לבצע בדיקה נוספת של ועדת הרשות לאור טענות המערער בדבר ירידה בשכר החודשי כפי שהוצגו בפני הוועדה.. 7.ביום 28.7.16 התכנסה ועדת הרשות אשר דחתה את טענות המערער וקבעה כדלקמן:. "המבוטח יליד 1953 עובד כאח מוסמך ברשות שדות התעופה. נכותו הצמיתה 28% בגין 20% נפשי + 10% בגין צלקות. החבלה נגרמה כתוצאה מתקיפה. . ועדת ערר ביקשה התייעצות נוספת עם ועדת הרשות. המבוטח המציא אישור משדות התעופה לפיו החל מ 2/16 שונה לו סוג המשרה להגדרה של עובד יום/פקיד. עפ"י חישוב ירידה בהכנסות בהתייחס לתלושי שכר חודשי שהומצאו 2016 / 3,4,5, קיימת ירידה של 28% בשכרו. התובע המשיך לעבוד עם נכותו כשנתיים. השינוי סביר שלא נובע ממצבו הרפואי . אחוזי הנכות כוללים התייחסות לכושר העבודה – בסעיף הנפשי. כמו כן הגיל ממתן.. אין מקום להפעיל תקנה 15.". 8.המערער הגיש השגותיו על קביעת ועדת הרשות וביום 17.5.17 הופיע בפני הועדה הרפואית לעררים אשר קבעה כי אין בסיס לקבלת הערעור ועל כן דחתה את בקשתו להפעלת תקנה 15:. "הוועדה התכנסה בנושא תקנה 15 עו"ד של התובע הציג עמדה בנוגע לאובדן יכולת להשתכר ברמה שהייתה לפני התאונה. בתיק ישנם מסמכים מרופאה תעסוקתית שהמליצה על משמרות בוקר בלבד. עפ"י כך המעסיק שילם לו משכורת דומה עד 2/16. לציין שנכות צמיתה נקבעה מ1/12/15. לציין שד"ר פשקין רופאה מטפל המליצה על עבודה של 8 שעות ורק בשעות הבוקר והמעסיק שילם עד 2/16 משכורת מלאה כולל כיסוי אובדן פרנסה של משמרות לילה.. לא ברור מה הסיבה ובסיס להחלטה להפסיק לשלם את הפיצוי. אין בידי הוועדה בסיס לקבל את הערר של התובע.. שנתיים לאחר התאונה קיבל משכורת כמו לפני התאונה.". 9.החלטה זו היא מושא הערעור שלפניי.. טענות הצדדים בקצרה. 10.המערער יטען כי החלטת ועדת הרשות מיום 17/2/16 התבססה על נתוני השתכרותו לחודשים 9-12/15 ולפיהם, לשיטתה, לא נגרמה ירידה משמעותית בהשתכרותו. אלא, שתלושי השכר לחודשים הללו כללו רכיב פיצוי אשר שולם לו במקום עבודתו בגין אי היכולת לבצע עבודה במשמרות בסופי שבוע וכן שעות נוספות, כפי שביצע עובר לתאונה, בהתאם לאישור מטעם הרופאה התעסוקתית אשר קבעה כי הוא כשיר לעבודה במשמרות בוקר בלבד.. 11.עם סיום האישור הזמני מטעם הרופאה התעסוקתית, החל מחודש 3/2016, החליט המעסיק להפסיק ולשלם את תשלום הפיצוי ולפיכך חלה ירידה של 30% בנתוני השתכרותו עובר לתאונה. כמו כן, החל מיום 1.2.16 שונה תפקידו של המערער ל"פקיד יום".. 12.ביום 17.6.16 ביצע המשיב חישוב ירידה בהכנסות של המערער אשר הראה כי למערער ירידה בהכנסות בשיעור של 28%. לפיכך טעתה הוועדה שעה שבחרה לדחות את תביעתו מהנימוק לפיו לא ברורה הסיבה להחלטה להפסיק לשלם את פיצוי המשמרות. הועדה לא התייחסה לטענות המערער וליריעה העובדתית שנפרשה בפניה.. 13.ביחס לטענת ההתיישנות הטעים כי הוא פעל לקבלת אישור מהמעסיק המתייחס לרכיב הפיצוי של אבדן משמרות, אך ניסיונותיו עלו בתוהו הואיל והוא הגיש תביעה נזיקית כנגד המעסיק ולפיכך נתקל בחוסר שיתוף פעולה מצידו.. 14.המשיב טען מנגד, כי יש לדחות את הערעור מחמת התיישנות, שכן ההחלטה נשלחה למערער ביום 11.6.17 ואולם הערעור הוגש רק ביום 17.10.17. המערער, אשר היה מיוצג לאורך כל ההליך, הודה כי התעכב בהגשת הערעור בשל חוסר במסמכים ולא הייתה כל מניעה להגיש את הערעור בשלב ראשון ללא נימוקים ובהמשך לצרף את התיעוד הנדרש לשיטתו.. 15.לגופו של עניין טען המשיב, כי לא נפל פגם משפטי בעבודת העבודה. המערער לא איבד את מקצועו טרם התאונה וכן לא הניח תשתית עובדתית בדבר ירידה בהכנסות בעקבות הפסקת הפיצוי החודשי בגין אבדן משמרות. תלושי השכר שצירף המערער מלמדים כי שיעור הפיצוי בגין אבדן משמרות עומד על ממוצע של כ- 2,749 ₪. עם הפסקת התשלום, שכרו אמור היה לרדת בשיעור 10% בלבד ועל כן לא ברורה טענתו בדבר ירידה בשיעור 30%.. דיון והכרעה . 16.סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, מסמיך את בית הדין לדון בערעור על החלטה של הועדה הרפואית לעררים בשאלות משפטיות בלבד. על פי ההלכה הפסוקה, נדרש בית הדין לבחון אם חרגה הוועדה מסמכותה, טעתה בשאלה שבחוק, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד נ המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד, 213).. 17.כמו כן נפסק, כי בהיותה גוף מעין שיפוטי מוטלת על הוועדה החובה לנמק את החלטתה, באופן המאפשר גם למי שאינו עוסק ברפואה להתחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה, ואחר תקינות הפרשנות שהעניקה להוראות החוק (דב"ע נד/ 154 -0 לבל נ המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז 474; דב"ע לה/ 01-129 שריקי נ המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 206).. 18.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל מהטעמים שאפרט להלן.. 19.ביחס לטענת ההתיישנות – המועד להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים נקבע בתקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל"ז-1977 לפיהן יש להגיש ערעור על החלטה מהסוג דנן "תוך שישים ימים מהיום שבו נמסרה ההחלטה למערער…".. 20.בית הדין הארצי לעבודה פסק בעניין דולאני (עב"ל 33351-11-12 דולאני נ המוסד לביטוח לאומי (26.9.17), כי לבתי הדין לעבודה נתונה, מכוח תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, הסמכות העקרונית להאריך מועד הקבוע בחיקוק בכל הנוגע להגשת ערעור על החלטות של ועדות ערר, זאת בשל קיומו של "טעם מיוחד" להארכת המועד. . עוד נפסק, כי אין רשימה סגורה של מקרים העולים כדי "טעם מיוחד" וכי יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הוא כאשר יכול שסיכויי הערעור יעלו כדי "טעם מיוחד" להארכת המועד.. 21.אין חולק, כי הערעור הוגש בחלוף התקופה שנקבעה בתקנות וכדברי ב"כ המערער מן הישיבה המקדמית "באיחור של בין חודש לחודשיים לכל היותר". לטענתו, הדבר נבע מהעובדה שהמערער פעל להשגת מסמכים ואישורים מאת המעסיק ובשל היעדר שיתוף פעולה מצדו. אכן צודק המשיב כי היה על המערער להגיש את הערעור במועד הקבוע בתקנות ולא להמתין לקבלת מסמכים מהמעסיק. אלא, משניתן הסבר לסיבת מחדלו ובשים לב לסיכויי הערעור הטובים וכאשר מדובר באיחור של חודש – חודשיים, נראה כי צודק יהיה לדון בערעור לגופו של עניין ולא לחסום את דרכו של המערער מחמת התיישנות. . לנוכח מכלול הנסיבות, נדחית אפוא טענת ההתיישנות.. 22.לגופו של עניין – תקנה 15 לתקנות קובעת כי:. "(א) הועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה גדולה עד מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים או מזו שנקבעה מכוח תקנות 14 או 31(ב) בשים לב למקצועו ולגילו של הנפגע, ובלבד שדרגת הנכות היציבה כתוצאה משינוי זה לא תעלה על 19% אם דרגת הנכות פחותה מ-20%, ובכל מקרה אחר לא תעלה על 100%.. (ב)הועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר לדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו.. (ג)(נמחקה).. (ד)הועדה תקבע את דרגת הנכות לפי תקנה זו רק לגבי אותן הפגימות הנובעות מהפגיעה בעבודה שבקשר אתה נקבעה דרגת הנכות, ולאחר שנוכו פגימות שאינן קשורות באותה פגיעה בעבודה.". 23.בעב"ל 180/09 המוסד לביטוח לאומי נ שמריה בן אלטא (11.11.10) נפסק, כי התנאים שנקבעו בתקנה 15 הם תנאים מצטברים, קרי רק אם הנפגע אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו, נבחן התנאי השני של "הנכות הביאה לירידה בהכנסות הנפגע ולא לזמן מוגבל" וכאשר רק אם שני התנאים מתקיימים יש מקום להפעיל את תקנה 15.. 24.אין חולק כי ועדת הרשות מיום 28.7.16 קבעה כי קיימת ירידה בשיעור של 28% בשכרו של המערער וציינה כי הוא המציא אישור מרשות שדות התעופה לפיו החל מ 2/16 שונה לו סוג המשרה להגדרה של עובד יום/פקיד. אלא שלשיטתה, אין להפעיל את תקנה 15 בעניינו הואיל והוא המשיך לעבוד עם נכותו כשנתיים ועל כן "השינוי סביר שלא נובע ממצבו הרפואי".. 25.הוועדה הרפואית לעררים אימצה החלטה זו תוך שקבעה כי המעסיק שילם עד 2/16 משכורת מלאה כולל כיסוי אובדן פרנסה של משמרות לילה ועל כן "לא ברור מה הסיבה והבסיס להחלטה".. 26.הסוגיה העיקרית שיש לבחון בערעור דנן הינה האם אכן בחנה הועדה כראוי את התקיימות התנאי הראשון בתקנה 15: האם במסגרת בחינת התנאי שעניינו מסוגלות לחזור לעבודה קודמת, על הועדה לבחון אך ורק האם הנפגע מסוגל לחזור לעבודה קודמת, או שמא על הוועדה לבחון האם הנפגע מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת באותה מתכונת עבודה ובאותו היקף. . 27.לטעמי, הועדה לא נתנה דעתה כנדרש לשינוי שחל בעבודת המערער, כפי שצורף במכתב מטעם המעסיק, לפיו החל מיום 1.2.16 שונה תפקידו לפקיד יום והחל מאותו מועד הופסק תשלום בגין פיצוי משמרות. שינוי התפקיד, היה על רקע אישורה של הרופאה התעסוקתית שקבעה כי הוא יועסק רק בשעות הבוקר. לטענת המערער, עובר לתאונה הוא היה עובד שעות נוספות, משמרות לילה, לרבות בסופי שבוע ואולם מאז התאונה ולנוכח מצבו הנפשי והתפקודי, המערער אינו עובד כלל משמרות לילה או שעות נוספות.. 28.הוועדה לא בחנה האם צמצום המשמרות ושינוי מתכונת העסקה היה על רקע התאונה שעבר המערער ואימצה את החלטת ועדת הרשות מבלי לנמק ומבלי להתייחס לשאלה זו. יצוין, כי על אף שבשאלון שנשלח למעסיק נכתב כי אופי עבודתו של המערער לא השתנה הרי שנכתב כי בהתאם להנחיית הרופאה התעסוקתית ומחלקת כוח אדם, המערער עבר לעבוד משמרות בוקר בלבד ומטעם זה חלה ירידה בהכנסתו.. 29.לא מצאתי לקבל את טענת המוסד לפיה המערער לא איבד את מקצועו טרם התאונה ולכן מתייתר הצורך לדון בתנאי הנוגע לירידה בהכנסות. התנאי הנוגע למסוגלות הנפגע לחזור לעבודתו אינו חל רק מקום שאין לו מסוגלות מוחלטת לחזור לעבודתו שכן את המונח "לעבודתו" יש לבחון באופן רחב, קרי בשים לב לשעות העבודה, תפוקה, היקף עבודה, שעות נוספות וכיו"ב. . היעדר התייחסות לשינוי מתכונת העבודה למעשה אינו מאפשר התייחסות עניינית לנזק הסובייקטיבי של המבוטח, כמצוות תקנה 15 (עב"ל 386/07 המוסד לביטוח לאומי נגד משה פיתוסי (5.7.07) השוו-ב"ל (ב"ש) 29250-05-13 פתחי נגד המוסד לביטוח לאומי (3.10.13) וכן ב"ל (ת"א) 5371/06 המוסד לביטוח לאומי נגד קצב אהרון (13.4.08).. 30.נוכח כל האמור לעיל, משנפל פגם משפטי בעבודת הוועדה אשר לא נימקה את החלטתה, יוחזר עניינו של המערער לבחינה פעם נוספת.. סוף דבר:. 31.עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), על מנת שזו תדון בהפעלת תקנה 15, תוך שתתייחס לטענות המערער בדבר שינוי היקף עבודתו לאחר מועד התאונה. המערער ובא כוחו יוזמנו להופיע בפני הוועדה.. החלטת הועדה תהיה מפורטת ומנומקת.. 32.בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, המשיב יישא בהוצאות המערער בסך 3,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום. . בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.. ניתן היום, י"ט סיוון תשע"ח, (02 יוני 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.




היה הראשון להגיב

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*


This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.